כריסטינה יאנג
| יאנג בתקופת ההתמחות שלה בבית החולים סיאטל גרייס | |
| תוכנית טלוויזיה | האנטומיה של גריי |
|---|---|
| הופעה ראשונה |
"לילה של יום קשה" (פרק 1, עונה 1) 27 במרץ 2005 |
| הופעה אחרונה |
"פחד (מהבלתי ידוע)" (פרק 22, עונה 10) 30 באפריל 2015 |
| יוצרים | שונדה ריימס |
| גילום הדמות | סנדרה או |
| מידע | |
| מקצוע |
|
| תואר | דוקטור לרפואה • דוקטור לפילוסופיה |
| דת | יהדות |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
|
| חברים |
|
ד"ר (M.D., F.A.C.S. ו-PhD) כריסטינה יאנג (באנגלית: Cristina Yang) היא דמות בדיונית מהדרמה הרפואית האמריקאית "האנטומיה של גריי", ששודרה במשך 21 עונות ב-ABC. הדמות נוצרה על ידי מפיקת הסדרה, שונדה ריימס, וגולמה על ידי השחקנית סנדרה או. יאנג התחילה כסטאז'רית לכירורגיה כללית בבית החולים סיאטל גרייס, ולאחר מכן קודמה למתמחה בקרדיולוגיה. מערכת היחסים עם הקולגות שלה, מרדית' גריי (אלן פומפאו), איזי סטיבנס (קתרין הייגל), אלכס קרב (ג'סטין צ'יימברס) וג'ורג' או'מאלי (טי אר נייט), ליוו אותה לאורך עונותיה הראשונות של הסדרה.
יאנג התארסה לפרסטון ברק (איזאיה וושינגטון), ראש האגף הקרדיולוגי של בית החולים, אולם הקשר בניהם הסתיים ביום חתונתם. כסטודנטית לרפואה, הייתה בזוגיות עם המנתח הנודע קולין מארלו (רוג'ר ריס). לבסוף נישאה לראש יחידת הטראומה אואן האנט (קווין מק'קיד).
תחילה נבחנה או במקור לתפקיד של מירנדה ביילי, אך לבסוף הוא הוענק לצ'נדרה וילסון. משחקה של או בתפקיד יאנג זכה להערכה ביקורתית גדולה ולשבחים רבים. מארק פריגרד מ-Boston Herald תיאר את החברות בין יאנג לגריי כ"גרעין של "האנטומיה של גריי"". כישוריה המשחק שלה זיכו את או בפרסים רבים, ביניהם פרס גלובוס הזהב ופרס גילדת שחקני המסך בשנת 2006. בנוסף, היא הייתה מועמדת חמש פעמים ברציפות לפרס אמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת דרמה בין השנים 2005–2009.
יאנג תוארה על ידי רשת ABC כתחרותית, שאפתנית ובעלת אינטליגנציה גבוהה, כאשר חסרונה העיקרי היה גישתה האגרסיבית וחסרת הטאקט. במאי 2012 דווח באתר E! Online כי או חתמה על חוזה לשנתיים נוספות בסדרה, יחד עם שאר חברי הצוות. עם זאת, היא עזבה את הסדרה לאחר העונה העשירית, ודמותה הוסרה לאלתר מתוך העלילה הראשית. עזיבתה של יאנג סימנה רגע משמעותי בסדרה, שכן היא הייתה אחת מהדמויות המרכזיות מאז תחילתה. עזיבתה, שהייתה מעורבבת ברגשות רבים מצד דמויות העלילה האחרות, נכתבה באופן ששמר על האופי השאפתני והמחויבות המקצועית של הדמות. למעשה, היא סיימה את תפקידה כשעברה לציריך שבשווייץ כראש מכון מחקר לניתוחי לב-חזה.[1][2][3][4]
קורות חייה
יאנג הוצגה כבוגרת אוניברסיטת סטנפורד וסטאז'רית כירורגית עם מרידת' גריי (אלן פומפאו), איזי סטיבנס (קתרין הייגל), אלכס קרב (ג'סטיין צ'יימברס) וג'ורג' או'מאלי (טי אר נייט). מנהלת הצוערות של סיאטל גרייס הייתה מירנדה ביילי (צ'נדרה וילסון). כמתמחה תחרותית, אגנוסטית ממוצא קוריאני-אמריקאי, שאפה להפוך לרופאה לאחר תאונת דרכים במעורבתה, שגבתה את חיי אביה.[5] היא אובחנה כדיסלקטית, וגדלה בבוורלי הילס שבקליפורניה על ידי אימה ואביה החורג היהודים. ליאנג תואר ראשון בביוכימיה ממכללת סמית', תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת סטנפורד ותואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. היא נוהגת לפעול מתוך פרגמטיזם רגשי, ולעיתים רבות השאפתנות והתחרותיות שלה גרמו לרבים לראות אותה כ"רובוט חסר רגשות". היא יוצרת חיבור מיידי עם גריי, עוד ביומן הראשון כסטאז'ריות.[5] עד מהרה הופכות השתיים לחברות הכי טובות אחת השנייה, כאשר הן מכונות באופן הדדי כ"איש שלי".[5]
במהלך תקופת הסטאז' שלה הייתה ליאנג מערכת יחסים רומנית בלתי יציבה עם פרסטון ברק (איזאיה וושינגטון), ראש המחלקה לניתוחי קרדיולוגיה.[5] באחד הפרקים הרתה ממנו באופן פתאומי. היא קבעה תור להפלה מלאכותית מבלי ליידע את בן-זוגה על ההריון עצמו, בשל התנהגותו הקרה שהפגין כלפיה. אולם לפני מועד התור התגלה כי יאנג סובלת מהיריון חוץ-רחמי. היא הובהלה לחדר הניתוח, בו התמוטטה כתוצאה משבר בחצוצרה. ברק גילה על כך, ולאחר ההפלה חזרו לאהוב. לאחר שנפצע בתקרית ירי בבית החולים נזקק לניתוח. ברק פיתח רעד בידו, ונזקק לשיקום ארוך. יאנג סייעה לו להסתיר את מצבו, כדי שיוכל לחזור לנתח, וביצעה את ניתוחיו במקומו. תחילה הכחישה את מעורבותה בסיפור, אולם לבסוף התוודתה בפני ריצ'רד ובר (ג'יימס פיקנס), ראש המחלקה הכירורגית על מעשיה. פעילותיהם של ברק ויאנג סיכלו את הסיכויים שלו להתמנות לתפקידו של ובר, שראה בדבר כבגידה חמורה. ברק הציע לה נישואין, והיא הסכימה לאחר שמונה ימי לבטים. ביום החתונה נתקפה בחרדה פתאומית, ואיחרה לצעידתה על שביל החופה. רגע לפני יציאתה לשביל פתח ברק את דלת חדר הכלה, ונפרד ממנה, בנימוק שהוא אינו בטוח אם היא מוכנה להתחייב לו לתמיד. מאז נעלם מבית החולים, ולא נראה שוב בסדרה עד העונה העשירית. גריי ויאנג יצאו יחד לירח דבש בהוואי, וכשחזרו גילו להפתעתן כי ברק עבר לבית חולים אחר.[6]
ברק הוחלף על ידי אריקה האן (ברוק סמית'), שהפגינה חוסר חיבה ליאנג, בשל נטייתה לקיים יחסים רומנטיים עם הממונים עליה, כמו ברק וכמו המרצה שלה בסטנפורד, קולין מארלו (רוג'ר ריס). היא אף ממאנת לצרף אותה ללוח הניתוחים שלה. עם הזמן מסייעת קלי טורס (שרה רמירז) ליאנג לזכות באמונה של האן. לטענתה של האן, יאנג מזכירה לה את עצמה בצעירותה, ולכן היא ממשיכה למנוע ממנה להשתתף איתה בניתוחי לב-חזה. לבסוף מחליטה לעזוב את בית החולים, שנותר ללא ראש למחלקה הקרדיולוגית.[6] יאנג מביעה חשש לקריירה שלה, במיוחד כשתוכנית הצוערות של סיאטל גרייס יורדת למקום ה-12 במדד האיכות הארצי. במקביל נודע כי ברק זכה בפרס הרפר-אייברי, עיטור ידוע-שם לרפואה בסדרה. יאנג נעלבה קשות ממנו על כך שלא הזכיר אותה בנאומו, גם לאחר שסייעה לו רבות עם הרעד בידו. בשיחה עם ובר התגלה כי היא הרגישה הרוסה נפשית, וששהותה בבית החולים מקבילה לנוכחות רוח רפאים בבית קברות.[6]
בעונה הרביעית קודמה למתמחה בניתוחי לב-חזה. יאנג נועדה עם אואן האנט (קווין מק'קיד), מנתח טראומה צבאי. הוא טיפל בה לאחר שנדקרה בבטנה מנטיף קרח נופל. השניים מתאהבים ומתנשקים. בהמשך השתחרר האנט משירותו הצבאי, ומונה למנהל יחידת הטראומה בסיאטל גרייס. הקשר בניהם מתפתח במהרה, בייחוד לאחר שתמכה נפשית בחברתה גריי, על-אף חוסר הסכמתה עמה, בדבר יחסיה עם דרק שפרד (פטריק דמפסי). האנט, שסובל מ-הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מאז שירותו בעיראק, מתנהגת באופן בלתי צפוי, ואף חונק את יאנג בשנת מחשש שמדובר במחבל. היא מנסה להוות עבורו מפלט רגשי, אך ניסיונותיה הנשנים העלו חרס והם נפרדו.[6]
כיוון שלא דיווחה על חוסר המקצועיות שהופגן על ידי הסטאז'רים החדשים, איבדה יאנג את הזכות להיות המתמחה הראשונה לבצע ניתוח לבדה, גם לאחר שנבחרה על ידי המנתחים הבכירים פה אחד. היא הורשתה לקבוע במקומה מתמחה אחר שיבצע את התהליך, ובעקבות סכסוך עם גריי בחרה בקרב. בסופו של דבר, היא וגריי מיישרות את ההדורים בניהן. כשסטיבנס מגלה כי היא חולה בסרטן מסכן חיים מחליטה לספר ליאנג, בשל יכולותיה להפריד בין חייה האישיים למקצועיים. היא גיבשה תוכנית טיפולית שהצילה את חייה של סטיבנס, והכריחה אותה לספר לחבריה. בד בבד התחיל האנט להיפגש עם פסיכולוג, ויאנג הביעה בפניו את אהבתה אליו. הם החליטו לחזור למערכת היחסים הרומנטית, תוך משנה זהירות בהתאם להתקדמות הטיפולית של האנט.[6]
לאחר שיאנג הביעה תסכול עמוק על היעדר ראש למחלקה הקרדיולוגית החליט האנט להזמין את אחת הקולגות שלו מהצבא, טדי אלטמן (קים רייבר), לאייש את התפקיד. הוא תיאר זאת כ"מתנה" עבור יאנג. היא לא התרשמה מיכולותיה של אלטמן כמנתחת, כיוון שלא הייתה ידועה לציבור ולא פרסמה מאמרים אקדמאים. לבסוף הצליחה אלטמן לזכות בחיבתה של יאנג דרך השקפות העולם שלה וטוב לבה. עם זאת, נוצר בניהן מתח עקב אהבתן המשותפת להאנט. יאנג הייתה מוכנה לזנוח את מערכת היחסים שלה אתו לטובת המשך כהונתה של אלטמן כמורתה המקצועית. העניינים המקצועיים הסתדרו במשך הזמן, אך האנט ויאנג החליטו להיפרד שוב.[6] במהלך מתקפת הירי בבית החולים נאלצה יאנג לנתח את שפרד, בעלה של גריי, תחת איומי אקדח. הניתוח עבר בהצלחה, והמתנקש שנכנס לבית החולים התאבד. לאחר מכן נישאה להאנט, מתוך חוויה משותפת של טראומה.[6]
יאנג התמודדה עם PTSD חמור עקב המצב, והתקשתה לתפקד בעבודתה כראוי. היא החליטה לפרוש מתוכנית ההתמחות, ולעבוד כברמנית במועדון הלילה הסמוך. במהלך תקופה זו ערכה טקס חנוכת בית משותף בו שפרד ייעץ לה, ושכנע אותה לחזור לעסוק ברפואה ובהצלת חיים. היא נכנסה להריון מהאנט, וכמו בפעם הקודמת החליטה לעבור הפלה מלאכותית. על-אף שבחר ללוות אותה בתהליך, האנט כעס מאוד על החלטתה. לאחר מכן ביצעה יאנג ניתוח על הנרי ברטון, בעלה של אלטמן, מבלי לדעת את זהותו. הניתוח נכשל, והוא נפטר על שולחן הניתוחים. כשגילתה על זהותו הרגישה אשמה גדולה על כך. אלטמן סלחה לה, והבהירה כי היא עשתה כל מה שביכולתה להציל אותו. תחת הדרכתה למדה יאנג לחמול, לפתח סבלנות גבוהה למטופלים ואת יסודות הבסיס של ניתוחי קרדיולוגיה. לפני עזיבתה הורתה אלטמן ליאנג לבחור כמה ניתוחים מסובכים שטרם ביצעה, כדי שיוכלו לעשות אותם יחד.[6]
עניין ההפלה העיב רבות על מערכת היחסים של יאנג והאנט, והם אף שכרו מטפל זוגי, שייעץ להם כיצד לאחות את הקרע. עם זאת, האנט קיים סטוץ עם חברתה של מטופלת בבית החולים. יאנג גילתה על כך, ונפרדה ממנו. כשתקופת ההתמחות התקרבה לסיומה התכוננו יאנג ושאר המתמחים לבחינות הסופיות ולמשרות העתידיות שלהם. היא התפייסה עם האנט, והודיעה לו כי היא עוברת למאיו קליניק במינסוטה. יאנג, גריי, שפרד, מארק סלואן, לקסי גריי ואריזונה רובינס נקלעו לתאונת מטוס בדרכם לניתוח הפרדת תאומים סיאמיים באיידהו. היא עברה התקף פסיכוטי זמני, שהוביל להתפרצויות אלימות ורגשיות. לבסוף עזבה יאנג למינסוטה כמתוכנן, והתקשתה להסתגל לתצורת העבודה של עמיתיה החדשים. במהלך שהותה שם התיידדה עם המנתח הוותיק קרייג תומאס. במקביל התאהבה בראש המחלקה, דארן פרקר, שהתנגד לשיטות המסורתיות של תומאס. לאחר שהאחרון מבניהם נפטר מהתקף לב חזרה יאנג לסיאטל.[6]
לאחר שהוחזרה לעבודתה המקורית ביקש האנט ממנה גט. היא רצתה להתפייס אתו, אך ניסיונותיה העלו חרס. לבסוף הסכימה, והשניים התגרשו. מאוחר יותר גילתה כי הסיבה העיקרית לגירושין הייתה חשש מניגוד אינטרסים בתביעה הייצוגית שהוגשה על ידי מעורבי תאונת המטוס נגד בית החולים בניהולו. האנט סיפר לה כי הוא "הרגיש אחראי" לאסון, והיה מודאג מאוד מהאפשרות שנספתה יחד עם לקסי וסלואן בתאונה. על-אף הגירושין, קיימו השניים בניהם יחסי מין כמה פעמים. התובעים זכו ב-15 מיליון דולר עבור כל אחד, דבר שהוביל את בית החולים לפשיטת רגל. כדי למנוע את סגירתו החליטו להעניק לבית החולים את כל כספי התביעה, וקרן הרפר-אייברי הסכימה לתרום את שאר הסכום. כל אחד מהתובעים קיבל מושב בחבר הדירקטוריון של סיאטל גרייס. אחר-כך החליטה יאנג להיפרד מהאנט, בשל אהבתה ומסירותה למקצוע והרצון השונה של שניהם בנוגע לגידול משפחה עתידית.[6]
לאחר הפרידה מהאנט המשיכה האנט במסלולה, והתמנתה לראש המחלקה קרדיולוגית בפועל. בשיחה עם חברתה גריי טענה מולה כי בחירתה להקים משפחה ולהביא שני ילדים לעולם פגעה בשיקולה המקצועי וניסיונה, זאת אף שתמכה תחילה בה. הדבר עורר מתח בניהן, וגריי ניסתה להדביק את הפער המקצועי שלה ביחס למתחמים האחרים באמצעות ניסוי קליני בכירורגיה כללית. אולם במקביל הנהיגה יאנג ניסוי קליני משלה בתחום הקרדיולוגיה, שהאפיל עוד על מערכת היחסים שלהן. ד"ר שיין רוס, סטאז'ר בשנה השנייה, עמד לצידה של יאנג כנגד גריי. השניים פיתחו מערכת יחסים רומנטית קצרה, במקביל להיותה של יאנג המנטורית המקצועית שלו. ניסויה של יאנג הצליח, והיא הועמדה לפרס הרפר-אייברי על הצלחתה להדפיס במדפסת תלת־ממד לב מלאכותי להשתלה. היא וגריי השלימו לאחר שיחה ארוכה.[6]
יאנג נחשבה למועמדת החזקה ביותר על פי ההימורים, אך לבסוף לא זכתה בפרס היוקרתי. הסיבה לכך היא ניגוד אינטרסים מצד קרן הרפר-אייברי מול העובדים של סיאטל גרייס (ששונה לשם בית החולים לזכר גריי-סלואן), אותו מימנה לאחר פשיטת הרגל. בהמשך הוזמנה יאנג על ידי ברק לנאום על ניסויה במכון מחקר בציריך שבשווייץ. הוא הציע לה את משרתו, כדי שיוכל להקדיש יותר זמן לגידול משפחתו עם אשתו הנוכחית.[6] היא הסכימה להצעה, והתחילה לראיין מועמדים שיחליפו אותה בתפקידה בגריי-סלואן. לבסוף נבחרה מגי פירס לכהן כראש המחלה הקרדיולוגית החדשה. בנוסף, העבירה יאנג את מניותיה בבית החולים לקרב, והמליצה עליו כמחליף למושבה בחבר הדירקטוריון.[6]
בסיום העונה העשירית נפרדה יאנג מחבריה לעבודה, בניהם האנט, שפרד וגריי, עמם פיתחה במרוצת השנים קשר עמוק. היא וגריי אף רוקדות יחד בפעם האחרונה כדי לפרוק מתחים נפשיים. יאנג עזבה לציריך עם רוס, כדי שיוכל להמשיך ללמוד תחתיה. לאחר עזיבתה מזכירות הדמויות האחרות אותה מדי פעם, ואף מתוארת שיחה טלפונית עמה, על-אף שקולה לא נשמע. הופעתה האחרונה הייתה בהלווייתו של שפרד, בו נראתה יושבת לצד גריי ומנחמת אותה.[6]
בעונה 16 כתבה יאנג לגריי בהודעת טקסט כי היא שלחה עבורה "מתנה". גריי תרה אחר המתנה לאורך כל הפרק, ולבסוף מגלה כי מדובר בראש מחלקת ניתוחי הילדים חדש, קורמק הייז (ריצ'רד פלוד). בהמשך מתאהבת גריי בו.[7]
פיתוח
יצירה
שונדה ריימס, יוצרת הסדרה "האנטומיה של גריי", חשפה כי דמותה של יאנג הושפעה בחלקה מאישיותה שלה.[8] בראיון עם אופרה וינפרי הסבירה: ”כריסטינה הייתה הדמות השנייה שיצרתי, כיוון שהרגשתי שאני מכירה ואוהבת אותה מאוד. יש משהו מעניין באדם שאפתי, מנותק רגשית אך במקביל אכפתי, חכם וחברותי”. הדבר משקף את השילוב הרגשי המורכב שיש בדמותה של יאנג, שאפשר לצופים לאהוב אותה.[9]
סנדרה או, שגילמה את יאנג, נבחנה במקור לתפקידה של מירנדה ביילי. אולם לבסוף תפקיד זה אויש על ידי צ'נדרה וילסון, ולימים סיפרה או כי ההחלטה הזו הפכה את הסדרה לטובה הרבה יותר.[10] כשדנה על דמותה של יאנג בסדרה סיפרה ריימס כי או הביעה את האנרגיה הדרושה לתפקיד כבר מהרגע הראשון. ”התחלתי לעצב את כריסטינה סביב סנדרה. אחד הדברים האהובים עליי היה להוריד כמה שיותר את הדיאולוגים שלה בסדרה. היא מצליחה להביע המון גם מבלי לומר מילה” – אמרה.[8]
תחילה דמיינה ריימס את יאנג כ"בלונדינית קטנה, נמוכה ומלאת שמחת חיים". או הודתה לה על הפתיחות שלה בנוגע למוצאה האסייתי, וטענה כי היא התקבלה לתפקיד רק בזכות העובדה שאישה אפרו-אמריקאית עמדה בראש צוות ההפקה.[11] בשנת 2009 הסבירה או מדוע החליטה להיבחן לסדרה:
אני מאוד גאה בסדרה הזו, ואני חושבת שהיא הגיעה ברגע הנכון ביותר עבורי. זו הייתה תקופה של שינוי בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, כי חמש או עשר שנים לפני כן, כל התוכניות ששודרו ברשת המרכזית היו בעלי קאסט לבן.
— [12]
החוזה המקורי של או והפקת הסדרה הסתיים לאחר העונה השמינית. אולם במאי 2012 דווח באתר E! Online כי או חתמה על חוזה לשנתיים נוספות בסדרה, יחד עם שאר חברי הצוות. עם זאת, היא עזבה את הסדרה לאחר העונה העשירית, ודמותה הוסרה לאלתר מתוך העלילה הראשית.[13]
ניתוח אופי
רשת הטלוויזיה האמריקאית ABC אפיינה את יאנג כ"תחרותית, שאפתנית ואינטליגנטית". חסרונותיה העיקריים היו "שתלטניות יתרה, אגרסיביות וחוסר טאקט". או הסבירה את גישתה לדמות באומרה: ”לאורך כל תקופתי בקאסט הסדרה ניסיתי לגלם את כריסטינה כבעלת מיקוד רב וכשאפתנית – שזו למעשה המציאות עבור כירורגית. במציאות, יש מעט כמוה. כדי להיות כירורגית, צריך להתנהג כמו נזירה”.[14][15] או הדגישה את הנחישות והדבקות הנדרשים להצטיינות בתחום הכירורגיה התובעני, במיוחד, לטענתה, עבור נשים. פיקנס, שגילם את דמותו של ובר הוסיף: ”דמותה של יאנג הציבה רף חדש לאופן שבו אנו מסתכלים על נשות דור המילניום: עצמאיות אך פגיעות, תחרותיות מאוד אך אכפתיות”.[16]
אחד הקשרים המרכזיים של יאנג בעלילה היה עם ברק. ריימס כינתה את הצמד הבדיוני "ברקטינה", ואמרה כי הפרק האחרון של העונה השנייה, "לאבד את דתי", הוא האהוב עליה ביותר, בשל התפתחות הקשר הרומנטי בין יאנג לברק.[17] ריימס ציינה כי: ”[ראינו] את המאבק שלה [יאנג] לדיכוי כל טיפת אנושיות בה ובמרדף אחרי שלמותה. לדעתי, גילינו כי אין בה קור, אלא פחד. היא פחדה שאם תיתן לרגשותיה להתפרץ, הם ישתלטו עליה וייגרמו לפגיעה קשה. לא ניתן לשנו אותה, כי זה אנושי ומובן מאוד”.[17]
החברות בין יאנג לגריי הייתה אחד המאפיינים המרכזיים של הסדרה, ולעיתים תוארה כ"יחס אחיות". יאנג כינתה את גריי תכופות כ"אדם שלה", מעין סמל לקשר העמוק בין השתיים. הן כונו "האחיות המעוותות" בשל ההומור השחור שחלקו יחד. בסיום העונה השלישית, לאחר עזיבתו של ברק מחתונתו עם יאנג, יצאו השתיים ל"ירח דבש" משותף.[18]
וילה פסקין מ-New York magazine ניתחה את אופייה הקרייריסטי של יאנג, וציינה: ”ככל הנראה אין כרגע [2011] אישה נוספת בתעשיית הטלוויזיה הממוקדת בקריירה שלה כמו כריסטינה. זה אחד המאפיינים המרכזיים בה”.[19] אהבתה לעבודתה השפיע רבות על מהלכיה בחייה האישיים, כולל בחירתה להפיל את עוברה בעונה השמינית. ריימס אמרה בהקשר לכך: ”החלטה זו תאמה את אופיה של כריסטינה. רציתי שהיא תישאר נאמנה לעצמה. היא מעולם לא רצתה להיות אמא. האפשרות השנייה, כלומר זו שבה היא ילדה, לא עלתה על הפרק. היא הייתה כועסת על היילוד ועל האנט שהרסו לה את הקריירה”.[20]
מק'קיד, שגילם את האנט, סבר כי מערכת היחסים הרומנטית בין שתי הדמויות הייתה קשה עבורן.[21] לטענתו, שתיהן דומות מאוד באינטליגנציה המשותפת שלהן, וניתן לראות זאת דרך ההחלטות הרפואיות שהן נוטלות.[22] מילותיו מבטאות את המתח הרגשי והאינטלקטואלי שבין הדמויות לאורך הסדרה, במיוחד לאור הקשיים שהן חוות, הן בטראומות אישיות הן במטרות הקריירה השונות שלהן. או התייחסה למסע הרגשי של יאנג במהלך העונה השמינית, וציינה כי הדמות מבטאת רגשות בצורה עמוקה עם שני אנשים בלבד: חברתה הטובה ביותר גריי ובעלה האנט. זה משקף את מורכבותה הרגשית ואת הדרך שבה היא נאלצה להתמודד עם מצבים קשים ונפילות אישיות בעודה שומרת על חזית קרייריסטית וממוקדת.[22]
קבלה
ביקורות
יאנג זכתה לשבחים מפי מבקרי טלוויזיה רבים, ועם התקדמות הסדרה הפכה לאחת הדמויות האייקוניות שלה ושל תעשיית הטלוויזיה האמריקאית ככלל. קלי קטאנה מ-The Huffington Post הכתירה אותה כ"דמות הטובה ביותר באנטומיה של גריי".[23] אתר "קומקאסט" הכליל אותה ברשימת "הדמויות הטלוויזיוניות המסקרנות ביותר", וכתב כי היא "גורם מרתק וקומי עבור דרמת הפריים טיים האמריקאית".[24] אריקה פאלאן מ-Philadelphia Magazine צירפה את יאנג לרשימת "עשרת הרופאים הטובים ביותר טלוויזיה", אך במקביל החליט ווקטור פורילו למקם אותה לצד "12 הנשים המרגיזות ביותר על המסך".[25][26]
מארק פריגארד מ-Boston Herald כינה את חברותה של יאנג עם גריי כ"גרעין הסדרה", וטען כי כתיבת הדמות היא תרומתה הגדולה ביותר של ריימס לתעשייה. קטאנה צידדה בו, ותיארה את מערכת היחסים הזו כאמיתית.[23] שתי החברות היו מרכיב מרכזי ב"אנטומיה של גריי": אתר AOL TV ו-Entertainment Weekly דירגו אותן ברשימות "החברות הטובות ביותר בטלוויזיה".[27][28] "Yahoo! Voices" שיבח את יאנג על נאמנותה לגריי, ולורן שוטוול מ-Television Without Pity תיארה אותה כדמות היחידה מבין חמשת הסטאז'רים המקוריים שמתנהגת באופן קבוע כמו רופאה אמיתית.[29][30] לאחר עזיבתה של או בסוף העונה העשירית כתב טירניי ברייקר מ-E! News: ”במהלך 10 שנותיה לשידור הסדרה, צוות הרופאים — בעיקר החברות יאנג וגריי — עברו יחד חוויות רבות: חתונות, מקרי מוות, איומים בפצצות, טביעות, ירי, התרסקויות מטוסים, סופות גדולות ועוד. על-אף כל התלאות, הן נותרו נאמנות זו לזו”.[31]
קשרה הרומנטי עם ברק היה מושא לביקורות רבות. IGN תיאר אותו כ"אחד ממערכות היחסים המעניינות בטלוויזיה", בעוד ש-The Orange County Register ראה בו רגישות רבה וקומיות.[32][33] עם זאת, פרידתם בעונה השלישית הייתה, לטענת המבקרים, צפויה ומשעממת.[34] UGO.com אף הכליל אותה ברשימת "הפרידות הגרועות ביותר בטלוויזיה".[35] יאנג והאנט היו אהובים מאוד על ידי קהל הסדרה. כריסטופר מונפטה מ-IGN כתב כי האינטראקציות בניהם היו מאוזנות היטב, וחשפו צד רך של יאנג.[36] ג'ניפר ארמסטרונג מ-Entertainment Weekly שיבחה את הכתיבה העדינה של הזוגיות הזו, במיוחד בפרק "מעלית מכתב האהבה" מהעונה החמישית. ארמסטרונג הדגישה את יכולתה של יאנג לעמוד לצד האנט ולתמוך בו, וטענה כי כישורי המשחק שלהם היו ראויות לפרס אמי.[37]
עניין ההפלה שעברה יאנג בעונה השמינית תואר כמעשה אמיץ מצד התסריטאים, שניגשו לנושא טעון מאוד בארצות הברית. וילה פסקין מ-New York Magazine טענה כי "האנטומיה של גריי" נמנית בין מספר זעום של סדרות נוספות, המוכנות לדון על הפלות מלאכותיות באופן ישיר.[19] טאנר סטרנסקי מ-Entertainment Weekly בחן את החלטותיה של יאנג בעקבות תחושת הנבגדות מהאנט, וטען כי הן "טיפשיות אך עמוקות בו-זמנית בהתאם לזווית הראייה".[38]
פרסים ומועמדויות
או זכתה במספר פרסים ומועמדויות על גילום דמותה של יאנג בסדרה "האנטומיה של גריי". בין השנים 2005 ל-2009 הועמדה חמש פעמים רצופות לפרס אמי בקטגוריית "שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת דרמה".[39] באותה שנה הייתה מועמדת גם לפרס "השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה" בסדרת טלוויזיה בטקס פרסי סטלייט ה-10. בשנת 2006 זכתה עם קאסט הסדרה בפרס סטלייט עבור "צוות השחקנים הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה".[40] באותה שנה זכתה או בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-63.[41]
בטקס פרסי גילדת שחקני המסך ה-12 זכתה או בפרס "השחקנית המצטיינת בסדרת דרמה".[42] בשנים 2006 ו-2008 הועמדה עם צוות השחקנים של הסדרה לפרס "הקאסט המצטיין בסדרת דרמה. בשנת 2007 זכתה בפרס.[42][43][44]
בשנים 2010 ו-2012 הועמדה לפרס "השחקנית הטובה ביותר בדרמה טלוויזיונית" בטקס פרסי ה-NAACP Image ה-41.[45][46] בשנת 2011 הועמדה לפרס "שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת דרמה" מטעם אותו ארגון.[47] באותה שנה ובשנים 2014–2015 הועמדה גם לפרס בחירת הקהל בקטגוריות "השחקנית האהובה ביותר בסדרת דרמה", "דמות הרופא הטובה ביותר בטלוויזיה" ו"החברות הטובה ביותר" (עם אלן פומפאו).[48]
מחקרים אקדמיים
במאמר "The Whitening of Grey’s Anatomy", שכתבה לינסיי מ. קרמר, נעשה ניתוח גזעי על צוות השחקנים ב"אנטומיה של גריי". מטרת המאמר הייתה להרחיב את מחקרו של מ. וושינגטון מ-2012 ואת מחקרו של אם. אי דאו ואחרים מ-2008, ששמו דגש על יאנג כאחת הדרכים שבוצעו בסדרה למען גיוון גזעי, שכן מדובר באמריקאית-אסייתית.[49][50][51] במאמר תיארה קרמר את מערכות היחסים הרומנטית של יאנג עם ברק, רופא אפרו-אמריקאי והאנט, איש צבא אמריקאי כ"אוטופיה רומנטית בין-גזעית", בהתאם למונח שתבע וושינגטון במאמרו.[51]
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 3 4 Charactour, Cristina Yang – Character Analysis (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 GreysAnatomy.Fandom, Cristina Yang (באנגלית)
- ^ Cormac Hayes, GreysAnatomy.Fandom
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Washington, M., Interracial intimacy: Hegemonic construction of Asian American and Black relationships on TV medical dramas, Howard Journal of Communications, 2012, עמ' 23, 253–271
- ^ Deo, M. E., Lee, J. J., Chin, C. B., Milman, N., & Yuen, N. W., Asian American & Pacific Islander population struggles for social justice, Social Justice, 2008, עמ' 145–162
- ^ 1 2 Linsay M. Cramer, The Whitening of Grey’s Anatomy, Communication Studies, 2016