מבחן F

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבחן F הוא כל מבחן סטטיסטי אשר בו סטטיסטי המבחן הוא בעל התפלגות F תחת השערת האפס. השם של המבחן נקבע על ידי הסטטיסטיקאי ג'ורג' ואדל סנדקור (George W. Snedecor), כמחווה לרונלד פישר.

דוגמאות למבחן F

להלן מספר דוגמאות נפוצות שבהן משתמשים במבחני F.

דוגמה להשוואה בין שונויות

יהיו X1,...,XnN(μ1,σ12) ו-Y1,...,YmN(μ2,σ22) שני מדגמים, כך שהשונויות והתוחלות שלהם אינן ידועות. נניח שאנו רוצים לבדוק האם השונויות זהות או שונות. נגדיר את ההשערות שלנו: H0:σ12=σ22 H1:σ12σ22

כדי לבחון את ההשערות ולקבוע מתי לדחות את השערת האפס נבנה מבחן יחס נראות מוכלל. נגדיר את אומדי הנראות המקסימלית: μ^1=X¯,σ^12=1n(XiX¯)2 μ^2=Y¯,σ^22=1m(YiY¯)2

פונקציית הנראות עבור האומדים הללו מקיימת: L(μ^1,μ^2,σ^1,σ^2)=(12πσ^1)nen2(12πσ^2)mem2

תחת השערת האפס, מתקיים שהשונויות שוות, נסמנן σ^02=(XiX¯)2+(YiY¯)2n+m. כעת, פונקציית הנראות תחת השערת האפס היא: L(μ^1,μ^2,σ^0)=(12πσ^0)n+men+m2

משני חישובים אלה נקבל שפונקציית יחס הנראות היא: λ(X,Y)=L(μ^1,μ^2,σ^1,σ^2)L(μ^1,μ^2,σ^0)=(σ^12σ^02)n2(σ^22σ^02)m2 ואם נציב בביטוי את הנתונים ונפשט נקבל:

λ(X,Y)=((1+(YiY¯)2(XiX¯)2)n+mn)n2((1+(XiX¯)2(YiY¯)2)n+mm)m2

כעת, נביט בסטטיסטי T(X,Y)=(YiY¯)2(XiX¯)2. נשים לב שגם כאשר ביטוי זה שואף ל-0 וגם כאשר הוא שואף לאינסוף, λ(X,Y) שואפת לאינסוף. לכן, מבחן יחס נראות מוכלל יהיה מהצורה:

נדחה את השערת האפס אם T(X,Y)>C1 או T(X,Y)<C2, כאשר רמת הביטחון מקיימת α=P({T(X,Y)<C2}{T(X,Y)>C1}).

כעת, נשים לב לתכונות הבאות: (YiY¯)2/(m1)(XiX¯)2/(n1)=SY2SX2χm12/(m1)χn12/(n1)=Fm1,n1

לכן, נעדיף להשתמש בסטטיסטי T(X,Y)=(YiY¯)2/(m1)(XiX¯)2/(n1). כדי לקבל אותו, נחלק ב-n1,m1 את המקומות הרלוונטיים בפונקציית יחס הנראות. עדיין יתקיים שכשהסטטיסטי החדש שואף לאינסוף או ל-0, כך גם פונקציית יחס הנראות. לכן נקבל את אותו מבחן יחס נראות מוכלל רק עם ערכי C שונים:

נדחה את השערת האפס אם T(X,Y)>C1* או T(X,Y)<C2* כאשר רמת הביטחון מקיימת α=P(T(X,Y)<C2*orT(X,Y)>C1*).

ולמעשה נוכל למצוא את ערכי ה-C לפי התפלגות F : C1*=Fm1,n1;1α2,C2*=Fm1,n1;α2

ראו גם