מוגוצ'ה
![]() |
ערך ללא מקורות
| |
ערך ללא מקורות | |
סמל מוגוצ'ה | |
![]() | |
מראה העיר | |
מדינה |
![]() |
---|---|
קראי |
![]() |
ראש העיר | ולדימיר מאמייב |
תאריך ייסוד | 1910 |
שטח | 20 קמ"ר |
קואורדינטות | 53°44′00″N 119°46′00″E / 53.733333°N 119.766667°E |
אזור זמן | UTC +9 |
מוֹגוֹצָ'ה (ברוסית: Мого́ча) היא עיר בחבל עבר הבאיקל, כ-700 ק"מ[דרושה הבהרה] צפונית-מזרחית לצ'יטה. מוגוצ'ה היא אחת מתחנות הרכבת המרכזיות של רשת הרכבת הטרנס סיבירית. העיר שוכנת במפגש הנהרות מוגוצ'ה ואמזר. בנוסף נמצא בעיר שדה תעופה צבאי ואזרחי.
היסטוריה
שמה של מוגוצ'ה נובע מהשפה האבנקית מונגו - אחד השבטים האבנקים, וצ'י - סיומת לשייכות. הסבר אחר טוען שמשמעות שמה היא "עמק זהב". היישוב הוקם בשנת 1910 במהלך סלילת הרכבת האמורית, ותחנת הרכבת "מוגוצ'ה" נוסדה בשנת 1914. בשנות ה-20 החלה הפקת זהב תעשייתית באזור. מוגוצ'ה זכתה למעמד "עיר" בשנת 1950. בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 נבנה ליד מוגוצ'ה שדה תעופה צבאי בעקבות הפיצול הסיני-סובייטי. הוקמו בעיר מספר פרויקטי דיור שנועדו לאכלס את מוגוצ'ה, שניחנה באקלים עוין. כתוצאה גדלה האוכלוסייה לכמעט 18,000 איש בשנת 1979. עם תחילת שנות ה-90 עזבו שליש מתושביה לערים גדולות בעקבות שפל כלכלי חמור. מרבית תושביה עובדים באחזקת הרכבת הטרנס סיבירית והשאר במכרות זהב.
מזג האוויר קיצוני ביותר לכן ישנו פתגם מקומי: "אלוהים ברא את סוצ'י[1] והשטן את מוגוצ'ה"