על המגרש תופקד ניסקנס כקשר הגנתי, שהיטיב לתקל אך גם יכול לייצר מצבים. בעונתו הראשונה באייאקס שיחק כמגן ימני. ניסקנס סיפק ליוהאן קרויף, ששיחק מקדימה לו הן באייאקס, הן בברצלונה והן בנבחרת, את החיפוי הטקטי ששחרר אותו למשימות ההתקפיות והיצירתיות שבהן הצטיין. בברצלונה דבק בו כינוי החיבה "יוהאן השני" (Johan Segundo), שסימל את תפקידו ככינור שני לקרויף. כמו כן נודע בבעיטות העונשין שהרבה לבעוט עבור ברצלונה והנבחרת ההולנדית, הידועה שבהן הייתה זו שנפסקה לזכות הולנד כבר בדקה השנייה של משחק גמר מונדיאל 1974: ניסקנס בעט חזק למרכז השער, תרגיל אותו ביצע גם בהזדמנויות אחרות על מנת להכניע את השוער שזינק לאחד הצדדים. שער היתרון של ניסקנס לא עמד להולנדים, שהפסידו לגרמניה המערבית 1–2. ארבע שנים לאחר מכן שוב הפסידה הולנד למארחת באותו מעמד, בגמר מונדיאל 1978.
את קריירת האימון שלו עשה בעיקר כעוזר מאמן. ראשיתה כשנענה לבקשתו של חוס הידינק להצטרף אליו באימון נבחרת הולנד ב-1995. הוא המשיך בתפקיד זה עוד כשנתיים לאחר שפרנק רייקארד החליף את הידינק ב-1998. הקדנציה הבודדת שלו כמאמן ראשי הייתה ב-2003–2004, עם ניימכן ההולנדית. ב-2005 שב ושימש כעוזרו של הידיניק, הפעם כמאמן נבחרת אוסטרליה. ב-2006 שב לברצלונה והחל לכהן כעוזרו של המנג'ר רייקארד.
