טאורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבנה הטאורין
טאורין
שם סיסטמטי 2-Aminoethane-1-sulfonic acid
מסה מולרית 125.14 גרם/מול
מספר CAS 107-35-7
מסיסות 63 גרם בליטר

טאורין (Taurine) היא חומצה אורגנית שנוסחתה C2H7NO3S, המהווה מרכיב של מלחי מרה ומתפקדת גם כמוליך עצבי במערכת העצבים המרכזית.

בטאורין נעשה שימוש במספר ״משקאות אנרגיה״.

גילוי

הטאורין התגלתה לראשונה בשנת 1827 על ידי המדענים האוסטרים פרידריך טידמן (אנ') ולאופולד גמלין, שבודדו אותה מכבד של שור.

מקור השם

מקור השם "טאורין", במילה הלטינית "טאורוס", שמשמעותה "שור".

תפקידיו בגוף

הטאורין נמצא בגוף באופן טבעי ברמה של 0.1% והוא משמש במספר תפקידים ותהליכים ביולוגיים ופיזיולוגיים, כולל נטייה של חומצות מרה, אנטי-חמצון, וייצוב קרום. כמו כן הוא משמש באפנון של איתות סידן, חיוני לתפקוד לב, כלי דם, וכן להתפתחות והתפקוד של שרירי שלד, הרשתית, ומערכת העצבים.

נבדקת ההשערה שטאורין ממלאת תפקיד בהאטת תהליכי הזדקנות[1] ונכון לעתה אין אישוש מחקרי להשערה זו. אין המלצה לנטילת טאורין כתוסף תזונה.

טאורין וצמחונים

הטאורין, המוכרת גם בשמה "חומצה דו-אמינואתנסולפונית", היא חומצה ממקור אורגני, הנמצאת ברקמות של בעלי חיים ובמיני בקטריות. מזון שמקורו בצומח אינו מכיל טאורין, כך שתזונה ללא מזון מן החי אינה מספקת טאורין.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאורין בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.