טקומית הכף
 טקומית הכף
| |
|---|---|
טקומית הכף
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים קדומים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | ביגנוניים |
| סוג: | טקומית |
| מין: | טקומית הכף |
| שם מדעי | |
 Tecomaria capensis (Thunb.) Spach
| |
טֶקוֹמִית הַכֵּף (שם מדעי: Tecomaria capensis, שם נרדף: Tecoma capensis) היא שיח נוי ירוק-עד ממשפחת הביגנוניים, הנפוץ בגנים ובחצרות בישראל ובמקומות רבים בעולם[1][2]. התפוצה הטבעית של הצמח משתרעת בעיקר באזורים הסובטרופיים, בין טנזניה לדרום אפריקה. שמו נגזר מאזור כף התקווה הטובה, שם הוגדר לראשונה.
מיון והבחנה בין טקומית לדק-פרי
הצמח שנקרא בעבר Tecoma capensis, משויך כיום לסוג טקומית (Tecomaria) ושמו המדעי העדכני הוא Tecomaria capensis[3]. שינוי זה מבוסס על מחקרי סיסטמטיקה וגנטיקה, שהראו כי Tecomaria capensis והמין השני טקומית ניאסה (Tecomaria nyassae), שמוצאם באפריקה, נבדלים במידה מספקת משבעת המינים האחרים של דק-פרי (Tecoma), הגדלים באמריקה כדי להיחשב כסוג נפרד[4]. למרות זאת, במשתלות בישראל נוטים לכנותו בטעות בשם "טקומה הכף" או לחלופין "דק-פרי הכף". מדובר בשגיאה משמעותית שיש להימנע ממנה.
שני הסוגים, דק-פרי וטקומית, קרובים מאוד, אך נבדלים במספר מאפיינים ברורים. ברוב מיני דק-פרי, האבקנים אינם בולטים מחוץ לכותרת, בעוד שבשני מיני הטקומית האבקנים בולטים מאוד. הכותרות של מיני דק-פרי הן ישרות וסימטריות יותר, בניגוד לכותרות של מיני הטקומית, שהן מעוקלות ולא סימטריות. בנוסף, לשכות המאבקים בדק-פרי אינן מחוברות כלל, לעומת מיני הטקומית, שבהם לשכות המאבקים מחוברות בשליש העליון ומעט נפרדות בתחתית.
מקור השם
השם טקומית הכף (Tecomaria capensis) נגזר מהמאפיינים הבוטניים והגאוגרפיים של הצמח. טקומית מתייחס לשייכות לסוג Tecomaria, שמקורו בשפה היוונית, שבה "טקומה" (tecoma) הוא שם המאפיין צמחים בעלי פרחים דמויי חצוצרה. הסיומת -ria בשם Tecomaria היא תוספת לטינית שמשמשת לעיתים קרובות במנוחים בוטניים כדי לציין זיקה או קשר לסוג אחר. במקרה זה, היא מרמזת על הדמיון או הקרבה הבוטנית לסוג Tecoma. הכף מתייחס לאזור כף התקווה הטובה בדרום אפריקה, שנמצא בתוך תחום התפוצה הטבעי של הצמח.
תפוצה בעולם
התפוצה הטבעית של טקומית הכף משתרעת בעיקר באזורים הסובטרופיים, בין טנזניה לדרום אפריקה. הוא נפוץ במדינות כמו זאיר (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), אנגולה, טנזניה, מלאווי, מוזמביק, סווזילנד (אסוואטיני), פרובינציות הצפון, קוואזולו-נטאל ופרובינציות הכף[1].
גידול טקומית הכף בתרבות
טקומית הכף היא צמח אור מלא, עמיד בקרה, ביובש, ובליחות מסוימת. גדל בכל אזורי ישראל ובקרקעות מנוקזות. מלבד הנביטה המתרחשת באופן טבעי, הריבוי נעשה ריבוי באמצעות זרעים או ייחורים. פריחת טקומית הכף נמשכת כל השנה, אך בעיקר בעונות החורף והאביב[3]. הפרחים מפרישים צוף המושך אליהם צופיות שמסייעות בהאבקה.
מאפיינים מורפולוגיים
טקומית הכף היא שיח זקוף ירוק-עד, מטפס למחצה, בעל ענפים דקים וגמישים. כאשר צמח בודד מגיע השיח לגובה 2 עד 3 מטרים, אולם לעיתים קרובות הוא נשען ומטפס על גדרות, עמודים או עצים, ואז הוא יכול להגיע לגובה רב יותר.
העלים נגדיים, חסרי לוואים, ומנוצים פעם אחת למספר אי-זוגי של עלעלים (5 עד 9 עלעלים). אורכם של העלים נע בין 9 ל-15 ס"מ, בעוד שאורך העלעלים מגיע עד 5 ס"מ. העלעלים דמויי ביצה או אליפסה רחבה, עם קודקוד חד או מחודד, ושפתם משוננת. צידם התחתון עשוי להיות קירח או מעט פלומתי לאורך העורקים.
התפרחות הן אשכולות צפופים וזקופים בקצות הענפים.
הפרחים בעלי גוונים של אדום וכתום, דו-מיניים, עם עטיף כפול ונישאים על עוקצים.
הגביע קטן, בצורת פעמון, ובעל 5 אונות ומשתייר בפרי.
הכותרת צבעונית, עם עלים מאוחים בבסיסם היוצרים צינור, ונושרת כיחידה שלמה יחד עם האבקנים. צינור הכותרת דמוי שופר (משפך כפוף), באורך של כ-8 סנטימטרים. האוגן דו-שפתני: השפה העליונה מחולקת לשלוש אונות והשפה התחתונה מחולקת לשתי אונות.
האבקנים שמספרם 4, מסודרים בזוגות, שניים מהם ארוכים באופן מובהק מהשניים האחרים, ובנוסף ישנו אבקן בלתי פורה נוסף, קצר מהאבקנים הפוריים. האבקנים קבועים על צינור הכותרת ובולטים מאוד מחוץ לכותרת, בניגוד לאבקנים של דק-פרי שאינם בולטים מתוך הכותרת. הלשכות של המאבקים מחוברים בשליש העליון, מעט נפרדות בתחתית, בעוד, שבמיני דק-פרי לשכות המאבקים אינן מחוברים כלל.
השחלה מורכבת משתי מגורות, כאשר הביציות מסודרות בארבע שורות בכל מגורה. עמוד השחלה דק, בעל גוון סגול, ונושא צלקת בעלת שתי אונות.
הפרי הוא הלקט דק וארוך, דמוי סרגל פחוס. בעת התייבשותו, הוא מתבקע לאורכו ומפיץ זרעים מכונפים (בעלי כנפיים קרומיות), המייצרים ספיח מרובה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 Tecomaria capensis (Thunb.) Spach, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Tecomaria capensis (Thunb.) Spach, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 04-06-2024
- ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 407-408
- ^ Tecomaria Spach, POWO plants of the World Online. Published on the Internet