מל קלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{מוזיקאי}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

מל (מלוין) קלר (16 במרץ 19201998) היה מוזיקאי ג'אז וממובילי הזרם בישראל בשנות ה-50 וה-70. נגן קלרינט, וסקסופון, מלחין ומנצח. הופיע עם רביעייה ועם ביג בנד, וכמו כן בקונצרטים לימודיים שונים.

ביוגרפיה

מל קלר נולד בניו יורק שבארצות הברית. בגיל חמש החל ללמוד נגינה בכינור ובגיל 16 עבר לנגן בסקסופון והחל לנגן מוזיקת ג'אז. הוא למד באוניברסיטת ניו יורק והשלים תואר במנהל עסקים. במלחמת העולם השנייה שרת בצי האמריקאי כקצין תותחנים על משחתת. לאחר המלחמה למד עיבוד, ניצוח ונגינת קלרינט בקונסרבטוריון בפריז ושנה נוספת למד מוזיקה באיטליה.

ב-1951 הגיע לביקור בישראל והחליט להשתקע בה. בתחילה ניגן בתזמורת חיפה ולאחר מכן עבר לנגן בתזמורת "קול ישראל". ב-1961 נישא להלגה, קולנוענית ופסלת. השניים אימצו בת ב-1964. ב-1967 העלה ביחד עם השחקן גדעון שמר את המופע "אהבה וג'אז" שכלל קריאת שירי אהבה על ידי שמר ונגינת קטעי ג'אז על ידי רביעיית הג'אז של מל קלר. המופע זכה להצלחה והועלה 308 פעם על הבמה.

ב-1963 הלחין את פסקול הסרט אשת הגיבור בבימויו של פיטר פריי. ב-1969 הלחין את פסקול הסרט לפני מחר.

ב-1965 היה המעבד המוזיקלי והמנצח בתקליט הילדים ״זרעים של מסטיק״.[1]

קלר הלחין את אות הטלוויזיה הלימודית שהיה בשימוש בשנים 1970–1977. כמו כן עיבד את אות הפתיחה של הסדרה "Here we are". רביעיית הג'אז שלו השתתפה בפרק "Adverbs and Jazz" בסדרה ללימוד אנגלית, "More About English".

קלר שב להתגורר בניו יורק ב-1978. שם הופיע גם עם תזמורת משלו.

ב-1987 ניגן בסרטו של וודי אלן, "ימי הרדיו".

ב-1991 השתתף קלר בפסטיבל ג'אז בים האדום באילת.

ב-1995 לקה במחלת אלצהיימר וב-1998 נפטר מדום לב בארצות הברית. הוא הותיר אחריו את בתו ליאורה.

שירים ידועים שהלחין

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקאים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.