טיסה 6231 של נורת'ווסט איירליינס
 | |
| מטוס דומה למטוס שהיה מעורב בתאונה | |
| תאריך | 1 בדצמבר 1974 |
|---|---|
| מיקום |
 ת'ילס, ניו יורק |
| הרוגים | 3 |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בואינג 251–727 |
| מספר זנב | N274US |
| מוצא | נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי, ניו יורק, ארצות הברית |
| יעד | נמל התעופה הבינלאומי באפלו ניאגרה, באפלו, ארצות הברית |
| מפעיל | נורת'ווסט איירליינס |
| נוסעים | 0 |
| אנשי צוות | 3 |
טיסה 6231 של נורת'ווסט איירליינס הייתה טיסה פנימית בארצות הברית של חברת התעופה נורת'ווסט איירליינס שטסה מניו יורק לבאפלו ב-1 בדצמבר 1974, והתרסקה בדרכה לאסוף את קבוצת הפוטבול בולטימור קולטס.
הטיסה
הטיסה הוזמנה על ידי קבוצת הפוטבול הבולטימור קולטס לאחר שהמטוס המקורי שהיה אמור לאסוף אותם מבאפלו נתקע בדטרויט בשל סופת שלגים.[1]
על המטוס היו שלושה אנשי צוות. קברניט המטוס היה ג'ון לגוריו, בן 35, שעבד בחברה כתשע שנים, בהן צבר 7,500 שעות טיסה, מתוכן כ-2,000 על בואינג 727. טייס המשנה היה וולטר זאדרה, בן 32, שעבד בחברה כשבע שנים, בהן צבר כ-4,700 שעות טיסה (מתוכן שני שלישים כמהנדס טיסה), מתוכן כ-1,200 שעות כמהנדס טיסה בבואינג 727 ועוד כ-50 שעות כטייס. מהנדס הטיסה היה ג'יימס קוקס, בן 33, שעבד בחברה כשש שנים וצבר 1,600 שעות כמהנדס טיסה בבואינג 727.[2]
המטוס המריא בשעה 19:14, ובשלב הטיפוס, כשהמטוס הגיע לגובה 16,000 רגל, נשמעה התרעה. המטוס החל לפתע להזדקר עד לגובה 24,800 רגל, אז החל לרדת במהירות לכיוון הקרקע תוך סחרור. המטוס ירד מגובה 24,000 רגל לגובה 1,090 רגל בתוך 83 שניות, והתרסק כ-5.9 קילומטרים מת'ילס 12 דקות לאחר ההמראה.[3]
באותו יום התרסקה גם טיסה 514 של TWA, בסמוך לנמל התעופה הבינלאומי וושינגטון דאלס.[4][5]
ועדת החקירה שהקימה המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה העלתה כי התקלה שגרמה להתרסקות המטוס הייתה התקרחות בצינור הפיטו של כלי הטיס, בעקבותיה התצוגה במחוון מהירות האוויר לצוות האוויר הייתה שגויה – גבוהה מהמהירות המעשית. הצוות הרים את אף המטוס בשביל להאט עד שהמטוס נכנס להזדקרות, איבד שליטה והתרסק בסחרור.[6]