טרנסאל C-160
טרנסאל C-160 הוא מטוס תובלה צבאי, המיוצר כמיזם משותף בין צרפת לגרמניה. שמו של המטוס, Transall, הוא קיצור בגרמנית של קונסורציום הייצור Transporter Allianz, הכולל את החברות של MBB, איירוספסיאל ו־VFW-Fokker . כלי הטיס פותח בתחילה כדי לעמוד בדרישות למטוס תובלה מודרני עבור הלופטוואפה וחיל האוויר הצרפתי. המטוס נמכר גם לדרום אפריקה ולטורקיה, וכן מספר קטן של מטוסים נמכרו למפעילים אזרחיים.
ה-C-160 נמצא בשירות מעל 60 שנה מאז הטיסה הראשונה של דגם זה ב-1963. המטוס סיפק תמיכה לוגיסטית, לפעולות במקומות שונים בעולם, כמכלית תדלוק אווירי, איסוף מודיעין אלקטרוני וכמרכז תקשורת.
פיתוח המטוס
מקורות
בסוף שנות ה-50 עלתה דרישה להחליף את מטוס הנורד, מטוסי בוכנה שהופעלו על ידי חילות האוויר של צרפת וגרמניה. במסגרת שיתוף פעולה תעשייתי בין שתי המדינות, ב-28 בנובמבר 1957 נחתם הסכם בין המדינות לפיתוח מטוס התובלה שיחליף את מטוס הנורד. בשלב מוקדם של הפרויקט החלה ממשלת איטליה ליטול גם היא חלק בפרויקט, כדי שהמטוס יתאים גם לדרישותיה, אולם השתתפותה של איטליה בתוכנית הצעירה הופסקה עד מהרה לטובת פיתוח מטוס תובלה איטלקי, Aeritalia G.222.
בינואר 1959 הוקם קונסורציום Transporter-Allianz, או בשמו המקוצר, Transall, בשיתוף פעולה בין החברה הצרפתית נורד אוויאסיון לבין החברות הגרמניות Weser Flugzeugbau (שהפכה ל־Vereinigte Flugtechnische Werke (VFW) ב-1964) ו-Hamburger Flugzeugbau לצורך תכנון ובניית כלי הטיס החדש. בין הדרישות למטוס נקבע שיוכל לשאת מטען של 16טון לטווח של 930 מיל ימי, או 8 טון לטווח של 2450 מיל ימי ולפעול ממסלולי נחיתה והמראה לא סלולים. שני אבות טיפוס ראשונים נבנו בנפרד על ידי כל אחת משתי השותפות. אב טיפוס צרפתי טס ב-25 בפברואר 1963 ואילו אב טיפוס גרמני שנבנה במשותף על ידי VFW ו-HFB טס לראשונה ב-25 במאי 1963 ובשנית ב-19 בפברואר 1964. אחריהם נבנו שישה מטוסים טרום-ייצור המוני, אשר היו 51 ס"מ ארוכים יותר מאבות הטיפוס. מטוסים אלה ערכו טיסות ניסוי בין 1965 ל-1966.
יצור המוני
הזמנות למטוס החדש התעכבו בעקבות ניסיונות של לוקהיד למכור לגרמניה את מטוס לוקהיד C-130 הרקולס. הצעת לוקהיד נדחתה וב-24 בספטמבר 1964 נחתם חוזה לאספקת 160 מטוסי C-160 (110 לגרמניה ו-50 לצרפת). עבודת ייצור המטוס פוצלה בין גרמניה וצרפת בהתאם למספר ההזמנות שבוצעו; חברת נורד בנתה את הכנפיים ואת תא המנוע, VFW את גוף המטוס המרכזי והזנב האופקי, ו-HFB את גוף המטוס הקדמי והאחורי. סנפיר הזנב של המטוס נבנה על ידי דורנייה. שלושה קווי ייצור הוקמו להרכבת רכיבים אלו אצל כל אחד משלושת השותפים העיקריים.
המטוסים הראשונים נמסרו לצרפת ולגרמניה החל משנת 1967. הייצור הראשוני כלל 110 מטוסי C-160D עבור חיל האוויר הגרמני (לופטוואפה), 50 מטוסי C-160F עבור חיל האוויר הצרפתי, ותשעה C-160Z עבור חיל האוויר הדרום אפריקאי. ארבעה מטוסי C-160F הוסבו למטוסי הובלה לדואר אוויר C-160P, והופעלו על ידי אייר פראנס. ייצור המטוס נמשך עד אוקטובר 1972.
ביולי 1977 ממשלת צרפת הזמינה 25 מטוסים נוספים בתקן משופר. מחצית מייצור הגרסה החדשה נעשה על ידי איירוספסיאל (אשר ירשה את חברת נורד) ו-MBB (חברה שמיזגה לתוכה את VFW ו-HFB). פס הייצור של המטוס היה בטולוז. דלת העמסת המטען, בצידו השמאלי של גוף המטוס, בוטלה לצורך הוספת מכלי דלק בחלק המרכזי של הכנף. התקנת המיכלים הגדילה את קיבולת הדלק מ-19,000 ליטר ל-28,000 ליטר. המטוסים צוידו גם באוויוניקה מעודכנת. הדור השני של C-160 טס לראשונה בשנת 1981. מטוסים שיוצרו בפס יצור זה כללו 29 כלי טיס עבור צרפת (ארבעה מטוסים נוספים, שלא בתקן הכללי, נבנו למשימות מיוחדות), ו-6 מטוסים נבנו עבור אינדונזיה.
עיצוב המטוס
סקירה כללית
הטרנסאל C-160 הוא מטוס תובלה טקטית דו-מנועי הכולל תא מטען, כֶּבֶשׁ לטעינה ופריקה מתחת לזנב גבוה, כנפיים גבוהות ומנועי טורבו. ה-C-160 תוכנן לביצוע הובלת מטענים וחיילים, אספקה אווירית ותא מטען התואם בממדיו תובלה רכבתית כדי לפשט את הלוגיסטיקה בטעינת המטוס. בעת הטיסה תא המטען מדוחס ונשמר בטמפרטורה קבועה על ידי מערכות מיזוג אוויר משולבות.
בנוסף, ניתן להנמיך את גלגלי המטוס בזמן חנייה על הקרקע, כדי להקל על פריקה וטעינה של כלי רכב ללא שימוש בכבש מיוחד.
אחת התכונות של ה-C-160 שהפך אותו לבעל התאמה טובה לפעולות טקטיות היא ביצועי המטוס במנחתים קצרים, כולל היכולת לבצע הנמכה בזווית חדה, עד 20 מעלות ולבצע נחיתות על מסלולים קצרים של עד 400 מטר.[1] כמטוס מטען, C-160 מסדרת ייצור מאוחר יותר, יכול היה לשאת עד 8.5 טון על פני מרחק של 5,000 קילומטרים, ולהמריא ממסלולי אוויר קצרים עד 700 מטר. בהתאם לתצורת המטוס, מטוס בודד יכול להצניח עד 88 צנחנים, או להטיס עד 93 חיילים מצוידים.
במטוס זוג מנועי טורבו-פרופ מתוצרת רולס רויס, המניעים זוג מדחפים עם ארבעה להבים. היתרונות של דו-מנועי, על פני מטוסים עם ארבעה מנועים, הוא בהפחתת הייצור, משקל נמוך יותר, צריכת דלק משופרת, עיצוב ואמינות טובה יותר. כל מנוע מצויד במנוע עזר (APU), המספק למטוס גם חשמל וגם לחץ הידראולי. מנוע העזר, מתוצרת ג'נרל אלקטריק, משמש להנעת המטוס בעודו על הקרקע, ולשימוש נדיר בעת מצבי חירום באוויר.
שדרוגים ושיפורים
הדור השני של ה-C-160, אשר יוצר במהלך שנות ה-80, כלל, בין היתר, מכל דלק נוסף, בדיקות תדלוק אווירי ואוויוניקה משופרת. בעוד שהיו שינויים ניכרים במכשור, כולל מערכות הניווט והטייס האוטומטי, הדור השני של ה-C-160 שמר על מאפייני ההפעלה המקוריים, זאת כדי להקל על הכשרת צוות האוויר לגרסה החדשה. הדור השני של מטוסי C-160 תוכנן גם להתאים לשימושים נוספים כגון סיור ימי וכיבוי אש אווירי.
ה-C-160 תפקד היטב כמטוס רב-תכליתי, לכן נותר בשירות מבצעי שנים ארוכות. בתקופה שבין תחילת ייצורו לשנת 1999, הוכנסו במטוס כ-2000 שינויים ושדרוגים במבנה המטוס ובציודו. שינויים רבים נעשו לאורך השנים באוויוניקה של המטוס, מערכות GPS ומערכות ניווט אינרציאליות בלייזר, טייס אוטומטי מודרני ומערכות ניהול צוות.
שיפורים נוספים כללו שריון קוולאר, מערכות ניהול לוחמה אלקטרונית, מכשירי מוץ/אבק, מערכות התרעה על התקרבות טילים ומערכת למניעת התנגשות באוויר. צרפת וגרמניה נקטו בצעדים שונים להארכת תוחלת החיים של המטוס מעבר ל-55 שנים, עד 2018. בשנים 2003–2004, גרמניה חתמה על חוזים לשדרוג מערכות ההגנה העצמית של הלוחמה האלקטרונית ומערכות ההתרעה מפני התקרבות לטילים במטוס.[2][3]
היסטוריה תפעולית
ביולי 1974, חיל האוויר הטורקי השתמש ב-7 מטוסי C-160D במהלך הפלישה לקפריסין, כדי להעביר חיילים, להצניח צנחנים ואספקה. לאחר שנכנסו לשירות עם הכוחות המזוינים הטורקים בשנת 1971, מטוסים אלה סיפקו יכולת גבוהה לאספקה אווירית במהלך המבצע.
באפריל 1976, חיל האוויר הצרפתי השתמש ב-12 מטוסי C-160 לתמיכה בהטסת כוחות וציוד מרוקאי לזאיר, במהלך סכסוך גבול עם אנגולה. במאי 1978, כמה מטוסי C-160 הצניחו צנחנים של לגיון הזרים הצרפתי במהלך קרב קולווזי.[4]
בשנת 1977, חיל האוויר הצרפתי הזמין גרסה מעודכנת בשם C-160NG, (ראשי תיבות Nouvelle Génération). המטוסים החלו להימסר בשנת 1981. מתוך 29 ממטוסים שנמסרו, מחציתם נועדו לשמש מטוסי תדלוק אווירי. ארבעה נוספים, C-160H Astarté, נועדו לתקשורת עם צוללות בלב ים, צוללות שהן מרכיב חיוני במערכת ההרתעה הגרעינית של צרפת.
שני מטוסים נועדו למודיעין אותות, כונו C-160G Gabriel, והחליפו את מטוסי הנורד ששימשו בתפקיד זה בעבר.[N 1] בפעולות שגרתיות, ה-C-160G היוו כלי משלים לפעולות מטוס שליטה ובקרה, הבואינג E-3 Sentry של צרפת. בשנת 1991, מטוס C-160G, מצויד לצורך מודיעין אותות, נפרס כחלק מתרומתה של צרפת לכוחות הקואליציה במהלך ובעקבות מלחמת המפרץ כדי לתמוך באזור אסור לטיסה והאמברגו על עיראק.
מטוסי C-160 שימשו לתמיכה בבסיסים צרפתיים באפריקה שמדרום לסהרה. גרסת התדלוק האווירי אף היא הייתה בשימוש לצורך תמיכה בפעולות אפריקאיות. צי ה-C-160 היה בשימוש נרחב בטיסות מבצעיות של חיל האוויר הצרפתי במשך שנים רבות, זאת לצד מספר קטן של מטוסי דאגלס DC-8 CASA/IPTN CN-235 ו-C-130 הרקולס החל משנת 1990.
במהלך המלחמה בגבול דרום אפריקה, במהלך שנות השמונים המאוחרות, מטוסי ה-C-160 של חיל האוויר הדרום אפריקאי שימשו לפריסה ואספקת חיילים באזור הגבול ולעמדות צבאיות בדרום אנגולה. במשימה אחת, נעשה שימוש ב-C-160 כדי להעביר סוללת טילי SA-8 שנתפסה באנגולה, לדרום אפריקה. מטוס C-160 הועדף למשימה זו על פני ה-C-130 כיוון שלמטוס תא מטען גדול יותר והיכולתו להנמיך את גוף המטוס בעודו על הקרקע, דבר שהקל על העמסת הרכב הכבד.
למטוס ה-C-160 היה תפקיד בולט במספר מאמצים בינלאומיים אחרים. צי ה-C-160 של גרמניה שימש לתמיכה במאמצי שמירת השלום בסודאן. יחידה של מטוסי C-160 נשלחו לתמיכה בנוכחות כוח הסיוע הביטחוני הבין-לאומי באפגניסטן. מטוסי C-160 צרפתיים וגרמניים שימשו בתמיכה במבצע סרוואל, התערבות בהנהגת צרפת במלחמת האזרחים במאלי.[5] מטוסי C-160 ביצעו פעולות נרחבות במספר מדינות, למטרות הומניטריות או צבאיות, כולל מאוריטניה, ניז'ר, צ'אד, אתיופיה, בוסניה ולבנון.
החל משנת 1984 החלה בחיל האוויר הגרמני תוכנית להארכת חיי המטוס בשם LEDA I[6] ו-LEDA II, אשר התמקדו בשיפור הכנפיים. תוכניות נוספות שבוצעו בשנות ה-90, בשם LEDA III, התרכזו בכל מבנה המטוס. בתוכנית הוארכו חיי המטוס מ-8,000 טיסות ל-12,000 טיסות והכנסת מערכות אוויוניקה חדשות כגון מערכת הגנה עצמית ומערכת חלופית לניהול טיסות.
בין השנים 1994 עד 1999, כל מטוסי ה-C-160 הצרפתיים עברו שדרוג אוויוניקה והוספת אמצעים חדשים נגד נגד טילים. המטוסים ששודרגו כונו C-160R (Renové -"מחודש"). בשנת 2009, משרד ההגנה הצרפתי הכריז על מודרניזציה של צי מטוסי C-160, כדי לאפשר למטוס להמשיך בשירות עד 2018.[7]
בשלהי 2011, פורסם שצי הטרנסאל של גרמניה טס במצטבר מיליון שעות טיסה.[8] נכון ל-2012, צי ה-C-160 העולמי התקרב לסוף חיי השירות שלו. כל מטוסי ה-C-160 הדרום אפריקאים כבר הוצאו לגמלאות, בעוד שחיל האוויר הטורקי המשיך להפעיל 20 מטוסים שנרכשו מגרמניה (C-160T). כדי להחליף את הטרנסאל, חילות האוויר הגרמניים, הצרפתים והדרום אפריקאים הזמינו 60, 50 ושמונה מטוסי איירבוס A400M, בהתאמה.[9] הזמנת צבא דרום אפריקה בוטלה מאוחר יותר.
ב-2015, הוכרז כי הוצאה משירות של מטוסי הטרנסאל של גרמניה נדחתה מ-2018 ל-2021 עקב עיכובים באספקת מטוס איירבוס A400M. עד 2021, מספר הולך ופוחת של מטוסים נותרו בשירות לביצוע משימות הדורשות את מערכות ההגנה העצמית של הטרנסאל.[10][11] טייסת הטרנסאל הגרמנית האחרונה פורקה בדצמבר 2021.[12]
גרסאות המטוס
מטוסי דור ראשון
- C-160D
- מטוסים שיוצרו עבור חיל האוויר של מערב גרמניה. נבנו 110 מטוסים. עשרים מטוסים מגרסה זו נמסרו לחיל האוויר הטורקי בשנת 1971 וכונו C-160T.
- C-160F
- מטוסים שיוצרו עבור חיל האוויר והחלל הצרפתי. נבנו 50 מטוסים.[4]
- C-160P
- הסבה של ארבעה C-160F לשימוש על ידי שירות הדואר הצרפתי.[4]
- C-160Z
- מטוסים שיוצרו עבור חיל האוויר הדרום אפריקאי. נבנו תשעה מטוסים.[4]
מטוסי דור שני
משנת 1981 ואילך, יוצרו מטוסי C-160 חדשים לחיל האוויר הצרפתי. גרסה זו כונתה C-160NG (בצרפתית Nouvelle Generation). למטוס זה מכל דלק חמישי באמצע הכנף מעל גוף המטוס, דלת המטען בצד שמאל הוסרה. חלק ממטוסי סדרת הייצור הראשונה C-160F הווסבו לגרסת NG ושמם נקרא לאחר ההסבה C-160R (Renové).
לצד השינויים הללו, בשנת 1989, שולבה בחיל האוויר הצרפתי גרסת C-160G Gabriel, מטוס מודיעין אותות שקל לזהותו בגלל האנטנות שהותקנו עליו.
עד תחילת שנות ה-2000, נעשה שימוש גם בגרסת C-160H Astarté, (Avion Station Relais de Transmissions Exceptionelles), מילולית, "תחנת ממסר מוטסת לשידורים מיוחדים". מטוס זה שימש לתקשורת עם צוללות גרעיניות צרפתיות בלב ים.
מפעילים
מפעילים צבאיים
טורקיה
בחיל האוויר הטורקי הופעלו 20 מטוסים שנרכשו מגרמניה. נכון לשנת 2023 רק שני מטוסי C-160 נותרו בשירות.
מפעילים אזרחיים
אוסטרליה
- שלושה מטוס C-160D נקנו מגרמניה על ידי חברה אזרחית בניו סאות' ויילס, בספטמבר 2022 וקיבלו רישום אוסטרלי VH-RFW, VH-RPR, VH-TIT.[13] בכוונת החברה להסב את המטוסים הללו לכיבוי אש אווירי.[14]
הערות שוליים
הערות
- ^ The C-160G was designed to, while flying at altitudes between 7,000 and 10,000 meters, intercept communications and radar emissions within a radius of 800 kilometres.
הערות שוליים
- ^ "Transall – Strategy behind a tactical aircraft" (אורכב 03.04.2015 בארכיון Wayback Machine) Flight International, 1979.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 3 4 Chillon, Jacques; Dubois, Jean-Pierre & Wegg, John (1980). French Post-War Transport Aircraft. Tonbridge, UK: Air-Britain. ISBN 0-85130-078-2. pp. 116-126
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ LEDA is a German acronym for Lebensdauerverlängernde Maßnahme, translating to 'life extension measures'.
- ^ Mackenzie, Christina. "France to Upgrade C-160 Transalls." (אורכב 28.02.2013 בארכיון Wayback Machine) Aviation Week, 5 June 2009.
- ^ Timo Braam, Alexander Bräutigam. "Transall C-160 erfliegt eine Millionste Flugstunde." (אורכב 03.04.2015 בארכיון Wayback Machine) Luftwaffe.de, 5 October 2011.
- ^ Hoyle, Craig. "Europe's Transall turns 50." (אורכב 03.03.2013 בארכיון Wayback Machine) Flight Global, 25 February 2013.
- ^ Stevenson, Beth. "Germany to join multinational tanker effort." (אורכב 08.12.2015 בארכיון Wayback Machine) Flight International, 2 December 2015.
- ^ "LTG 63 fliegt noch bis 2021 mit Transall." (אורכב 22.08.2016 בארכיון Wayback Machine) Luftwaffe.de, 14 December 2015.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
ביבליוגרפיה
- Aid, Matthew M., and Cees Wiebes. Secrets of Signals Intelligence During the Cold War. Routledge, 2001.מסת"ב 0-7146-5176-1ISBN 0-7146-5176-1 .
- Blumschein, P. Transall C-160 Life Extension and Avionics Programs. NATO - RTO MP-44, 1999.
- Chant, Chris. Compendium of Armaments and Military Hardware. Routledge, 1987.מסת"ב 0-7102-0720-4ISBN 0-7102-0720-4 .
