זירוי טרופוספירי


זירוי טרופוספירי הוא תהליך פיזור גלי רדיו לשכבת הטרופוספירה, המבוצע בדרך כלל לתועלתן של תחנות רדיו וטלוויזיה. מטרת הזירוי היא לאפשר לגלי הרדיו להגיע למרחקים גדולים במיוחד, כדי לשדר למרחק של מאות קילומטרים, גם לאזורים אליהם אין קו-ראייה ישיר. אמצעי השידור המשתמש באפקט זה מכונה טרופוסקאטר[1] (מאנגלית: Tropospheric scatter).
זירוי טרופוספירי משמש להקמת קווי תקשורת לאזורים מרוחקים. אנטנה פרבולית גדולה משדרת אל שכבת הטרופוספירה אות רדיו בעוצמה גבוהה, המכוון לנקודה שבאמצע הדרך בין אתר השידור לאתר הקליטה. חלק מהאות המשודר מוחזר מהטרופוספירה (בדומה לאפקט של מראה), ונקלט באנטנות פרבוליות שבאתר הקליטה. כיוון שרק חלק קטן מהאות המשודר נקלט באנטנה הקולטת, נדרשים משדרים בעוצמה גבוהה ומקלטים בעלי רגישות גבוהה. מערכות קשר טרופו קיימות כמערכות נייחות וכמערכות ניידות.
היכולת להשתמש בזירוי לשידור לאזורים מנותקים ומרוחקים תרמה לשימושיותו בהקמת רשתות תקשורת צבאיות. במהלך המלחמה הקרה הקים חיל האוויר האמריקני מערך תקשורת טרופוספרי נרחב בשם "White Alice", שמרכזו היה באלסקה. כיום משתמש צבא ארצות הברית במערכות טרופוסקאטר טקטיות מתוצרת ריית'יאון לתקשורת למרחקים ארוכים.
עם צמיחתה של התקשורת הלוויינית, היא נותנת מענה לקשר רדיו לטווח ארוך, והצורך בזירוי טרופוספירי פחת.
בצה"ל
מלחמת ששת הימים, שבה כבשה ישראל את סיני, יצרה צורך בקשר רדיו לטווח ארוך, סוג קשר שלא היה בו צורך בישראל קודם לכן. כמענה לצורך זה, שימש עורק טרופוסקאטר בעל 24 אפיקים למטכ"ל, באמצעות אנטנות פרבוליות (שכונו בקיצור בהתאמה "עורק טרופו" ואנטנות "טרופו") שהוקם ב-1969 והופעל על ידי חיל הקשר בשתי דרכים:[2]
- באמצעות שתי מערכות ניידות מתוצרת חברת קולינס (Collins Radio Company), שהראשונה שבהן הגיעה לישראל כחצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים והוצבה בצריפין וברפידים.
- באמצעות מערכות נייחות מתוצרת פילקו, ששימשו לקשר בין שארם א-שייח' לתחנת הממסר במצפה רמון ומשם לצריפין. האנטנות של עורק זה בשארם א-שייח', שגובהן היה כ-18 מטרים, נפגעו בתקיפה אווירית מצרית שנערכה מייד עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ותוקנו כעבור יממה. עם פינוי סיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, פורקו האנטנות בשארם א-שייח'. האנטנות במצפה רמון נותרו במקומן עוד שנים רבות לאחר מכן, אף שלא היה בהן צורך, והן פורקו בעשור השני של המאה ה-21.
-
אנטנות "טרופו" פרבוליות נייחות של צה"ל, של עורק ה"זירוי הטרופוספרי", שהותקנו על חוף שארם א-שייח' והיו מכוונות אל תחנת הממסר במצפה רמון, על שפת מכתש רמון.
(מיקום בחוף שארם א-שייח': 27°51′25″N 34°17′34″E / 27.856849141554257°N 34.29274952221295°E) -
אנטנות ה"טרופו" על חוף שארם א-שייח', לאחר שנפגעו מירי תותחי מטוסים מצריים, בפתיחת מלחמת יום כיפור, ב-6 באוקטובר 1973.
-
אנטנות "טרופו" פרבוליות של צה"ל, של עורק ה"זירוי הטרופוספרי" במקשר"ר במחנה צריפין.

לקריאה נוספת
ניר שריג, משה שמיר, אבי גולן, מאה שנות קשר: אנשים, פועלם ותרומתם (כרך א', עמ': 283, 299, 301, ואזכורים רבים נוספים בספר) הוצאת "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב", ירושלים, תשפ"ב – 2022 (קישור נוסף)
דניאל רוזן, תשתית הקשר הנייח בסיני: תשכ״ז – תשמ״ב (1982-1967), הוצאת "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב", ירושלים, תשפ״ב – 2021
קישורים חיצוניים

- מיפוי של ערוצי תקשורת טרופוספיריים ברחבי העולם
- תומר כהן, טל נעים, חיים נחמיאס, שירה בן-דיין, טרופו – קשר בזירוי טרופוספירי ויישומו, באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
הערות שוליים
- ^ מופיע בספרות ובמדיה הכתובה, גם בצורה טרופו-סקאטר או טרופו־סקטר, ראו "לקריאה נוספת" בספר "מאה שנות קשר: אנשים, פועלם ותרומתם" (כרך א', עמ' 500, 503)
- ^
ניר שריג, משה שמיר, אבי גולן, מאה שנות קשר: אנשים, פועלם ותרומתם (כרך א', עמ': 283, 299, 301, ואיזכורים רבים נוספים בספר) הוצאת "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב", ירושלים, תשפ"ב - 2022