מונוקלונליות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מונוקלונליוּת (באנגלית: Monoclonality) בביולוגיה, מתייחסת למצב של שורת תאים שנגזרו ממקור שיבוט יחיד.[1] לפיכך, ניתן לומר ש"תאים חד-שבטיים" יוצרים שיבוט בודד. המונח בא מיוונית עתיקה מהמילה "monos" "לבד או יחיד" ומהמילה "klon", כלומר "חוטר" או "זמורה".[2]
תהליך השכפול יכול להתרחש אין ויוו, או עשוי להיות מגורה אין ויטרו (במבחנה) לצורך מניפולציות מעבדה. השימוש במונח מרמז בדרך כלל שיש שיטה כלשהי להבחין בין התאים של האוכלוסייה המקורית שממנה נגזר התא הקדמון היחיד, כגון מוטציה (שינוי גנטי אקראי), שעובר בתורשה על ידי הצאצאים.
שימושי המונח
השימושים הנפוצים במונח זה כוללים:
- נוגדנים חד-שבטיים : הם נוגדנים זהים כיוון שיוצרו על ידי אותו סוג של תאי מערכת החיסון שמקורם בתא יחיד שיצר שיבוט (קלון). במילים אחרות תא היברידומה בודד, שכולל במקרה את הרקומבינציה המתאימה של V(D)J לייצור הנוגדן הרצוי, משובט לייצור אוכלוסייה גדולה של תאים זהים. בז'רגון המעבדה הבלתי פורמלי, הנוגדנים החד שבטיים המבודדים מתגובת שיקוע של תרבית תאים של שיבוטים היברידומים אלה (קוי היברידומה) נקראים פשוט חד שבטיים .
- ניאופלזיה מונוקלונלית (גידול): תא חריג יחיד שעבר קרצינוגנזה משכפל את עצמו למסה סרטנית.
- תא פלזמה חד-שבטי (נקרא גם דיסקרזיה של תאי פלזמה ): תא פלזמה חריג יחיד שעבר קרצינוגנזה משכפל את עצמו, שבמקרים מסוימים הוא סרטני.