מיכל קוטלר-וונש
מיכל קוטלר-וונש (נולדה ב-18 בדצמבר 1970) היא חברת כנסת לשעבר ושליחה מיוחדת למאבק באנטישמיות מטעם משרד החוץ. וונש עסקה במשפט בין-לאומי והייתה גם פובליציסטית וחוקרת במכון למדיניות נגד טרור, לשעבר חברת הוועד המנהל בעמותת "צו פיוס".
| מיכל קוטלר-וונש | |||||
| לידה |
18 בדצמבר 1970 (גיל: 54) כ' בכסלו ה'תשל"א ירושלים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת מקגיל | ||||
| עיסוק | משפטנית, מגשרת, פובליציסטית, חוקרת, פעילה חברתית | ||||
| מפלגה | תל"ם, חוסן לישראל | ||||
| סיעה | כחול לבן | ||||
| בן זוג | רפי וונש | ||||
| |||||
|
| |||||
ביוגרפיה
נולדה בירושלים. אמה, אריאלה זאבי, שימשה כמזכירת סיעת גח"ל ובהמשך מפלגת הליכוד, בימי הנהגתו של מנחם בגין. הוריה התגרשו כאשר הייתה ילדה קטנה. אמה נישאה בסוף שנות השבעים לארוין קוטלר, פרופסור למשפטים שכיהן כשר המשפטים של קנדה, וקוטלר-וונש רואה אותו כאביה ואף אימצה את שם משפחתו. בגיל שמונה עברה עם משפחתה למונטריאול שבקנדה[1]. בגיל 17 הגיעה לשנת מכינה באוניברסיטה העברית. עם סיום השנה התגייסה לצה"ל כחיילת בודדה ושירתה כקצינה בתפקידי פיקוד והדרכה.
השלימה את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1996, ועבדה במקביל ללימודיה כעוזרת של שופטת בית המשפט המחוזי מרים נאור. כמו כן עבדה במשרד המשפטים בתחומי ייעוץ וחקיקה וריכזה מטעם המשרד את ועדת הקודיפיקציה האזרחית בראשות השופט אהרן ברק, וכן עבדה כעורכת דין במגזר הפרטי.
בין השנים 2002–2006 למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת מקגיל במונטריאול קנדה. עבודת התזה שלה עסקה בנושא "חוסר האיזון ביחסי הכוחות בתהליכי גישור בגירושין". במהלך השנים שבהן חייתה בקנדה שימשה כמרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה, עבדה במרכז הבין-לאומי ליישוב סכסוכים וגישור ועסקה בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי.
בשנת 2010 חזרה עם משפחתה לישראל והחלה לעבוד בתוכנית "משפט בשירות הקהילה" באוניברסיטת תל אביב. במסגרת עבודתה חקרה את נושא השירותים המשפטיים לארגונים ללא מטרות רווח.
פעילות ציבורית
בין השנים 2013–2016 ניהלה את קשרי החוץ הבין-לאומיים במרכז הבינתחומי הרצליה. במהלך עבודתה פעלה לפיתוח והעמקת קשרי ישראל עם התפוצות. כמו כן יזמה והובילה הכנת תלמידים ובוגרים לנסיעות לקמפוסים שונים ברחבי העולם לקראת התמודדות עם אתגרי ה-BDS, והרצתה בנושא בכנסים בישראל ומחוצה לה.
שימשה כחברת ועד מנהל בעמותת "צו פיוס" שפעלה ליצירת חיבור בין ישראלים בעלי תפיסות עולם שונות על הרצף הדתי-חילוני.
עמיתת מחקר בתוכנית דוקטורט "זכויות אדם תחת לחץ", תוכנית בין-תחומית באוניברסיטה העברית, שבה היא חוקרת את הנושא: "חופש הביטוי בקמפוסים אוניברסיטאיים: 'מקרה מבחן' לתרגום תיאורית זכויות אדם למציאות", בהנחיית פרופ' ברק מדינה[2].
חברה בצוות המשפטי המייעץ למשפחתו של סגן הדר גולדין בהליכים המשפטיים להשבת גופתו מידי חמאס[3].
במקביל לחייה המקצועיים, כותבת ומפרסמת באופן סדיר מאמרי דעה בנושאי זכויות האדם ובתפר שבין משפט, פוליטיקה ומוסר. בין העיתונים שבהם פרסמה: Jerusalem Post, Times of Israel, Canadian Jewish News, מעריב וידיעות אחרונות[4].
בשנת 2023 מונתה קוטלר-וונש בידי משרד החוץ לשליחה מיוחדת למאבק באנטישמיות.[5]
בפוליטיקה
קוטלר-וונש הייתה פעילה בעמותת "מנהיגות אחרת" שבראשה עמד משה יעלון. בינואר 2019, עם הקמת מפלגת "תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית" בראשות יעלון, הצטרפה גם למפלגה, שחברה בפברואר לרשימת כחול לבן. בעקבות מעבר גדי יברקן לליכוד, מוקמה קוטלר-וונש במקום ה־36 ברשימה לכנסת ה-23. ב-19 ביוני 2020 נכנסה לכנסת, בעקבות התפטרות אלון שוסטר במסגרת החוק הנורווגי[6]. במסגרת "חלון המעברים" שהחוק מאפשר, בחרה לעזוב את תל"ם והצטרפה לסיעת כחול לבן. משתייכת לזרם הציונות הדתית[7].
ב-29 ביוני 2020 נבחרה לעמוד בראשות הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול[8]. בהמשך החליטה לעזוב את כחול לבן[9] ולא נבחרה לכנסת ה-24.
היא נשואה לרואה החשבון ואיש העסקים רפי וונש, בעבר סגן נשיא "אלעד גרופ" (חברת מקרקעין באמריקה הצפונית) באזור קוויבק שבקנדה, וכיום מנהל פיתוח עסקי בקבוצת עזריאלי[10]. לזוג ארבעה ילדים והם מתגוררים ברעננה.
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא מיכל קוטלר-וונש בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
מיכל קוטלר-וונש, באתר הכנסת - מיכל קוטלר-וונש, באתר כנסת פתוחה
- אריה יואלי ועטרה גרמן, עו"ד מיכל קוטלר-וונש תחליף את יברקן ברשימת כחול לבן, באתר "סרוגים", 15 בינואר 2020
- דניאל סלגניק, חברת כנסת נוספת מרעננה? מיכל קוטלר-וונש שובצה ברשימת כחול לבן, צומת השרון, 19 בינואר 2020
שירית אביטן כהן, על המתקפות, הריבונות וגנץ: הח"כיות של כחול לבן מדברות, בעיתון מקור ראשון, 25 ביוני 2020- כתבות שפרסמה (באנגלית) באתר ג'רוזלם פוסט
- מאמרים שפרסמה (באנגלית) באתר The Times of Israel
הערות שוליים
- ^ Judy Maltz Her Father Fought for Mandela, Now She’s Fighting to Become an Israeli Lawmaker
- ^ מיכל קוטלר-וונש, באתר heshinadvancedstudies.huji.ac.il
- ^ מיכל קוטלר-וונש, וירוס הקורונה: הכרח ההדדיות בעזרה הומניטרית (באנגלית), באתר ג'רוזלם פוסט, 6 באפריל 2020
- ^ עו"ד מיכל קוטלר-וונש, באתר תל"ם(הקישור אינו פעיל)
- ^ הודעה באתר משרד החוץ
- ^ בעקבות החוק הנורבגי: 6 ח"כים נוספים לקואליציה, אחד לאופוזיציה, באתר וואלה, 17 ביוני 2020
- ^ עטרה גרמן, "ניסיתי לשנות מבפנים": הח"כית שערקה לכחול לבן, באתר "סרוגים", 18 ביוני 2020
- ^ ח"כ יוסף ג'בארין נבחר ליו"ר הוועדה לזכויות הילד, באתר ערוץ 7, 29 ביוני 2020
- ^ דניאל רוט-אבנרי, ח"כ מיכל קוטלר וונש עוזבת את כחול לבן, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2020
- ^ לב ד.ע. 2003 פרויקטים מיוחדים בע"מ ואח' נ' וונש ואח' באתר דאטהצ'ק
בעלי תפקידים באתר קבוצת עזריאלי
עומרי כהן, אחרי הצעת ההסדר בקבוצת דלק: תשובה מבקש גם את חסדי מחזיקי האג"ח של אלעד גרופ, באתר גלובס, 15 ביוני 2020