חנקן אדום-ראש
 חנקן אדום-ראש
| |
|---|---|
חנקן אדום-ראש
| |
| מיון מדעי | |
| |
| תחום תפוצה | |
|
.jpg)
חנקן אדום-ראש (שם מדעי: Lanius senator) הוא מין של ציפור שיר מהסוג חנקן שבמשפחת החנקניים. אורכו 17–19 ס"מ, ומשקלו 29–37 גרם. גילו המקסימלי של החנקן הוא 3 שנים.[1] החנקן צד את טרפו, משפד אותו על קוץ ואוכלו חי או משאיר אותו להתייבש ולשמש מזון עתידי.
תיאור המראה החיצוני
זכר
הכיפה והעורף חומים-אדומים, הגב והמצח שחורים, והכנפיים שחורות מלמעלה. על הכנף כמה כתמים לבנים, ובתעופה הם מקנים מראה לבן יצוגי.[2]
נקבה
דומה לזכר אך דהויה יותר, הגב אפור-חום, הבטן לבנה ועל צידי הבטן יש סהרונים אפורים. פעמים רבות, הכתם הלבן-בז' שליד המקור גדול מזה של הזכר, ומגיע עד אזור המצח והעין.[2]
צעיר
זנבו של הצעיר קצר במקצת מזה של הבוגרים. בצד הכנף כתם לבנבן קטן וכל הבטן והחזה עם סהרונים אפורים.[2]
קולות
קריאת האזהרה היא כמה קריאות קצרות וצרודות. השירה היא זרם חזק של ציוצים מצקצקים ולפעמים מעורבבת עם קולות חיקוי של ציפורים אחרות.[2]
אזורי מחיה
החנקן אדום-הראש דוגר בחורשות דלילות, באזורים חקלאיים שכוללים עצים, ומעדיף להיות בקרבת מטעי פרי. נודד לאזורים טרופיים כגון אפריקה.[2]
בישראל
חולף מצוי. דוגר בצפון הארץ ובמרכזה. מעדיף שטחים פתוחים.[2]
תזונה
חנקן אדום-ראש מתייצב במקום גבוה וסורק את השטח. כאשר הוא מזהה חגב, חיפושית, דו-חי, יונק קטן או זוחל כגון לטאה או נחש קטן - החנקן תופס את הטרף בצווארו, ובעזרת מקורו הקשה הורג אותו (במקרה של חולייתנים שובר את חוליות הצוואר). אחרי שהרג את טרפו, הוא לוקח אותו למקום בטוח ואוכל אותו שם. פעמים רבות החנקן משפד את הטרף על קוץ או גדר תיל. לתופעה זאת יש כמה הסברים: הראשון הוא סימון טריטוריה; השני הוא יצירת מחסן מזון מיובש; השלישי הוא עשיית רושם על נקבות כדי שיראו, שהוא צייד טוב ויוכל לספק להן די מזון אם יבחרו בו לבן זוג.[1]
