ליבידו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לִיבִּידוֹלעז: libido; בעברית: חימדון) הוא הדחף המיני הכולל של האדם המייצג את יצר החיים. הכינוי ניתן על ידי זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, לאנרגיה המינית (הפסיכוסקסואלית), שהיא, לדעתו, אחד משני הכוחות המניעים את הנפש. הליבידו איננו יצר המין כפשוטו, אלא מכלול גורמים המשפיעים על עיצוב האגו, ושמקורם בדחפים מיניים מולדים ונרכשים כאחד.

פרויד טען בתאוריית הדחף שלו, כי ה"איד" (האני המולד) מונחה על ידי דחפים של מין ואלימות, המונחים על ידי הרצון להפיק הנאה. הליבידו הוא מרכיב המין שב"איד". פרויד בחר במונח זה על מנת לתאר את האנרגיה הנפשית העומדת בבסיס האינסטינקטים המיניים. אינסטינקטים אלו קשורים לאזורי הגוף השונים (האזורים הארוטוגניים) ומנחים את השלבים השונים בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית. הליבידו מייצג את יצר החיים, ושוכן באיד לצד יצר המוות. על פי פרויד, כל הדחפים הבלתי מודעים ניתנים לחלוקה לדחפי מין ואלימות, ואלו מהווים את המניע העיקרי לכל התנהגות אנושית[1].

מבחינה תאורטית פרויד טען שהרגשות הם נגזרות של דחפים ומשאלות. האנרגיה הנפשית של רגשות היא האנרגיה של הדחפים, ובעיקר של ליבידו ושל תוקפנות. ניתוח תכנים נפשיים ודינמיקות של המטופל מחייב היכרות אישית של המטפל עם התכנים הנפשיים והדינמיקות של עצמו, ולדעת פרויד אין זה מספיק לקרוא על כך בספר תאורטי. על פי פרויד יש הבדל חשוב בין ההכרות של הדינמיקות ובין ההתעוררות שלהן בפועל בשעת מעשה – התעוררות של אנרגיות של איד שעלולה לטשטש את עבודת האגו של המטפל[2].

קרל גוסטב יונג, אבי הפסיכולוגיה האנליטית, השתמש גם הוא במושג הליבידו אך לאו דווקא כגורם מיני, אלא כשם כולל לאנרגיה הנפשית המניעה את ההתנהגות.

הליבידו הוא מושג מרכזי בתאוריה הפסיכואנליטית. למרות שתאוריה זו מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,[3] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.[4] קיימת גם ביקורת על האפקטיביות הנמוכה של הטיפול הפסיכואנליטי.[5][6]

פרספקטיבות פסיכולוגיות

פסיכואנליזה

זיגמונד פרויד, שנחשב ליוזם של השימוש המודרני במונח[7], מגדיר ליבידו כ"האנרגיה, שמתייחסים אליה במובן כמותי...של אותם אינסטינקטים שיש להם קשר לכל מה שאפשר לכלול תחת המילה 'אהבה'"[8]. זוהי האנרגיה האינסטנקטיבית של הכוח, שכלולה בתוך מה שפרויד הגדיר כ"איד". המבנה הלא-מודע לחלוטין של הנפש. פרויד גם הסביר כי ישנו קשר מקביל לרעב, לרצון לשלוט, וכן הלאה[9], בהתעקש על כך שמדובר באינסטינקט בסיסי טבוע בכל בני האדם[10].

פרויד פיתח את הרעיון של סדרת שלבים התפתחותיים במסגרתה הליבידו מתקבע על אזורים אירוגניים שונים. השלב הראשון הוא השלב האוראלי (המתבטא מהנאת התינוק מתהליך ההנקה), לאחר מכן בשלב האנאלי (המתבטא בהנאת הפעוט משליטה על צרכיו), לאחר מכן השלב הפאלי, דרך שלב המודל הפסיכוסקסואלי (במסגרתו הליבידו רדום) עד שהוא מתחדש במסגרת השלב הג'ניטלי[11]. (קרל אברהם לאחר מכן יוסיף תת-חלוקה בשלבים האוראליים והאנאליים)[12].

פרויד הצביע על כך שהדחפים הליבידינליים יכולים להתנגש עם המוסכמות של התנהגות מתורבתת, המיוצגים בנפש על ידי הסופר-אגו במודל הנפש הפרוידיאני. מה שמוביל למתחים ולהפרעות אצל הפרט זה הצורך להיות מותאם לחברה ולשלוט בליבידו, מה שמניע את השימוש במנגנוני הגנה כדי להפיג את האנרגיה הנפשית של הצרכים הלא-ממומשים והלא-מודעים האלו לצורות ביטוי אחרות. שימוש מופרז בהגנות אלו עלול לגרום לנוירוזה. מטרה עיקרית של הפסיכואנליזה היא להביא את דחפי האיד לתודעה של האדם, מה שיאפשר לאותם דחפים להתקיים באופן ישיר ובכך להפחית את התלות של המטופל בהגנות האגו[13].

פרויד הסתכל על הליבידו כמעבר דרך סדרה של שלבים התפתחותיים (במסגרת המודל הפסיכוסקסואלי) אצל הפרט. כישלון בהסתגלות לדרישות בשלבים השונים עלולה לגרום לאנרגיה הליבידיניאלית להיות "חסומה" או להיכנס לקיבעון בשלבים אלו, ובכך ליצור תכונות אופי פתולוגיות מסוימות בבגרות. לפיכך היה האדם הפסיכופאתולוגי של פרויד אדם בלתי-בוגר, ומטרתה של הפסיכואנליזה הייתה להביא לעוררות המודעות לקיבעונות אלו, כך שאנרגיית הליבידו תשתחרר ותהיה זמינה לשימוש מודע בסוג כלשהו של סובלימציה מובנית.

פסיכולוגיה אנליטית

על פי הפסיכולוג השווייצרי, קרל גוסטב יונג, הליבידו מזוהה כמכלול של אנרגיה נפשית, ולא מוגבל לתשוקה מינית בלבד[14][15]. כפי שקובע יונג ב"תפיסת הליבידו"[16] "[ליבידו] מציין רצון/תשוקה או דחף אשר אינו מבוקר על ידי כל סוג של סמכות, מוסרית או אחרת. הליבידו הוא תיאבון במצבו הטבעי. מנקודת מבט גנטית מדובר בצרכים גופניים כמו רעב, צמא, שינה ומין ומצבים רגשיים או משפיעים, המהווים את מהות הליבידו." הדואליות יוצרת את האנרגיה (או הליבידו) של הנפש, אשר יונג טוען שמתבטא רק דרך סמלים: "זוהי האנרגיה המתבטאת בתהליך החיים ונתפסת באופן סובייקטיבי כמאמץ ותשוקה" (Ellenberger, 697). סמלים אלו עשויים להתבטא כ"דימויי פנטזיה" שמגלמים את התוכן של הליבידו בתהליך הפסיכואנליזה, או חסרי כל צורה מוגדרת[17]. התשוקה, שלרוב נתפסת ככמיהה נפשית, תנועה, עקירה ובנייה מחדש, באה לידי ביטוי בצורות מוגדרות אשר ניתן לתפוס באמצעות תהליכי אנליזה.

בהגדרה צרה יותר, הליבידו מתייחס גם לדחפים של הפרט לעסוק בפעילות מינית, ואת ההיפוך של זה, כוחות הרסניים (mortido או destrudo)[18].

גורמים המשפיעים על הליבידו

מרכיבים אנדוגניים

הליבידו לרוב נשלט על ידי פעילות של המערכת המזולימבית (הטגמנטום הגחוני וגרעין האקומבנס)[19]. כתוצאה מכך, לדופמין ולעוקבי האמינו[20] שמווסתים את הנוירוטרנסמינציה של הדופמין, יש תפקיד קריטי בוויסות הליבידו[21].

נוירוטרנסמיטורים אחרים, נוירופפטידים והורמוני מין שמשפיעים על הדחפים המיניים על ידי שינוי הפעילות במסלול זה כוללים:

רמות הורמוני מין והמחזור החודשי

לתשוקה של אישה למין יש קורלציה למחזור החודשי שלה, כאשר נשים רבות חשות תשוקה מינית מוגברת בימים אחדים לפני הביוץ[40], שיא תקופת הפוריות שלה, אשר לרוב מתרחשת כיומיים לפני הביוץ שלה[41]. מחזוריות זו קשורה לשינויים ברמות הטסטוסטרון של האישה במהלך המחזור החודשי. לפי גבריאל ליכטרמן, לרמות הטסטוסטרון יש השפעה ישירה על התעניינותה של האישה במין. לדבריה, רמות הטסטוסטרון עולה בהדרגה מיום ה-24 למחזור הווסת של האישה עד לביוץ ביום ה-14 של המחזור הבא, ובמהלך תקופה זו תשוקתה של האישה למין עולה בעקביות. היום ה-13 הוא בדרך כלל היום עם רמות הטסטוסטרון הגבוהות ביותר. בשבוע שלאחר הביוץ, רמת הטסטוסטרון היא הנמוכה ביותר וכתוצאה מכך נשים יחוו פחות עניין במין[42]. כמו כן, במהלך שבוע הביוץ הבא אחריו, רמות הפרוגסטרון בעלייה, וכתוצאה מכך האישה יכולה לחוות קשיים בהגעה לאורגזמה. אף על פי שהימים האחרונים של המחזור החודשי מאופיינים ברמת טסטוסטרון קבועה, רמת הליבידו של נשים עשויה דווקא לעלות כתוצאה מהתעבות של רירית הרחם, מה שגורם לגירוי קצות העצבים ולעלייה ברמת העוררות המינית[43]. בימים אלו רמת האסטרוגן יורדת, מה שגורם לירידה ברמת סיכוך הנרתיק.

גורמים פסיכולוגיים וחברתיים

ישנם מספר גורמים פסיכולוגיים וחברתיים שעלולים להביא לירידה ברמת החשק המיני. גורמים אלו יכולים לכלול מחסור בפרטיות או באינטימיות, דחק או עייפות, חוסר ריכוז או דיכאון. גורמי לחץ סביבתיים, למשל חשיפה ממושכת וארוכה לרעש או תאורה חזקים מידי יכולים גם הם להשפיע על הליבידו. גורמים אחרים כוללים התעללות מינית בעבר, תקיפה, טראומה או הזנחה, בעיות של דימוי גוף וחרדה מפני מעורבות בפעילות מינית[44].

גורמים פיזיולוגיים

גורמים פיזיולוגיים שיש להם השפעה על הליבידו יכולים לכלול בעיות הקשורות במערכת האנדוקרינית, כמו למשל תת-פעילות של בלוטת התריס, השפעה של תרופות מרשם שונות (כמו למשל Flutamide) והכושר הפיזיולוגי של בן-הזוג, ושאר גורמים שונים באורח החיים[45].

בקרב גברים, תדירות השפיכה משפיעה על רמות הטסטוסטרון, שהוא הורמון מקדם-ליבידו. מחקר שנערך בקרב 28 גברים בגילאי 21–45, מצא כי אצל כל אחד מהנחקרים (פרט לאחד) רמות השיא של הטסטוסטרון (145.7% מהבסיס - [117.8%–197.3%]) היו ביום השביעי להימנעות משפיכה[46].

אצל נשים אנמיה יכולה להיות גורם לירידה בליבידו כתוצאה מירידה ברמות הברזל בדם עקב המחזור החודשי[47].

תרופות

ישנם אנשים אשר מנסים לגרום להפחתה מכוונת בליבידו שלהם על ידי שימוש בחומרים אן-אפרודיזיאקיים[48]. חומרים אפרודיזיאקיים, כמו למשל חומרים מגרי-דופאמין, יכולים להגביר את החשק המיני. מצד שני, ליבידו מופחת הוא לעיתים קרובות יאטרוגני, ויכול להיגרם על ידי מגוון רחב של תרופות כמו למשל אמצעי מניעה הורמונליים, תרופות אנטי דיכאוניות, תרופות אנטי פסיכוטיות, חוסמי בטא ועוד.

טסטוסטרון הוא אחד מהגורמים השולטים בליבידו אצל בני אדם. מחקרים חדשים[49] מראים שאמצעים הורמונליים למניעת הריון כמו למשל גלולות (המכילות שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון) יכולים לגרום לירידה בליבידו אצל נשים כתוצאה מהעלאת רמות של חומרים קושרים להורמוני גלובולינים (SHBG). ה-SHBG נקשרים להורמוני המין, כולל טסטוסטרון, ומשבשים את זמינותם. מחקרים מראים כי גם לאחר סיום השימוש באמצעי מניעה הורמונליים, רמות ה-SHBG נשארות גבוהות ואין נתונים מהימנים כדי לקבוע מתי רמות אלו ירדו[50].

השפעת הגיל

ישנן השערות שהועלו במחקרים שגברים מגיעים לשיא הכושר המיני שלהם בגילאי העשרה, בעוד נשים מגיעות אליו בעשור השלישי-רביעי לחייהן (השערות)[51][52]. הזינוק ברמות הטסטוסטרון מגיע אצל זכרים בגיל ההתבגרות, וכתוצאה מכך גורם לחשקים מיניים קיצוניים אשר מגיעים לשיאם בגילאי 15–16, ולאחר מכן יורדים בהדרגה לאורך החיים. לעומת זאת, הליבידו הנשי גובר באיטיות במהלך גיל ההתבגרות ושיאו הוא באמצע שנות השלושים לחיי האישה[53]. הרמות בפועל של הטסטוסטרון והאסטרוגן, המשפיעים על הדחפים המיניים של האדם, משתנים משמעותית במהלך החיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בטיפולנט | ליבידו, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  2. ^ מאיר פרלוב, העברה נגדית - סקירה היסטורית | מאיר פרלוב, באתר פסיכולוגיה עברית
  3. ^ Frederick Crews, The Verdict on Freud, Psychological Science 7, 1996-03, עמ' 63–68 doi: 10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x
  4. ^ Mario Bunge, The philosophy behind pseudoscience, Skeptical Inquirer, 2006, עמ' 29-37
  5. ^ Evan Mayo-Wilson et al, Psychological and pharmacological interventions for social anxiety disorder in adults: a systematic review and network meta-analysis, The Lancet Psychiatry 1, 2014-10, עמ' 368–376 doi: 10.1016/S2215-0366(14)70329-3
  6. ^ Xinyu Zhou et al, Comparative efficacy and acceptability of psychotherapies for depression in children and adolescents: A systematic review and network meta-analysis, World Psychiatry 14, 2015-06, עמ' 207–222 doi: 10.1002/wps.20217
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  8. ^ S. Freud, Group Psychology and the Analysis of the Ego, 1959
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  11. ^ Sigmund Freud, New Introductory Lectures on Psychoanalysis (PFL 2) p. 131
  12. ^ Otto Fenichel, The Psychoanalytic Theory of Neurosis (1946)p. 101
  13. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  14. ^ P. Gay, Freud (1989) p. 397
  15. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  16. ^ “The Concept of Libido,” Collected Works Vol. 5, par. 194.
  17. ^ “The Technique of Differentiation,” Collected Works Vol. 7, par. 345.
  18. ^ Eric Berne, A Layman's Guide to Psychiatry and Psychoanalysis (1976) p. 69 and 101
  19. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  20. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  21. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  22. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  23. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  24. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  25. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  26. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  27. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  28. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  29. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  30. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  31. ^ Ziegler, T. E. (2007). Female sexual motivation during non-fertile periods: a primate phenomenon. Hormones and Behavior, 51(1), 1–2
  32. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  33. ^ Ziegler, T. E. (2007). Female sexual motivation during non-fertile periods: a primate phenomenon. Hormones and Behavior, 51(1), 1–2
  34. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  35. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  36. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  37. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  38. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  39. ^ Int J Impot Res. 2000 Oct;12 Suppl 4:S26-33.
  40. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  41. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  42. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  43. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  44. ^ Yalom, I.D., Love's Executioner and Other Tales of Psychotherapy. New York: Basic Books, 1989. ISBN 0-06-097334-X.
  45. ^ Psychology Today – The orgasm Wars (אורכב 02.10.2007 בארכיון Wayback Machine)
  46. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  47. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  48. ^ Rebal Jr, Ronald F., Robert A. Faguet, and Sherwyn M. Woods. "Unusual sexual syndromes." Extraordinary Disorders of Human Behavior. Springer US, 1982. 121-154.
  49. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value)..
  50. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value)..
  51. ^ Reconceiving the second sex Marcia Claire Inhorn – 2009
  52. ^ Principles and practice of adult health nursing Patricia Gauntlett Beare
  53. ^ Sex, time, and power retrieved 6 February 2012