מאיר הרניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר הרניק
מאיר הרניק בשנת 1966 מאלתר ומנגן על הפסנתר באירוע משפחתי
מאיר הרניק בשנת 1966 מאלתר ומנגן על הפסנתר באירוע משפחתי
לידה 14 בנובמבר 1926
פטירה 29 בספטמבר 1972 (בגיל 45)
קובץ:מאיר הרניק.jpg
מאיר הרניק ומקהלת "שירו שיר"
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מאיר הַרְניק (14 בנובמבר 1926[1]29 בספטמבר 1972) היה מוזיקאי ואיש רדיו וטלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה

הרניק נולד בירושלים לחנה ומרדכי הרניק. למד בראשון לציון, חדרה ותל אביב, וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון בחדרה. רוב חייו הבוגרים התגורר בשכונת רסקו בירושלים.

כבר בצעירותו גילה כישרון יוצא דופן למוזיקה. עשה שנת שירות בקיבוץ רמת השופט, ולאחר מכן למד היסטוריה, פילוסופיה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל למד באקדמיה למוסיקה בירושלים נגינה בפסנתר וניצוח. לפרנסתו ניגן במועדונים. במלחמת העצמאות לחם בגדוד מוריה.

הרניק ניגן במשך שנים בתזמורת הסימפונית של רשות השידור והיה ממקימי הטלוויזיה הישראלית. הוא ליווה בפסנתר את תוכנית התעמלות-הבוקר של מיכאל בן-חנן, וערך תוכניות רדיו רבות ובפרט את "שירו שיר", תוכנית השירה בציבור.

הרניק כתב והלחין את שיר הילדים "כולם מוחאים איתי כף" שביצעה חוה אלברשטיין. גרסה מאוחרת של השיר, "כולכם שחקו נא איתי", בוצעה על ידי נירה רבינוביץ' ושימשה כפתיח הפינה שהגישה במסגרת תוכנית הטלוויזיה הלימודית מה פתאום.

הרניק הוציא מספר תקליטים והלחין מספר שירים עבריים, בהם "האיש שבקיר" ו"המורה לזמרה". הוא ניצח במשך שנים על מקהלת הסטודנטים שפעלה ב"בית הלל" בירושלים וכן ניהל מוזיקלית את הרכב הנגנים של להקת המחול של הסטודנטים. במהלך עבודתו ברשות השידור שימש אף בתפקיד לא-מוזיקלי, כשנשלח ככתב "קול ישראל" לסקנדינביה לפרק-זמן, תפקיד אותו מילא בהצלחה. היה מראשוני עורכי התוכניות בטלוויזיה הישראלית. כמו כן, ערך את התוכנית "תשואות ראשונות", שבה נתגלו כישרונות חדשים כמו שלום חנוך, מאיר אריאל, חנן יובל, חוה אלברשטיין ועוד.

חיים אישיים

הרניק היה נשוי לרעיה (לבית ויתקון). בני הזוג הולידו ארבעה ילדים.

הרניק נהרג בתאונת דרכים בערב שמחת תורה 1972, כאשר רכב על הקטנוע שלו ברחוב הפלמ"ח (ירושלים). עשר שנים אחרי מותו, נפל בנו, רב-סרן גוני הרניק, בקרב על הבופור, בתחילת מבצע שלום הגליל. בנו השני, מנהל בית הספר הדמוקרטי במודיעין רוני הרניק, נישא לאילת הרניק (בתו של אילן הרטוב); היא נהרגה בשנת 2001 באסון ורסאי.

אחותו הצעירה של הרניק הייתה הציירת נהדה גפני (הרניק; 1928–2012).[2] היא הייתה אחת הפצועות בפיגוע הטרור הקרוי פיגוע האוטובוס במצרים (1990).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאיר הרניק באתר GRAVEZ
  2. ^ נהדה גפני (הרניק) במרכז המידע לאמנות ישראלית. https://museum.imj.org.il/artcenter/newsite/he/?artist=גפני%20הרניק,%20נהדה&list=%D7%92
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקאים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.