חגי ברגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חגי ברגמן
לידה 1952 (גיל: 73 בערך)
ענף מדעי חקר המוח
תלמידי דוקטורט יזהר בר-גד

חגי ברגמן (נולד ב-1952 בתל אביב) הוא חוקר מוח ורופא ישראלי, המכהן כפרופסור באוניברסיטה העברית. ברגמן נודע בעיקר בזכות עבודתו בחקר מחלת פרקינסון ובטיפולה, בין היתר בפיתוח טיפול הנודע בשם גירוי מוחי עמוק. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשפ"ד (2024).

קריירה

ברגמן סיים את לימודי הרפואה בטכניון ב-1984 ולא המשיך להתמחות כמקובל, ולאחר פוסט דוקטורט ראשון באוניברסיטה העברית בהנחייתו של משה אבלס יצא לפוסט דוקטורט שני בבולטימור. מונה למרצה באוניברסיטה העברית ב-1990. בעבודתו ניצל את הידע על אודות הבסיס העצבי למחלת פרקינסון - העדר דופמין בשל כשל בחומר השחור המהווה חלק מהגרעינים הבזליים ובעיקר הבנת המאזן הדופמינרגי של אלו, כדי לבצע הפחתה בפעילות המוגברת של הגרעין התת-תלמי. עבודה זו הביאה לטיפול בחולים על ידי גרייה חשמלית של גרעין זה באמצעות אלקטרודה קבועה. טיפול זה גורם להפסקת התסמינים של המחלה כאקינזיה, ברדיקינזיה ורעד, ובוצע עד היום במעל 250,000[1] חולים ברחבי העולם.

במסגרת עבודתו פרסם את מחקריו בערוצי תקשורת שונים ובכתבי עת מדעיים ובינלאומיים[2]

פרסים ומענקים

חיים אישיים

נשוי לרויטל ואב לארבעה, עם שבעה נכדים ומתגורר בירושלים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חגי ברגמן בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים