טומי פלוורס
![]() | |
ידוע בשל | בניית המחשב קולוסוס |
---|---|
השכלה | אוניברסיטת לונדון |
בת זוג | מרגרט גרין |
Thomas Harold Flowers MBE (22 בדצמבר 1905 - 28 באוקטובר 1998) היה מהנדס אנגלי שעיצב ובנה במהלך מלחמת העולם השנייה את קולוסוס, המחשב האלקטרוני הראשון בעולם הניתן לתכנות. המחשב סייע בפענוח הודעות גרמניות מוצפנות.
חייו ופועלו
פלוורס נולד ברובע פופלר (אנ') בלונדנון, ב-22 בדצמבר 1905, למשפחה דלת אמצעים ממעמד הפועלים.
הוא עבד כשולייה במפעל הנשק והתחמושת רויאל ארסנל ובמקביל למד הנדסת חשמל באוניברסיטת לונדון בלימודי ערב. בשנת 1926 התקבל לעבודה במחלקת התקשורת של משרד הדואר המרכזי של לונדון (אנ'), משם עבר בשנת 1930 למחלקת המחקר של משרד הדואר (אנ').
החל משנת 1934 טומי פלוורס בדק את האפשרות להמיר את המרכזיות האלקטרומכניות מבוססות ממסרים במרכזיות אלקטרוניות מבוססות שפופרות ריק. הצלחתו בתחום זה סללה את הדרך לפיתוח המחשב האלקטרוני.[1]
הכניסה לתחום ניתוח הצפנה
בשנת 1941 התבקש טומי פלוורס על ידי אלן טורינג, שעבד ביחידת מפענחי הצפנים המרכזית של בעלות הברית בבלצ'לי פארק, לבנות מונה עבור התקן אלקטרומכני בשם בּומבּ שנבנה על ידי טורינג לצורך פיענוח צופן אניגמה הגרמני.
בשנת 1943 עבר פוולס לעבוד בצוותו של מקס ניומן שהוביל את פרויקט האוטומציה של ניתוח צופן לורנץ (אנ'). הצופן, ששימש את הצבא הגרמני לצורך הצפנת מסרים סודיים, היה מורכב הרבה יותר מצופן אניגמה. המספר העצום של אפשרויות שהמפענח נדרש לבדוק לא איפשר לבצע את העבודה בצורה ידנית.
להשגת מטרה זאת, תכננו טומי פלוורס ופרנק מורל את המכונה לפיענוח צפנים Heath Robinson (אנ'). טומי פלוורס המשיך לשפר את הית' רובינסון, אשר בגרסתו האחרונה כונה "סוּפֶּר רובינסון". מכונה זאת הייתה מסוגלת להריץ ארבעה סרטי נייר ושימשה לתְּקִיפַת תַּמְלִיל פָּשׁוּט יָדוּעַ, שיטה לפיענוח טקסט מוצפן תוך התבססות על פיענוח מוצלח של טקסטים אחרים שהוצפנו באותו קוד.
פיתוח המחשב קולוסוס
ערך מורחב – קולוסוס (מחשב)
בשנת 1943, הציע טומי פלוורס חלופה מורכבת יותר, מבוססת על מערכת אלקטרונית בנויה מ-1,800 שפופרות ריק שכונתה בפי עמיתיו "קולוסוס". היו ספקות רבים לגבי אמינותה של מערכת זאת אך פלוורס המשיך לפתח אותה במעבדות המחקר של משרד הדואר במימון עצמי וללא כל תמיכה מהנהלת בלצ'לי פארק. [2]
פרויקט בניית המחשב קולוסוס זכה לתמיכה מלאה מצד מנהל מחלקת המחקר של משרד הדואר אשר סיפק לפלוורס ולצוותו את כל הרכיבים הדרושים. הדגם הראשון, קולוסוס מארק 1, הושלם תוך 11 חודשים והיה גמיש יותר מהית' רובינסון, המבוסס עדיין על מתגים אלקטרומכניים. הוא נמסר לבלצ'לי פארק בינואר 1944 שם התחיל לעבוד בתחילת פברואר 1944 על בסיס האלגוריתמים שפותחו על ידי צוות מתמטיקאים בראשו עמד ויליאם תומאס טאט (אנ'). המחשב פענח ביעילות ובמהירות צפנים שהופקו על ידי מכונת ההצפנה הגרמנית לורנץ SZ42.[3]
ב-1 ביוני 1944 נכנס לעבודה קולוסוס מארק 2 בעל 2,400 שפופרות ריק. הוא סיפק באופן מידי מידע חיוני עבור הפלישה לנורמנדי שהתרחשה ב-6 ביוני 1944. בהמשך נבנו והוכנסו לשימוש שמונה מחשבי קולוסוס נוספים. שמונה מתוך עשרת המחשבים פורקו בסיום המלחמה ושנים הובאו למטה התקשורת הממשלתי (באנגלית Government Communications Headquarters : (GCHQ)) בצ'לטנהאם שם ייתכן כי שמשו לפענוח צפנים בתקופת המלחמה הקרה. הם יצאו משימוש בשנת 1960.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה
טומי פלוורס לא זכה בהכרה לה היה ראוי בשל תרומתו לתחום ניתוח ההצפנה (קיפטואנליזה). הממשלה העניקה לו מענק של £1,000 שלא כיסה את ההשקעה הפרטית שלו בפיתוח הקולוסוס. הוא המשיך לעבוד במחלקת המחקר של משרד הדואר שם המשיך לפתח מרכזיות אלקטרוניות. עבודתו שימשה בסיס לפיתוח מרכזיית Highgate Wood, (אנ') המרכזיה האלקטרונית הראשונה בבריטניה ואחת הראשונות בעולם, שנכנסה לפעולה ב-12 בדצמבר 1962.[1]
טומי פלוורס יצא לגמלאות בשנת 1969.
הוכרה

בשנת 1943 הוענק לו התואר חבר במסדר האימפריה הבריטית.[4]
בשנת 1973 הוענק לו תואר דוקטור למדעים לשם כבוד על ידי אוניברסיטת ניוקאסל.
בשנת 1983 היה הזוכה הראשון במדליית מרטלשם (באנגלית: Martlesham Medal) כהכרה בהישגיו בתחום המחשבים.[5]
בספטמבר 2012 הוצג בבלצ'לי פארק יומנו של טומי פלוורס מתקופת המלחמה.[6]
בטקס לזכרו שהתקיים במרכז המחקר והפיתוח של בריטיש טלקום ב-12 בדצמבר 2013, הוסר הלוט מעל פרוטומה בגודל טבעי של טומי פלוורס עשויה ארד, שעוצבה על ידי ג'יימס בטלר על פי הזמנת בריטיש טלקום.[1]
בריטיש טלקום ייסד פרס ומלגה במדעי המחשב על שמו של טומי פלוורס.
ב-29 בספטמבר 2016 פתח בריסטיש טלקומס את המוסד להכשרה בטכנולוגיית מידע ותקשורת על שם טומי פלוורס.[7]
ב-2018 נקרא על שמו של טומי פלוורס חדר בבניין המכון להנדסה וטכנולוגיה בלונדון.[8]
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 Tommy Flowers, cryptomuseum.com
- ^ Margaret A. Boden, Mind as Machine: A History of Cognitive Science, Clarendon Press, 2008-06-19, ISBN 978-0-19-954316-8. (בEnglish)
- ^ NOVA | Transcripts | Decoding Nazi Secrets | PBS, www.pbs.org
- ^ Tommy Flowers and Colossus
- ^ Christopher McFadden, Tommy Flowers: The Man Who Built Colossus, Interesting Engineering (ב־English)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ Tommy Flowers Institute | Adastral Park, web.archive.org, 2016-10-05
- ^ IET Flowers Room officially opened by BT