מגדל הסוסים הכחולים
מגדל הסוסים הכחולים (בגרמנית: Der Turm der blauen Pferde) הוא ציור שמן משנת 1913 מעשה ידי האמן האקספרסיוניסטי הגרמני פרנץ מארק. הציור נחשב לאחד מיצירותיו החשובות ביותר, אך נעלם בשנת 1945.
תיאור
"מגדל הסוסים הכחולים" הייתה יצירה גדולה, בגודל 200 על 130 ס"מ. [1] מרבית הציור מוקדש למראה חזיתי של ארבעה סוסים כחולים, המסודרים במבנה מדורג בצידה הימני של היצירה, פונים אל הצופה אך ראשיהם מופנים שמאלה. אחד מהמבקרים ציין כי הסוס הקדמי נראה "כמעט בגודל טבעי". משמאל לגופם של הסוסים, החובקים את מרכז הציור, מתואר נוף מופשט, ומעליו קשת בצבע כתום על רקע צהוב. על חזהו של הסוס הקדמי מופיע סהר, וגופו מעוטר בסימני צלב המרמזים לכוכבים.[2]
היסטוריה
מארק יצר את הציור בקיץ 1913. סקיצה מקדימה של היצירה, בדיו ובגוּאש, מופיעה בגלויה לשנה החדשה שנשלחה באותה שנה אל המשוררת אלזה לסקר-שילר. ציור זה, כמו רבים נוספים שצייר מארק עבור לסקר-שילר, כלל מוטיבים אישיים שלה כגון הירח והכוכבים, וכן את צבעה האהוב – כחול. כיום נמצאת הסקיצה באוסף הגרפי של מדינת בוואריה במינכן. היצירה הגדולה הייתה אחת משבע עבודות של מארק שהוצגו בסתיו 1913 בתערוכת "סלון הסתיו הגרמני הראשון" (Erster Deutscher Herbstsalon). [3] [4]
בשנת 1936 הוערכה היצירה ב-80,000 רייכסמארק, אך מאוחר יותר צנח ערכה ל-20,000 רייכסמארק והיא הועברה למשמורתו של הרמן גרינג כחלק מקבוצה מובחרת של יצירות מודרניסטיות יקרות ערך, לצד שני ציורים נוספים של מארק. בעוד שגרינג מכר חלק מהיצירות ברווח ניכר, נראה כי "מגדל הסוסים הכחולים" לא נמכר, והוא נעלם בסוף המלחמה. [5] [6]
בשנת 1977 דיווח ההיסטוריון לאמנות אדווין רדסלוב כי ראה את הציור ב-Haus am Waldsee שבצהלנדורף, ברלין, בתקופת הכיבוש הסובייטי, כלומר במחצית הראשונה של 1945. בנוסף, העיתונאי יואכים נברוקי דיווח כי ראה אותו באכסניית נוער סמוכה במהלך חורף "המצור על ברלין" בשנת 1948/49, כשהוא חתוך בשתיים או שלוש חריצים. תאוריות נוספות טוענות כי הציור הושמד בקארינהאל כאשר גרינג פוצץ את האחוזה לקראת התקדמות הצבא האדום בשנת 1945, כי נמצא בבניין "לשכת הנבחרים הפרוסית", או כי הוברח לשווייץ וייתכן שהוא שמור בכספת בנק בציריך. בשנת 2001 טען אספן אמנות כי הציור הוצע לו למכירה.[7][8] [9] [10] [11] בשנת 1986, במסגרת תערוכה על אקספרסיוניזם גרמני בגלריה הלאומית של מזרח גרמניה, הציב חוקר האמנות רולנד מארץ' את הציור על כריכת הקטלוג, בתקווה כי "קשישה מהרי "Erzgebirge" תיכנס למשרדו ותפרוש בד ממנו יתפזרו גבישי פיגמנט כחול". מארץ' המשיך בחיפוש אחר הציור, אך הוא טרם התגלה. [12]
משמעות וחשיבות
"מגדל הסוסים הכחולים" נמנה עם קבוצת ציורי החיות הרבים של מארק, ובמיוחד עם סדרת ציוריו העוסקת בסוסים. ביצירה זו ניכרת מגמתו של האמן "לראות ולצייר דרך עיניו של בעל החיים", כפי שניסח זאת פאול קליי: "הוא מרומם אותם לרמתו שלו".[13] היצירה הותירה רושם עז על מבקרים רבים; אחד מהם כתב:
"הציור מהפנט אותנו... קבוצת ארבעת הסוסים מתגלה לנגד עינינו כחזיון... גופו האדיר של הסוס הקדמי... נראה כאילו הוא עולה ממעמקים ונעצר מיד מול הצופה".[13] הרכב היצירה המאורגן והצבעים – המעניקים לה איכות שקופה המזכירה זכוכית צבעונית – יוצרים תנועה עוצמתית כלפי מעלה.[14]
בשנת 1921, בהרצאה שנשא באוניברסיטת ברלין, ציין התאולוג פאול טיליך את הציור כדוגמה לאופן שבו האקספרסיוניסטים "הורסים צורות וצבעים טבעיים כדי להשיג תובנה על האמת הפנימית של הדברים".[15] חוקרת האמנות זוזנה פרטש הציעה פרשנות לפיה הירח, הקשת והאזכורים לכוכבים מבטאים ניסיון "לתאר את אחדות היצור והיקום", כאשר הסוסים מייצגים את עוצמתו של האדם.. סוזנה פרטש מציעה שהירח, הקשת והסוגסטיה של כוכבים מצביעים על קריאה בציור כניסיון "להציג את האחדות של היצור והקוסמוס", שבו האנושות עוברת סובלימציה בסוסים, המייצגים את כוחו.[2]
הציור נחשב לאחת מיצירותיו הטובות ביותר של האמן.[14]
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא מגדל הסוסים הכחולים בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.הערות שוליים
- ^ Susanna Partsch, tr. Karen Williams, Franz Marc, 1880–1916, Cologne: Taschen, 2001, מסת"ב 9783822856444, p. 44 caption.
- ^ 1 2 Partsch, p. 47.
- ^ Partsch, p. 67.
- ^ Peter Selz, German Expressionist Painting, Berkeley: University of California, 1957, 3rd printing 1974, מסת"ב 9780520025158, pp. 248, 266.
- ^ Lynn H. Nicholas, The Rape of Europa: The Fate of Europe's Treasures in the Third Reich and the Second World War, New York: Knopf, 1994, מסת"ב 9780679400691, p. 22.
- ^ Jonathan Petropoulos, Art as Politics in the Third Reich, Chapel Hill: University of North Carolina, 1996, מסת"ב 9780807822401, p. 57.
- ^ Petropoulos, p. 79, note 18, p. 336.
- ^ Mario-Andreas von Lüttichau, "Pferde, bitte meldet Euch!", Art: Das Kunstmagazin, May 2001, p. 8 (בגרמנית)
- ^ Jacqueline Koller, Sammeln und Ausgrenzen—Kunstpolitik im Dritten Reich, Munich: GRIN print on demand, 2010, מסת"ב 9783640785957, p. 8.
- ^ Stefan Koldehoff, "Auf der Jagd nach Görings verlorenem Schatz: Nächste Woche wird in London ein Gemälde von Lucas Cranach versteigert. Prominenter Vorbesitzer: Hermann Göring. Noch immer sind viele Werke aus der Sammlung des Reichsfeldmarschalls verschollen. Wurden sie bei Kriegsende zerstört - oder lagern sie in russischen Spezialdepots?", Die Welt, 4 July 2010 (בגרמנית)
- ^ Jacqueline Koller, Sammeln und Ausgrenzen—Kunstpolitik im Dritten Reich, Munich: GRIN print on demand, 2010, ISBN 9783640785957, p. 8.
- ^ Quoted in Koldehoff: "Ich dachte, dann kommt vielleicht ein Mütterlein aus dem Ost-Erzgebirge zu mir ins Büro, rollt eine Leinwand aus, und heraus rieseln die blauen Farbkristalle."
- ^ 1 2 Partsch, p. 46.
- ^ 1 2 Selz, p. 266.
- ^ "Zur Theologie der bildenden Kunst und der Architektur", cited in Jeremy Begbie, Voicing Creation's Praise: Towards a Theology of the Arts, Edinburgh: Clark, 1991, ISBN 9780567291882, note 68, p. 23. See Paul Tillich, "Der religiöse Gehalt und die religionsgeschichtliche Bedeutung der griechischen Philosophie" (Wintersemester 1920/21) 1. Stunde: "Form und Gehalt der Kulturerscheinungen", Berliner Vorlesungen II (1920-1924), ed. Erdmann Sturm, Gesammelte Werke, Ergänzung- und Nachlass-Band 13, pp. 1–6, Berlin: De Gruyter-Evangelisches Verlagswerk, 2003, ISBN 9783110176636, p. 4 (בגרמנית)