מחנה העבודה גברסדורף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מחנה העבודה גברסדורף (Gabersdorf; נודע גם בשם וולטה, או וולטה-גברסדורף, Wolta-Gabersdorf) היה מחנה עבודה ובהמשך מחנה ריכוז נאצי בליבץ (Libeč במהלך השואה, היום חלק מטרוטנוב (אנ')) בצ'כיה הכבושה בידי הנאצים.
במחנה נכלאו נשים יהודיות[1][2] שעבדו בעבודות כפייה במפעלי הטקסטיל של חברות האסה (Hasse), אטריך (Etrich) וברתל (Vereinigte Textilwerke K. H. Barthel). המחנה הוקם בשנת 1941 והפך למחנה משנה של גרוס-רוזן ב-22 במרץ 1944. לדברי אחת הניצולות,[דרוש מקור] היו בערך 70 נשים בצריף אחד. ארוחה אופיינית במחנה הייתה מרק מים ולפת. בהדרגה ירדה איכותן וכמותן של המנות היומיות. עם התמשכות מלחמת העולם השנייה, ירדה מנת הלחם היומית של האסירים ל-220 גרם. המחנה שוחרר על ידי הצבא האדום ב-6 במאי 1945.[3][4]
קישורים חיצוניים
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
הערות שוליים
- ^ הגדה לפסח שנכתבה ביומן שניהלה רגינה הוניגמן במחנה גברסדורף, באתר יד ושם
- ^ מידע נוסף על רגינה הוניגמן ואסירות יהודיות אחרות במחנה גברסדורף, באתר יד ושם
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
