יוחנן זרחי
הרב יוחנן זרחי (במקור, "זופוביץ") (ה'תרל"ד, 1874 – כ"ב בכסלו ה'תש"ז, דצמבר 1946) היה רב בליטא ומזכיר אגודת הרבנים בליטא, ולאחר עלותו לארץ ישראל כיהן כרבה הראשי האשכנזי של טבריה.
ביוגרפיה
נולד באיישישוק שבליטא, בנם של הרב חיים יהודה ליב זופוביץ (שכונה גם "העילוי מאיישישוק" "דער איישישקער" וכיהן כראש ישיבת גרודנה ואף נבחר כמועמד מטעם מפלגת החרדים בבחירות לוועד הקהילה בשנת 1919) ורבקה בת אריה אידלס. למד בישיבות בליטא ובגיל 20 הוסמך לרבנות. בשנת תרנ"ו (1896) נישא לדובה, בת אליעזר זוראבסקי. לאחר נישואיו למד בכולל אברכים בווילנה.
בשנת תר"ס (1900) התמנה כרב של קהילת מיאדל שבליטא. במלחמת העולם הראשונה עבר לווילנה ופעל לעזרת הרבנים הפליטים. לאחר המלחמה התמנה כרבה של קהילת סימנה (אנ'). כיהן כרב בעיירה ספיזישוק ובשנת תרפ"ד (1924) עבר לכהן כרב בעיירה רדווילישקי. לאחר שנבחר למזכיר אגודת הרבנים בליטא עזב את הרבנות.
היה חבר מרכז המזרחי בליטא והשתתף מטעם רשימתו בקונגרס הציוני השנים-עשר (1921) בקרלסבאד. תמך ב"החלוץ המזרחי" וב"קרן העלייה" שלו. ביתו שימש אכסניה לשליחי ארץ ישראל מכל הזרמים.
עלה לארץ בשנת תרצ"ד (1934), לאחר ששש בנותיו ובן אחד כבר עלו לארץ ישראל. לאחר מותו של הרב משה קליערס, התמנה לרב הראשי האשכנזי של טבריה, בעוד הרב אשר זאב ורנר מכהן כאב"ד טבריה, מטעם העדה החרדית בעיר. הוא שינה את שם משפחתו לשם עברי[1], על שם אביו (זרחי = זופוביץ רב חיים יהודה). כיהן בתפקידו כרב הקהילה גם ב"ליל הטבח בטבריה" (2 באוקטובר 1938) שבמהלכו נרצחו 19 מתושבי קריית שמואל, ועד יום פטירתו. פיתח קשרים עם יישובי הסביבה וסייע ליישובים הדתיים שקמו בעמק בית שאן ובגליל התחתון.
נפטר בטבריה בשנת תש"ז (1946) ונקבר בבית הקברות העתיק.
בשנת תשי"ד (1954) החליטה העירייה לקרוא על שמו את בית הכנסת בשיכון ב' בטבריה "אור זורח" (שנקרא היום "שער אשר"), אך עם השנים, הועתקה ההנצחה לבית המדרש שבכניסה לבית הכנסת "אוהל נחום" בקרית שמואל בעיר, הממוקם מעל מקום מגוריו במהלך כהונתו.
בנו, עו"ד שלמה זופוביץ, שכיהן כמנהל בית הספר בגטו קובנה החל מינואר 1941, ובני משפחתו, נספו במחנה הריכוז טרזיינשטאדט בשנת 1944. בתו חנה נישאה להוגה הדעות הציוני-דתי מאיר אור.
קישורים חיצוניים
- https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=2457
- 'זרחי (זופוביץ), ר' יוחנן ב"ר חיים־יהודה', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 50 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1248).
- דוד תדהר (עורך), "הרב יוחנן זרחי (זופוביץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3154
- פרץ אלופי / שאול ברקלי, ספר יזכור לקהילת איישישוק קורותיה וחורבנה, בספריית העיר ניו יורק, תש"י - 1950 עמוד 17
- יוסף רוזן, פנקס הקהילות - ליטא - סימנה SIMNAS, פרסומי יד ושם, 1966 (באנגלית)
- יוסף רוזן, פנקס הקהילות - ליטא - רדבילישקי -Radviliskis, פרסומי יד ושם, 1966 (באנגלית)
- י. מאיר, תושבי טבריה מכבדים את רבם המנוח, הצופה, 1 בפברואר 1954
- הרב יהודה זולדן, מועדי יהודה וישראל-חגיגות ביכורים לאחר החורבן (עמ' 507–526), אייר תשס"ח
- אבדות, התבונה, באתר היברובוקס
- שערי ציון, תרצ"ה, גיליון ד-ו, באתר היברובוקס
- Kagan, Berl, ספר יזכור לקהילת Lithuania/Zapyskis, בספריית העיר ניו יורק, Nyu-Yorḳ : B. Kohen, 1991, c1990
- חיותה דויטש, נחמה-סיפור חייה של נחמה לייבוביץ, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 97
הערות שוליים
- ^ העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י) 19.8.1937, עמ' 22