מיוריזציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתמטיקה, מיוֹריזציה, מג'וֹריזציה או מיוּר הוא קדם-סדר חלקי בין שני וקטורים (או סדרות) של מספרים ממשיים, בו וקטור אחד "חוסם" את השני ובמובן מסוים "גדול יותר" ממנו.

הגדרה פורמלית

בהינתן מספר טבעי d ווקטור ad, אומרים כי a הוא וקטור לא-עולה אם ורק אם לכל 1in1 מתקיים ש-aiai+1.

עבור זוג וקטורים לא-עולים a,bd אומרים כי a ממייר את b (או a גובר על b) אם ורק אם מתקיימים שני התנאים הבאים:

  1. i=1dai=i=1dbi
  2. לכל 1kd1 מתקיים כי i=1kaii=1kbi

ומסמנים ab.

עבור a ו-b כלליים (לא בהכרח לא-עולים) אומרים כי a או גובר על b אם ורק אם ab כאשר a ו-b הם הווקטורים הנוצרים על-ידי סידור a ו-b בסדר לא-עולה בהתאמה.

הגדרות אלטרנטיביות

ניתן להוכיח כי בהינתן d ו-a,bd, ab לפי ההגדרה לעיל אם ורק אם קיימת מטריצה דו-סטוכסטית Dd×d כך ש-b=Da.[1]

כמו כן, ab אם ורק אם ניתן לייצג את b כצירוף קמור של תמורות על איברי a. כלומר, קיימות מטריצות תמורה P1,,Pkd×d ומקדמים c1,,ck כך ש-

  1. ci>0 לכל 1ik
  2. i=1kci=1
  3. i=1kciPia=b

משמעות ההגדרה האחרונה היא ש-b נמצא בתוך הפאון הרב-ממדי הקמור הנוצר מתמורות על איברי a.

הוכחת שקילות ההגדרה האחרונה לקודמותיה מתבצעת באמצעות משפט בירקהוף-פון נוימן.

יישומים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Rajendra Bhatia, Matrix Analysis, Springer Science & Business Media, 2013-12-01, ISBN 978-1-4612-0653-8. (בEnglish)