זתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זֵתַר הוא דמות מקראית, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

בסיפור המגילה

זתר נזכר במגילת אסתר פעם אחת כאחד משבעת הסריסים שנשלחו להביא את ושתי במהלך המשתה שארגן אחשוורוש[1]

”בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”.

ושתי סירבה לבוא, ובעקבות כך נגזר עליה עונש מוות.

שמו

בתרגום השבעים שמו של זתר שונה מאשר במגילת אסתר בעברית, ויש חוקרים שסוברים שהשם בתרגום השבעים הוא הנכון. לא יודעים מה הפירוש לשמו של זתר.[2]

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.