טוני גרנייה
 | |
| מקום לימודים | בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז |
|---|---|
| תחום יצירה | אדריכלות, תכנון ערים |
טוני גרנייה (13 באוגוסט 1869 – 19 בינואר 1948) היה אדריכל ומתכנן ערים צרפתי נודע. היה פעיל ביותר בעיר הולדתו ליון, שם תכנן בין היתר את האלי טוני גרנייה ואת סטאד דה ז'רלן.
ביוגרפיה
גרנייה למד אדריכלות בבית הספר הלאומי לאמנויות היפות בליון (1886–1889) ובבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות בפריז (1890–1899). בשנת 1899 זכה בפרס רומא על עיצוב הבנק הלאומי. הפרס אפשר לו להתגורר בווילה מדיצ'י ברומא במשך ארבע שנים, עד 1904.[1] במהלך שהותו ברומא החל לעבוד על תכנון העיר התעשייתית מה שהפך לתרומתו העיקרית לתכנון ערים.[2]
בשנת 1901, לאחר מחקר מקיף של בעיות סוציולוגיות ואדריכליות, החל גרנייה לגבש פתרון משוכלל לסוגיות הנוגעות לעיצוב עירוני. הרעיון הבסיסי שלו היה הפרדת החללים לפי תפקוד באמצעות איזור (הפרדת שימושים) למספר קטגוריות: תעשייתי, אזרחי, מגורים, בריאות ובידור. הרישומים של גרנייה לעיר תעשייתית אידיאלית בשם Une cité industrielle הוצגו בתחילה ב-1904, אך פורסמו רק מאוחר יותר ב-1918.[1]
Une Cité Industrielle תוכננה כצורת חיים אוטופית, עבור 35,000 תושבים. הוא היה ממוקם בין הר לנהר כדי להקל על הגישה לכוח הידרואלקטרי. תוכנית זו הושפעה מאוד מכתביו של אמיל זולא, ובפרט מהרומן האוטופי הסוציאליסטי Travail (1901).[1] התוכנית אפשרה לבתי הספר המקצועיים להיות בקרבת הענפים שהם קשורים אליהם, כדי שאנשים יוכלו לקבל השכלה ביתר קלות. בעיר המתוכננת לא היו כנסיות או מבני אכיפת חוק, בתקווה שבעידן החדש האדם יוכל לשלוט בעצמו.
הרעיון של הפרדה פונקציונלית אומץ מאוחר יותר על ידי חברי CIAM, ובסופו של דבר ישפיע על עיצוב ערים כמו ברזיליה.
בשנת 1904 חזר גרנייה לליון, שם התבקש לתכנן שוק בהמות ובית מטבחיים (1906–1924), אשר בשנות ה-80 הוסב לאולם קונצרטים בשם האלי טוני גרנייה. גרנייה תכנן בליון מספר וילות, סטאד דה ז'רלן (1914–1918) ומבני דיור בעלות נמוכה Quartier des Etats-Unis (1919–1935) בשדרת ארצות הברית ברובע ה-8 של ליון.[1]
.jpg)
בשנת 1939 עבר מליון לרוקפור-לה-בדולה, שם נפטר ב-1948.[1] הוא נקבר בבית הקברות בקרויה-רוס.
פרויקטים נבחרים
- Cité Industrielle, פרויקט לעיר אידיאלית, 1904
- שיכון קרן רוטשילד, פריז (כניסה לתחרות), 1905
- בית מטבחיים וחצר, שנקרא מאוחר יותר על שמו האלי טוני גרנייה, ליון, 1905–1924
- Vacherie du Parc, ליון, 1904–1905
- בית החולים גראנג'-בלנש (כיום בית החולים H. Edouard Herriot), ליון, 1910–1927
- וילה טוני גרנייה, סן רמברט, ליון, 1911
- אצטדיון עירוני סטאד דה ז'רלן, ליון, 1914–1918
- דיור Quartier des Etats-Unis, ליון, 1919–1935
- וילה גרוס, סן דידייה, 1921
- סנטוריום, סן-הילר דה טוב, 1923
- ביתני ליון וסנט אטיין, התערוכה הבין-לאומית לאמנויות תעשייתיות ודקורטיביות מודרניות, פריז, 1925
- Hôtel de Ville, Boulogne-Billancourt, (עם ז'אק דבט-פונסאן ), 1934
