לאדו גודיאשווילי

תבנית {{אמן}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

לַאדוֹ גוּדִיאשְׁווִילִי (בגאורגית: ლადო გუდიაშვილი ‏ 30 במרץ 1896 - 20 ביולי 1980) היה אמן גאורגי.

ביוגרפיה

גודיאשווילי נולד בטביליסי למשפחה של עובד רכבת. הוא למד בבית הספר לפיסול ואמנות טביליסי (1910–1914), שם פגש את האמן הארמני אלכסנדר בז'בוק-מליקיאן, ולאחר מכן באקדמיה הפרטית של רונסון בפריז (1919–1926). במשך זמן מה, גודיאשווילי השתייך לקבוצת משוררים גאורגים בשם "הקרניים הכחולות" (1914–1918), שניסו לחבר באופן אורגני את הסגנון הלאומי הגאורגי עם המבנה היצירתי של הסמליות הצרפתית. בפריז הוא היה במושבה של ציירים שבה פגש את איגנסיו זולואגה, אמדאו מודיליאני, נטליה גונצ'רובה ומיכאיל לריאונוב. יצירתו של גודיאשווילי הושפעה מאוד מניקו פירוסמני.

יצירה

יצירותיו מלאות בקסם החיים הגאורגי. עבודותיו המוקדמות משלבות גרוטסקה דרמטית עם קסם המסתורין הפואטי. הקרבה למסורות של האמנות הקווקזית והפרסית הקדומות, הוגברה עם שובו לגאורגיה ב-1926. צבעיו של גודיאשווילי נעשו חמימים יותר, ותפיסת העולם שלו - כתיאטרון, התחזקה. כמו בני ארצו (גריגול רובאכידזה , קונסטנטין גמסחורדיה ), גודיאשווילי השתמש בחופשיות באלגוריות מיתולוגיות כמו בציור שבו אישה יפהפייה מייצגת את "אלת האדמה" המסתורית.

גודיאשווילי עבד גם כמונומנטליסט, וצייר מחדש את כנסיית כשוותי בטביליסי ב-1946, שבגינה גורש מהמפלגה הקומוניסטית ופוטר מהאקדמיה לאמנויות יפות בטביליסי, שם לימד מאז 1926.

ב"מחזור האנטי-פשיסטי" הנרחב של רישומי הדיו שלו, הפך גודיאשווילי למעין "גויה גאורגי": מפלצות דמויות חיות הקיפו את חורבות האמנות ו"אלות" עירומות העבירו את רעיונות מותה של התרבות.

גודיאשווילי עבד גם כמאייר ספרים, תפאורה ועיצוב תיאטרון.

הוא מת ב-20 ביולי 1980 בטביליסי.

גלריה

• 
• 
• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאדו גודיאשווילי בוויקישיתוף   

• לאדו גודיאשווילי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)