לקוסאמיד
 | |
| מבנה לקוסאמיד | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| N2-acetyl-N-benzyl-D-homoserinamide | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| וימפאט | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C13H18N2O3 |
| מסה מולרית | 250.294 גרם למול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | גבוהה |
| זמן מחצית חיים | 13 שעות |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות |
| דרכי מתן | דרך הפה, בעירוי |
| מזהים | |
| מספר CAS | 175481-36-4 |
| PubChem | 219078 |
| ChemSpider | 189902 |
לקוסאמיד (lacosamide) היא תרופה שפותחה על ידי חברת UCB כטיפול משלים בפרכוסים חלקיים ובכאב נוירופתי סוכרתי. היא משווקת בשם וימפאט vimpat.
ה- FDA קיבל את הבקשה מחברת UCB להשתמש בלקוסאמיד החל מ-29 בנובמבר 2007 בו החל תהליך אישור התרופה התרופה אושרה באיחוד האירופי ב-3 בספטמבר 2008. היא אושרה בארצות הברית ב-29 באוקטובר 2008. שחרורה של לקוסאמיד התעכב בגלל התנגדות להסדרתו בסעיף 5 בחוק החומרים המאושרים. ה- FDA הודיעו על פסיקתם האחרונה של הסדרתו בסעיף 5 ב-22 ביוני 2009.
מכניזם הפעולה
לקוסאמיד היא חומצת אמינו תפקודית שיש לה פעילות במבחן הפרכוס החשמלי המקסימלי כמו תרופות אנטי-אפילפטיות שסבורים שהן פועלות דרך תעלות נתרן.[1] עם זאת לקוסאמיד אינה פועלת בצורה קונבנציונלית – לייצוב השבתה מהירה מפעולה של תעלות נתרן. יתר על כן, מחקרים אחרונים מראים שהיא מגבירה השבתה מפעולה איטית.[2] בזמן פעולה תעלות נתרן ממותגות מתח פוטנציאליות עוברות השבתה מהירה מפעולה. השבתה זו מפעולה מונעת מהתעלות להיפתח ועוזרת לסיים את הפעולה הפוטנציאלית. תרופות אנטי-אפילפטיות רבות, כמו קארבאמזפין או למוטריג'ין מאטות את ההתאוששות מהשבתת פעולה ובכך מפחיתה את היכולת של פוטנציאל הפעולה של הנוירונים לירות. השבתה מפעולה מתרחשת רק כאשר נוירונים יורים פוטנציאלי פעולה, כלומר, התרופות המווסתות השבתה מפעולה מהירה מפחיתות באופן סלקטיבי את היריות בתאים פעילים. השבתה מפעילות איטית היא דומה אבל לא יוצרת חסימה מלאה של תעלות הנתרן ממותגות המתח כאשר הפעלה והשבתה מפעילות מתרחשות במשך אלפיות השנייה או יותר. לקוסאמיד משפיעה רק על נוירונים בעלי קוטביות שלילית או פעילים במשך זמן ארוך, דבר אופייני לנוירונים הנמצאים במוקד של התקף אפילפטי.[2]
לקוסאמיד אינה משפיעה על קולטן AMPA, קולטן kainite, GABAa, GABAb או מגוון של קולטנים המופעלים על ידי דופאמין, סרוטונין ואחרים ואינה חוסמת זרמים של אשלגן או סידן.
ניסויים קליניים
במחקרים ניסיוניים אקראיים בעלי סמיות כפולה על אנשים עם פרכוסים חלקיים הנשלטים בקושי נמצא שלקוסאמיד הפחיתה במידה משמעותית את תכיפות ההתקפים כאשר היא ניתנה בנוסף לתרופות אנטי-אפילפטיות אחרות במינונים שבין 400 ל-600 מ"ג ביום.[3] במחקר קטן יותר על נוירופתיה סוכרתית סיפקה לקוסאמיד, גם כן, הקלה משמעותית בכאב בהשוואה לפלצבו.[4] בשנת 2015 נערך מחקר בשימוש בוימפט על חולי אפילפסיה מבוגרים, עמידים לטיפול תרופתי עם אפילפסיה כללית. תוצאות המחקר הראו הצלחה ובשנת 2020 וימפט נכנסה לסל התרופות גם לחולי אפילפסיה כללית לטיפול בהתקפי טוני-קלוני.
טיפול
לקוסאמיד היא תרופה אנטי-אפילפטית שקיבלה אישור כתרופה משלימה בטיפול בפרכוסים חלקיים וכאב נוירופתי. נערכים ניסויים קליניים במטרה לבדוק שימוש כתרופה מונותרפית (תרופה יחידה) בפרכוסים חלקיים.[5] אין שום הוכחה שלקוסאמיד מספקת ערך נוסף על תרופות אנטי-אפילפטיות אחרות בטיפול בפרכוסים חלקים אבל היא יכולה לתת יתרון בטיחותי.[6] נמצא שתרופות אנטי-אפילפטיות חדשות כמו לקוסאמיד, ויגבטרין, פלבאמאט, גאבאפנטין, טיגאבין וריפינאמיד הן נסבלות יותר ובטוחות יותר מאשר תרופות ישנות יותר כמו קארבאמאזפין, פניטואין וולפוראט[7]
תופעות לוואי
לקוסאמיד היא נסבלת, בדרך כלל, בקלות אצל חולים מבוגרים שיש להם פרכוסים חלקיים.[8] תופעות הלוואי השכיחות שגורמות להפסקת השימוש בתרופה היו סחרחורת, אטקסיה (חוסר קואורדינציה), הקאה, ראייה כפולה, בחילה, ורטיגו,ראייה מטושטשת ובעיות בשיום. תופעות לוואי אלו נצפו ב-10% מן החולים.[9] תופעות לוואי פחות שכיחות כוללות שכחה, ייאוש, תחושות עצב וחוסר תיאבון.
אזהרות
נצפו התנהגויות אובדניות כשבוע אחרי תחילת הטיפול בלקוסאמיד. זוהי תופעת לוואי לרוב התרופות האנטי-אפילפטיות. בניסויים קליניים בטיפול ממוצע של 12 שבועות מקרי ההרהור על התאבדות היו 0.43% מתוך 27,863 החולים שנבדקו בניגוד ל-0.24% בקרב 16,029 חולים שנטלו תרופת פלצבו. התנהגות אובדנית נצפתה ב-1 מתוך 530 חולים שטופלו בתרופה.[9]>
הריון
במחקר שנערך נמצא שהמפתח הטרטולוגי של לקוסאמיד גבוה מזה של למוטריג'ין ולבטיראצטם (קפרה). לקוסאמיד יצר פגמים שונים ביילודים אצל דגי זברה תלוי במינון[10] ה- FDA רשם את לקוסאמיד בקטגוריה C לגבי הריון. מחקרים בבעלי חיים הראו על מוות עוברי ופיגור בגדילה. לקוסאמיד לא נבחן אצל נשים בהריון ויש לרשום אותו לנשים אלה בזהירות. בנוסף לא נקבע אם התרופה מופרשת בחלב אם.[11]
סבילות
לקוסאמיד נסבלת, באופן כללי, היטב אצל חולים מבוגרים שיש להם פרכוסים חלקיים. סחרחורת הייתה תופעת הלוואי השכיחה ביותר.[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 Cross SA, Curran MP.[1].Drugs 2009;69(4):449-459. doi:10.2165/00003495-200969040-00005.
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.