לודוויג יהודה וולפרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לודוויג יהודה וולפרט
וולפרט, סוף שנות העשרים עד תחילת שנות ה-30
וולפרט, סוף שנות העשרים עד תחילת שנות ה-30
לידה 7 באוקטובר 1900
ליד היידלברג, גרמניה
פטירה 6 בנובמבר 1981 (בגיל 81)
מנהטן, ניו יורק
לאום גרמני-ישראלי-אמריקאי
תחום יצירה צורפות

לודוויג יהודה ווֹלפֶּרט (Ludwig Yehuda Wolpert;‏ 7 באוקטובר 1900, ליד היידלברג, גרמניה – 6 בנובמבר 1981, מנהטן, ניו יורק) היה מעצב, צורף ואמן ישראלי-אמריקאי יליד גרמניה. מחלוצי הצורפות המודרנית בכלל ובישראל בפרט.

ביוגרפיה

לודוויג וולפרט נולד בעיירה ליד היידלברג שבגרמניה למשפחה דתית-אורתודוקסית קשת יום. בילדותו סבל מן היחס אל מוצאה המזרח-אירופי של משפחתו, יוצאת יהדות ליטא, ומנידוי של בני גילו בשל היותו בעל שפה וחך שסועים. עבר עם משפחתו לפולדה, ומשם לפרנקפורט. בשנים 1916–1920 למד בבית ספר לאמנות ואומנות (Kunstgewerbeschule) בפרנקפורט. וכן אצל אמן הבאוהאוס כריסטיאן דל. בעקבות הצגה של עבודותיו בתערוכה "פולחן וצורה" (1930) במוזיאון היהודי בברלין, התפרסמה עבודתו של וולפרט, שהושפעה מן העיצוב של תנועת הבאוהאוס בהימנעות מקישוטיות, בשימוש בצורות גאומטריות ובנטייה למיכון.

בשנת 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה לארץ ישראל עם משפחתו. בארץ ישראל עבד בבית המלאכה "ב. פרידלנדר" בעיצוב כלי כסף, וכן ייצר, ביחד עם ויקטור שלמה ריס, את פסל "הגמל המעופף" של "יריד המזרח", תחת האדריכל אריה אלחנני.

בשנת 1935 החל ללמד ב"בצלאל החדש" בירושלים, שם עמד בראש המחלקה למתכת ביחד עם הצורף דוד היינץ גומבל (Gumbel). בהוראתו שם דגש על טיפוגרפיה עברית ועל תשמישי קדושה המעוצבים בקווים מודרניים ובייצור תעשייתי. במקביל לעבודתו בהוראה המשיך ליצור פריטי יודאיקה מודרניים בסדנאות בית הספר ובשנת 1942 הקים בית מלאכה עצמאי בירושלים. ב-1949 עיצב ארון קודש שהעניק נשיא המדינה חיים ויצמן לנשיא ארצות הברית הארי טרומן לכבוד יום העצמאות של ארצות הברית.[1]

הוא אייר את ספרו של שמואל בן יעקב "עזי והמנגנים הצעירים", (1946).

בשנת 1956 היגר לארצות הברית, שם עמד בראש "סדנת טובי פאשר לאמנות יהודית מודרנית" (Tobe Pascher Workshop) במוזיאון היהודי בניו יורק.

התגורר במנהטן. היה אב לבת, חוה וולפרט-ריצ'רד, אף היא אמנית יודאיקה. נישא לבטי היינריך לבית ואלפֶר (1915–1997), אלמנה ואם לשניים.[2]

נפטר ב-1981, בגיל 81.

בין עבודותיו הידועות: קערת סדר פסח וגביע (1929), "מעקה 12 השבטים" (1940) בבניין הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ירושלים, תיק לתורה (1949) שניתן לנשיא האמריקאי הארי טרומן על יד חיים ויצמן, כותרת ושער מכון ויצמן למדע (1951-1952) ועוד.

גלריה

לימודים

  • 1916–1920 – לימודי פיסול, בית הספר לאמנות ואומנות, פרנקפורט, גרמניה
  • 1925–1928 – לימודי צורפות, בית הספר לאמנות, פרנקפורט, גרמניה

פרסים

תערוכות

  • 1930 – "פולחן וצורה" (Kult und Form), תערוכה קבוצתית, המוזיאון היהודי, ברלין, גרמניה
  • 1939 – ביתן היודאיקה, תערוכה קבוצתית, התערוכה העולמית של ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
  • 1953 – תערוכת יחיד, בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים
  • 1976 – רטרוספקטיבה, המוזיאון היהודי, ניו יורק, ארצות הברית
  • 1976 – רטרוספקטיבה, הקולג' ללימודי יהדות על שם ספרטוס, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
  • 1977 – "וולפרט: רטרוספקטיבה", מוזיאון סקירבול, היברו יוניון קולג', לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
  • 2012 – "וולפרט וגומבל, חלוצי הצורפות המודרנית בישראל", מוזיאון ישראל, ירושלים

לקריאה נוספת

  • פרגוסון, שרון וייזר (אוצרת), וולפּרט וגומבּל: חלוצי הצורפות המודרנית בישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2012

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לודוויג יהודה וולפרט

הערות שוליים

  1. ^ ירושלים: במוזיאון בצלאל, דבר, 27 במאי 1949; ירושלים: במוזיאון בצלאל, על המשמר, 27 במאי 1949.
  2. ^ Paid Notice: Deaths WOLPERT, BETTY, The New York Times, August 11, 1997;‏ Betty Valfer, באתר Folster-Heinrich Family,‏ genealogy.com.
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=לודוויג_יהודה_וולפרט&oldid=212877"