ליסה ג'רדין
ליסה ג'רדין (באנגלית: Lisa Jardine) לבית משפחת ברנווסקי (Bronowski) (12 באפריל 1944 - 25 באוקטובר 2015) הייתה היסטוריונית וסופרת בריטית יהודייה הידועה בשל מחקרה על המדע והאומנות של תקופת הרנסאנס ותחילת אירופה המודרנית.[1]
ג'רדין הייתה מייסדת ויושבת הראש של המרכז לעריכת חיים ומכתבים (The Center for Editing Lives and Letters) באוניברסיטת קווין מרי בלונדון.
היא זוכת פרס קנדייל (אנ') להיסטוריה על ספרה "Going Dutch" והייתה חברה בחברה להיסטוריה המלכותית (אנ').[2][3]
חיים אישיים והשכלה
ליסה ג'רדין נולדה באוקספורד כבת בכורה להורים שהיו בנים של מהגרים יהודים מלטביה ופולין. אביה היה יעקב ברונובסקי – מתמטיקאי מפורסם בעל תוכנית טלוויזיה פופולרית. אמה ריטה קובלנטס הייתה ציירת ופסלת. על פי עדותה, כשהייתה ילדה, אביה טיפח את יכולות החשיבה שלה באמצעות משחקי שחמט ותרגילי מתמטיקה. כשהייתה בת 11 קיבלה מלגה לבית הספר התיכוני צ'נטלאם לבנות. כשהייתה בת 15 עברה משפחתה ללונדון והיא נשארה בצ'נטלאם כתלמידת פנימייה. לאחר שסיימה את לימודיה בצ'נטלאם ניסתה להתקבל לניוטון קייברידג'. היא כשלה בפעם הראשונה, אך בפעם השנייה הצליחה להתקבל. את התואר הראשון החלה במתמטיקה אך עברה לספרות אנגלית. את תוארה השני בספרות אנגלית, היא עשתה באוניברסיטת אסקס וסיימה בהצטיינות. במהלך לימודיה העבירה שלוש שנים במחקר במכון ורבורג. את הדוקטורט שלה היא כתבה בקיימברידג' על הפילוסוף האנגלי מהמאה ה-16 פרנסיס בייקון. ב-1969, היא נישאה לניקולס ג'רדין. היא סיפרה כי אימצה את שם משפחתו כדי לא להרגיש שהיא עומדת בצילו של אביה שהיה מתמטיקאי מפורסם. ב-1979 השניים התגרשו, וליסה ג'רדין שמרה את שם משפחתו. לשניים יש שני ילדים. ב-1982 נישאה לג'ון הראה, לשניים יש ילד משותף.[2][1][4]
קריירה ומחקר
ליסה ג'רדין לימדה בקיימברידג', באוניברסיטת קווין מרי בלונדון ובאוניברסיטת הקולג' של לונדון. היא אף חקרה ולימדה לתקופות בארצות הברית באוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
ב-2002 היא ייסדה ועמדה בראש המרכז לחקר חיים ומכתבים (אנ'). מוסד שמתמחה בחקר ותחזוק ארכיונים באמצעות שילוב של ידע אקדמי וטכנולוגיה מתקדמת. מ-2008 עד 2014 הייתה יושבת הראש של ארגון פיקוח ממשלתי על מרפאות פוריות ומרכזי מחקר באנגליה ובאירלנד (Human Fertilisation and Embryology Authority).
שימשה כנאמנה של מוזיאון ויקטוריה ואלברט במשך שמונה שנים. במשך חמש שנים הייתה חלק מהמועצה לנכסים מלכותיים והייתה נשיאה של החברה ההורולוגית העתיקה.
היוותה פטרונית של ארגון הרשומות והארכיונים (Archives and Records Association) ושל פרס אורנג' (Orange Prize).
בדצמבר 2001 היא מונתה למנהלת של הארכיון הלאומי הבריטי.
ב-2013 עד 2014 הייתה המנהלת של התאחדות המדע הבריטית. לאורך חייה היא השתתפה והתארחה במגוון תוכניות טלוויזיה ורדיו וכתבה מאמרים ותורים לעיתונים רבים.
ג'רדין פרסמה יותר מחמישים מאמרים אקדמיים ושבעה עשר ספרים באורך מלא.[5][2][6]
פרסים
ג'רדין קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד בספרות אנגלית מאוניברסיטת סנט אנדרוז, אוניברסיטת שפילד אלהם (Sheffield Hallam University) והאוניברסיטה הפתוחה.
הייתה חברת כבוד בקינג קולג'.
היא קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד במדעים מאוניברסיטת אברדין.
ב-2009 היא זכתה זכתה בפרס קנדייל (אנ') על ספרה "Going Dutch". ב-2012 קיבלה את מדליית הנשיא הבריטית. באותה שנה גם נהייתה חברת כבוד באגודת המדע הבריטית.
ב־2014 זכתה בפרס פרנסיס בייקון לספרות, פילוסופיה וטכנולוגיה.[2][3][6][5]
מותה
ב-25 באוקטובר 2015 הלכה ליסה ג'רדין לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 Lisa Jardine-the Renaissace Socity of America, the Renaissace Socity of America, 1/11/2015
- ^ 1 2 Here Design, Recognising & rewarding the best history writing, Cundill Prize, 2021-11-11 (ב־English)
- ^ 1 2 Lisa Jardine obituary, the Guardian, 2015-10-26 (ב־English)
- ^ 1 2 Lisa Jardine | CELL, web.archive.org, 2015-01-11
- ^ 1 2 Lisa Jardine, University of London (ב־English)