לה צ'וצ'ארה (סרט)
| קובץ:TwoWomenPoster.jpg | |
| בימוי | ויטוריו דה סיקה |
|---|---|
| הופק בידי | קרלו פונטי |
| תסריט | צ'זארה זאוואטיני, וויטוריה דה סיקה, על פי ספרו של אלברטו מורביה |
| שחקנים ראשיים |
סופיה לורן (אליאונורה בראון) (ז'אן-פול בלמונדו) ראף ואלונה |
| הקרנת בכורה | 22 בדצמבר 1960 |
| משך הקרנה | 100 דקות |
| שפת הסרט | איטלקית |
| דף הסרט ב־IMDb | |
לה צ'וצ'ארה (באיטלקית: La ciociara) הוא סרטו של הבמאי ויטוריו דה סיקה משנת 1960, בכיכובה של סופיה לורן, המתבסס על הרומן "שתי נשים" מאת הסופר האיטלקי אלברטו מורביה. הרקע לסרט הוא האירוע ההיסטורי המכונה ההשתוללות במונטה קאסינו.
בשנת 1988 הופק גם סרט טלוויזיה בשם זה.
עלילת הסרט
עלילת הסרט נפתחת בשנת 1944 ברומא. העיר תחת הפצצות בעלות הברית. ברחובות מסתובבות שמועות על שביתת נשק קרובה. ברקע, שומעים אווירונים טסים בשמים, רעש של הפצצות וענני אבק עולים מהמקומות שנפגעו. נפגעת גם החנות של האלמנה צ'זירה (סופיה לורן). (בהמשך תגלה שגם דירתה נפגעה). יחד עימה בחנות נמצאת בתה, בת ה-13- רוזטה (אליאונורה בראון). הבת נבהלת מאוד מרעש ההפצצות והאמא מחליטה לברוח אל עיר מולדתה פונדי (Fondi) באזור צ'וצ'אריה. צ'זירה מתייעצת על כך עם ג'ובאני שהיה חבר של בעלה, ומבקשת ממנו לשמור על החנות שלה בהיעדרה מרומא. באותה הזדמנות לוחץ עליה ג'ובאני הנשוי שתשכב עימו, וצ'זירה שתמיד נמשכה אליו מתפתה ונעתרת לו כשכל בקשתה היא שלא יספר על כך לבתה.
האם והבת בורחות מרומא ונוסעות ברכבת עמוסה חיילים גרמנים. כשהן ברכבת לנאפולי, מסילת הברזל נהרסת והן ממשיכות ברגל עד הגיען ליעדן, אזור הילדות של צ'זירה. בכפר הן פוגשות במיקלה (ז'אן-פול בלמונדו), צעיר משכיל ואידיאליסט. רוזטה מתאהבת במיקלה ואילו מיקלה מתאהב בצ'זירה. קרוב לתם הקרבות מיקלה מתעתד לעזוב את הכפר אך הוא נלקח בכח על ידי קבוצת חיילים גרמנים נסוגים כדי שיראה להם את הדרך. לאחר כיבוש האזור בידי בעלות הברית, מחליטות צ'זירה ובתה לצאת חזרה לרומא. בדרך הן נכנסות ללון בכנסייה נטושה. אל המבנה מגיעים חיילי גוּמיֶה, חיילים מרוקאים מצבא צרפת, ומכים ואונסים אותן, מול הציור על הקיר של "הבתולה הקדושה". רוזטה מאבדת את שפיותה, ומפתחת אפתיה קיצונית שמדאיגה את אמה מאוד. היא מסרבת לדבר עם אמה ומונעת ממנה לגעת בה אך יוצאת לבילוי לילי בחברת צעיר מקומי. האם מכה אותה בכעס אך נשברת ומספרת לבתה שמיקלה נירצח על ידי הגרמנים. רוזטה נשברת ופורצת בבכי והסרט מסתיים כששתי הנשים מתחבקות ובוכות, אות לכך שרוזטה יצאה מן האדישות ושבה לעצמה, ושתיהן יחד יתמודדו עם הכאב.
הספר הנושא שם זה, "לה צ'וצ'ארה" (בתרגום לעברית שמו "שתי נשים"), מדגיש את האופי של בת הכפר. מורביה קרא כך ליצירתו כדי להדגיש את מוצאה הפשוט של הגיבורה. תושבי אזור צ'וצ'אריה ידועים בבורותם ובהליכות החיים הפשוטות. תושביהם היו רועי צאן וחייהם היו חיי עוני עם אחוז אנאלפביתים גבוה. הכינוי לה צ'וצ'ארה - בת כפר מאותו מרחב - אינו מבטא רק בחורה שנולדה במקום זה אלא גם את האופי הסטריאוטיפי המיוחס לה. גיבורת הספר היא אישה פשוטה אבל יש לה ערכים של מוסר שהסופר ביקש להדגיש. בספר מתואר מה קרה ברומא אחרי מות בעלה ומה התרחש במפגש שלה עם אירועי המלחמה, והסוף הטוב, הבחור מהכפר המצליח להוציא את הנערה מהמסלול שהיה צפוי לה.
פרסים
הסרט זכה בארבעה פרסים בינלאומיים, שניים מהם בפסטיבל קאן (1961). הסרט זכה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. הייתה זו הפעם הראשונה ששחקנית, סופיה לורן, זוכה בפרס בסרט שאינו דובר אנגלית.
קישורים חיצוניים
- לה צ'וצ'ארה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שלוש הדקות הקשות של הסרט, You Tube
- הקישור לעיל ואזכור(הקישור אינו פעיל)- אמצעי תקשורת צרפתי