חוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוֹסֶה, על פי חוקי מדינת ישראל, הוא קטין שלא מלאו לו 14 שנה או מי שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זקנה אינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו (סעיף 1 לחוק ההגנה על חוסים, תשכ"ו-1966).

חוק ההגנה על חוסים מכיל הוראות שמטרתן להגן על חוסים מפני ניצול וכן להגן על שלומם.

הערה: המונח חסוי, שאותו מסדיר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אינו זהה למונח חוסה.

התעללות בחוסים

ערכים מורחבים – התעללות, חשיפה להזנחה והתעללות בגיל הרך בישראל, ניצול כלכלי של קשישים
עמוד ראשי
ראו גם – רגרסיה (פסיכולוגיה), חוק הגנת הפרטיות

התעללות בחוסים מגיעה בקשת רחבה, החל מאפליה, גזענות, הזנחה, אלימות, התעללות מילולית נפשית או פיזית, ועד גניבה, ניצול כלכלי לרבות הוצאת דבר במרמה. דרי רחוב וחסרי עורף משפחתי מהווים מוקד גבוה יותר להתעללות כחוסים. היו מקרים רבים של הזנחה, ניצול כלכלי והתעללות בקשישים,[1][2][3] לרבות מקרי התעללות והזנחה בטיפול בתינוקות;[4][5][6] בשני המקרים על ידי מטפליהם, התעללות יכולה להגיע גם מצד רופאים, בין היתר למטרות עידוד המשך הכנסות אשפוזי מטופל בבית החולים.

רגרסיה אצל חוסה לרוב מהווה סממן מובהק להתעללות. כמו מהווה עילה ראשונית לפתיחת חקירה משטרתית / חקירה פלילית.

מעונות לחוסים

ערכים מורחבים – מערכת הבריאות בישראל
עמוד ראשי
ראו גם – קופת חולים, בריאות הציבור בישראל, בתי חולים פסיכיאטריים בישראל, בתי חולים בישראל, בית אבות, בתי סוהר בישראל

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מיכאל שינדלר וישראל דורון, ניתוח היחס שבין חוק ההגנה על חוסים לחוק לטיפול בחולי נפש משפט רפואי וביו אתיקה, כרך 5עמוד 55, 2013

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.