חמש חמש
| קובץ:חמש חמש.jpg | |
| בימוי | שמואל אימברמן |
|---|---|
| הופק בידי |
סרטי רול ישראל רינגל יאיר פרדלסקי |
| תסריט |
אבי קורן שמואל אימברמן |
| עריכה | טובה נאמן |
| שחקנים ראשיים |
דליק ווליניץ לירון נירגד זהרירה חריפאי שולה חן גדעון זינגר יעקב בודו יוני חן גילת אנקורי מנחם עיני רחל אטאס מתי סרי אלי גורנשטיין יואל ליבה שמואל וולף אבי דור שלומית הגואל-טריגר משה טימור שרה אמן לילך גליקסמן אבי קליינברגר מאיה רוטשילד חיים פולני קלרה רימון משה גולדמן בלנקה מצנר אירית מרקוביץ' גרשון סובלמן ציפי סובול נמרוד אברמוב |
| מוזיקה |
בני נגרי אבי קורן |
| צילום | ניסים לאון (ניצ׳ו) |
| הקרנת בכורה | 1980 |
| משך הקרנה | 86 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
חמש־חמש, או: העיקר ובת האיכר הוא מחזה מוזיקלי מאת אהרן מגד שעיבד וביים גדעון שמר. המחזה עלה באמצע שנות החמישים על ידי להקת פיקוד המרכז עם השם פשיטה בכפר. ב-1956 עלה בשם 5:5 בתיאטרון "אהל". ב-1965 הועלה כמחזמר בתיאטרון הורוד.
ב-1980 יצא סרט מוזיקלי ישראלי על פי המחזה. הסרט, בבימויו של שמואל אימברמן, זכה להצלחה קופתית ברחבי הארץ.
מחזה
סיפור המחזה נכתב ב-1955 והוצג לראשונה כתוכנית של להקת פיקוד המרכז בשם "פשיטה בכפר" בבימוי גדעון שמר.[1]
הפקות
5:5[2] - מחזמר על פי "פשיטה בכפר"
אהל[3], הצגת בכורה: נובמבר 1956[4]
- יוצרים: במאי - גדעון שמר, שירים - נעמי שמר ואברהם בירמן[5], לחנים - יוחנן זראי, ניהול מוזיקלי - צבי גלזר, תנועה וכוריאוגרפיה -, תפאורה - יגאל תומרקין[6]
- שחקנים[7] - ריקה זראי, מזכיר המושב - יעקב איינשטיין, עוזרת למזכיר - גיזלה אנסקי, יוסף גת,
חמש חמש
- יוצרים: במאי - גדעון שמר, תפאורה - דוד שריר, ניהול מוזיקלי - אריה לבנון, כוריאוגרפיה - יעקב קלוסקי[8]
- שחקנים: ישראל גוריון, ישראל אברהמי, שלמה ניצן, שאול צור, אתי גרוטס, רונית כץ, גילה גנור, שי דנון, דודיק סמדר, ג'טה לוקה, מרים אוריה, שולמית קפלנסקי, נורית כהן, יונה אטלס, יוסף אוקסנברג, נתן וולפוביץ', יגאל סרי-לוי.[9]
סרט
העלילה מתרחשת בתחילת שנות ה-70. בתחילת הסרט נראית פלוגת חיילים מסיימת מסע רגלי, ולאחר מכן מתכוננת לקראת חופשת "רגילה". לחברי "מחלקה 5" מוצעת האפשרות להעביר את החופשה במושב הסמוך לבסיס, והם שמחים מאוד על ההצעה ומקבלים אותה. כאשר החיילים מגיעים למושב, הם לא מבזבזים זמן, ומיד "מתחילים" עם בנות המושב. במקביל, הם מגלים כי אין בנים במושב וזאת מכיוון שיצאו להכשרה חקלאית. הנה, נדמה להם כי הם אכן הגיעו ל"גן עדן עלי אדמות", אך עד מהרה מתבדים החיילים מחלום החופשה, זאת כאשר חברי המושב המבוגרים "מנדבים" את החיילים לעבודה מפרכת במשק. החיילים, שמבינים כי הזמינו אותם לחופשה רק על מנת לתגבר את המשק, מחליטים ללמד את המושבניקים לקח. החיילים מבקשים מאחד מידידיהם להתחזות למפקד הבסיס, ואז הם מזמינים את המושבניקים לבסיסם הצבאי, ליום אימונים צבאי מפרך. בזמן שהמושבניקים "מטורטרים", החיילים חוגגים בריקודים עם בנות המושב, וכאשר האבות חוזרים למושב ומגלים זאת, הם זועמים, בעיקר על כך שלא טיפלו במשק ועוד באמצע "העונה החמה". החיילים ובנות המושב מחליטים לעשות מאמץ לילי ולטפל בכל הבעיות שנוצרו. כאשר קמים חברי המושב בבוקר, הם מגלים כי כל התקלות תוקנו, וכאות הוקרה לחיילים, נערכת מסיבה ובה כולם חוגגים ושמחים.
הפקה ופיתוח
בסוף שנות ה-70 החליט הבמאי שמואל אימברמן ביחד עם סרטי רול להפיק גרסה קולנועית למחזמר. מכיוון שהיה צורך לעדכן את המחזמר לתקופה יותר מודרנית, הוחלט להזמין את היוצר אבי קורן על מנת שישכתב את המחזמר. קורן שמר על הסיפור המקורי אך העביר את הסיפור לתחילת שנות ה-70. הסיבה שלא העביר את הסיפור לסוף שנות ה-70 (התקופה בה צולם הסרט) הייתה העובדה שחיילים כבר לא הלכו לקיבוצים או מושבים בחופשתם ולכן, נמצאה התקופה הגבולית. הגרסה הקולנועית נערכה בהתאם לתקופה בה צולם הסרט מבחינת השפה המדוברת, והכנסה של סלנג כמו: "אכלנו אותה עד העצם", "איזה פסיכית" ועוד. בנוסף, הוחלט להחליף את כל פזמוני המחזמר המקוריים לפזמונים חדשים, למשימה זו נבחר המוזיקאי בני נגרי.
הסרט צולם בנווה ירק ובמושב עדנים
הפצה
הסרט הוקרן בבכורה בקולנוע מוגרבי וזכה להצלחה קופתית אדירה ברחבי הארץ. מעל 320,000 אלף איש צפו בסרט בשנה לאחר שיצא לאקרנים[10]. לאחר הורדתו מהאקרנים הסרט כמעט ונעלם מעיני הציבור בין השאר, מכיוון שלא הופץ כמעט בווידאו. בשנים האחרונות, הסרט זכה לעדנה מחודשת, לאחר שיצא בפורמט DVD, ושודר בערוצי הטלוויזיה.
פסקול
כל שירי המחזמר הולחנו ועובדו על ידי המוזיקאי בני נגרי. את פזמוני הסרט כתב אבי קורן.
מבחינה מוזיקלית, זוהי הפקה ברמה גבוהה המשלבת תזמורת פילהרמונית לצד להקת קצב מודרנית (תופים, קלידים, גיטרה חשמלית וכו'). עיבודים בשילוב הקולות ובנגינת התזמורת. רוב משתתפי הסרט היו זמרים (לירון נירגד, גדעון זינגר, רחל אטאס, אלי גורנשטיין וכו').
עם זאת, לא כל השחקנים שרו בקולם, דוגמה בולטת הם קטעי השירה של השחקן דליק ווליניץ שאת קולו בשירה דיבב יהודה תמיר. שיר בשם בין אלול לתשרי בביצוע מירי אלוני אשר היה אמור לפתוח את הסרט, אך הורד לבסוף בעריכה. שירי פסקול הסרט יצאו על גבי תקליט אך לא זכו להצלחה ברדיו.
שיר מהפסקול שזכה לעדנה מאוחרת הוא שיר הנושא חמש חמש.
שירים
| 1 | עוד מאמץ קטן | יהודה תמיר, מנחם עיני, אלי גורנשטיין, אבי דור, יוני חן ומקהלת גברים |
| 2 | החיילים באים | רחל אטאס, גדעון זינגר, לירון נירגד ומשתתפי הסרט |
| 3 | אתה גבר? | זהרירה חריפאי ויעקב בודו |
| 4 | החייל שלי | גילת אנקורי, לירון נירגד, שולה חן, שלומית טריגר, מאיה רוטשילד, זהרירה חריפאי ומשתתפי הסרט |
| 5 | הלילה הראשון | לירון נירגד ויהודה תמיר |
| 6 | אכלנו אותה עד העצם | יהודה תמיר, מנחם עיני, אלי גורנשטיין, אבי דור, יוני חן ומקהלת גברים |
| 7 | פראייר היית ופראייר תישאר | לילך גליקסמן |
| 8 | שיר האבות | גדעון זינגר, יעקב בודו ומקהלת גברים |
| 9 | דיסקו כפר | ריקי גל |
| 10 | טנגו אמהות | רחל אטאס ומקהלת בנות |
| 11 | שים פה | יהודה תמיר ומשתתפי הסרט |
| 12 | חמש חמש | כל משתתפי הסרט |
קישורים חיצוניים
- אהרן מגד, "חמש־חמש, או: העיקר ובת האיכר" בפרויקט בן-יהודה
- מילות השיר "חמש חמש" מתוך שירונט
- אורי קליין, דיסקו במושב, דבר, 14 במרץ 1980 - ביקורת
המחזמר הישראלי הראשון ״חמש חמש״, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1965
הערות שוליים
- ^ 5:5 השבוע באהל, הצופה, 20 בנובמבר 1956
- ^ מיכאל הרסגור, חמש מתחת לאפס, קול העם, 30 בנובמבר 1956
- ^ הקומדיה 5:5 תוצג ב"אהל", על המשמר, 20 בנובמבר 1956
- ^ 5:5 - השבטע ב"אהל", הצופה, 20 בנובמבר 1956
- ^ נחמן בן-עמי, לשמח לבב אנוש, על המשמר, 30 בנובמבר 1956
- ^ Page 3 Advertisements Column 1, חרות, 15 בנובמבר 1956
- ^ מתוך "חמש חמש" של תיאטרון אוהל
- ^ חג משולש לתיאטרן זוטא, מעריב, 29 בדצמבר 1964
- ^ טלילה בן זכאי, חג משולש לתיאטרון "זוטא", מעריב, 29 בדצמבר 1964
- ^ טלילה בן-זכאי, נבחרי הקהל, מעריב, 17 באוקטובר 1980