ז'יגמונד ראקוצי
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| דת | קלוויניזם | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
ז'יגמונד ראקוצי (בהונגרית: Rákóczi Zsigmond; 1544 פלשהואדאס, מחוז אבאוי – 5 בדצמבר 1608, פלשוואדאדס) היה אציל הונגרי שכיהן כנסיך טרנסילבניה בשנים 1607–1608.
קורות חייו
ז'יגמונד ראקוצי היה בנו של יאנוש ראקוצי, אציל זוטר בעל אדמות בהונגריה העליונה. הוא התחיל קריירה צבאית כנושא כלים של גאבור פרייני משארושפטק. אחרי מותו של פרייני ב-1567, שירת ז'יגמונד ראקוצי במבצרים אגר וסנדרה (Szendrő). לשכת האוצר המלכותית פיצתה אותו על השכר שלא שולם לו והעניקה לו מספר אחוזות. ב-1580 קיבל את אחוזת סרנץ' שבה מוצר ושווק יין טוקאי. בתור אפוטרופוס על בניו הקטינים של אנדראש מגוצ'י קיבל ראקוצי את אחוזות הנפטר והתחתן ב-1587 עם האלמנה, יודית אלאגי. ב-29 ביוני 1588 הוא התמנה למפקד (קפטן) של ממצודת אגר. ב-28 באוגוסט העניק הקיסר רודולף השני, שכיהן גם כמלך הונגריה (בחלק ממנה שלא נכבש על ידי הטורקים), לראקוצי את התואר ברון. ראקוצי התפרסם במיוחד כשב-8 באוקטובר 1588 הצליח להביס את הכוחות המאוחדים של שלושה ביים עות'מאנים על יד סיקסו (Szikszó). הוא סייע לכומר קלוויניסטי בשם גאשפאר קארוי לפרסם תרגום להונגרית של כתבי הקודש, כולל התנ"ך, מהדורה הידועה כ"ביבליה מויז'וי". בשנת 1590 או 1591 ויתר ראקוצי על התפקיד הפיקודי (קפטן) מכיוון שהאוצר המלכותי לא סיפק לו מספיק משאבים על מנת לתחזק את המבצר. כשב-1593 פרצה המלחמה הטורקית הארוכה למשך עשור של קרבות הצטיין ראקוצי כמפקד מצליח. ז'יגמונד ראקוצי המשיך להלוות כספים לאוצר המלכותי שאישר לו בתמורה לקבל אחוזות חדשות. אולם אחוזותיו הפכו במהרה מטרה לפשיטות של טטרים או של שכירי חרב שהתקוממו, במיוחד אחרי 1599. אחרי שנת 1602 ניסתה לשכת האוצר כמה פעמים להפקיע את אחוזותיו. בגלל התקף צינית, נסוג לאדמותיו בסמוך לגבול הונגריה - פולין. אחרי המרד של אישטוואן בוצ'קאי באוקטובר 1604 נגד הקיסר רודולף, ניסה ז'יגמונד לתווך ולהשיג הסכם פשרה אולם כעבור חצי שנה הצטרף בעצמו לבוצ'קאי שמינה אותו ב-14 באוגוסט 1606 למושל טרנסילבניה עם סמכויות מוגבלות. אף על פי שבצוואתו האחרונה, ציין בוצ'קאי את באלינט דרוגט (אנ') כיורשו בראש הנסיכות טרנסילבניה, ב-12 בפברואר 1607 הדיאטה הטרנסילבנית בחרה בז'יגמונד ראקוצי כנסיך טרנסילבניה. דרוגט ויתר על מועמדותו לתפקיד בעוד שגאבור באטורי יצא למאבק בראקוצי בעזרת ההיידוקים. על מנת למנוע פריצת מלחמת אזרחים ב-5 במרץ 1608 העדיף ז'יגמונד ראקוצי להתפטר לטובת גאבור באטרי. הוא חזר ל"הונגריה העליונה", שם ניסה לתפוס פיקוד על הצבא המלכותי באזור, אבל מת לפתע.
האחוזות הרבות והרחבות שצבר בחייו הפכו את צאצאיו לעשירי המגנאטים של ממלכת הונגריה.
ילדות וצעירות
ז'יגמונד ראקוצי נולד ב-1544 בפלשוואדאס [1] כבנם של האציל הזוטר יאנוש ראקוצי ושל ׁשׁרה לבית נמטי אביו, יאנוש, היה בעל אחוזות קטנות במחוזות אבאוי וזמפלן בהונגריה העליונה. ב-1551 הוא היה סגן אישפאן של המחוז זמפלן. ז'יגמונד הוזכר לראשונה בצ'רטר של אביו מ-22 בדצמבר 1550. במסמך זה קבל יאנוש ראקוצי נגד גאבור פֶרֵני (Perényi) הבעלים של שארושפטק[2] האב עמד על כך שבנו ילמד בבית ספר , כפי הזכיר אישטוואן מישקולצי צ'ויאק בהספד בהלווייתו.. אולם לפי ההיסטוריון אנדראש סאבו קרוב לוודאי למד ז'יגמונד בבתי הספר הפרוטסטנטים בשאיוסנטפטר[3] ובשארושפטק. הוא למד קרוא וכתוב בלטינית, ונהג לקרוא בכתבי הקודש הנוצריים (ביבליה) וכן בכתבי ההיסטוריונים הרומאים עד סוף ימיו. אחרי מות אביו ב-1562 בחר ז'יגמונד בקריירה צבאית.
הקריירה
ההתחלות
ז'יגמונד התחיל כנושא כליו של גאבור פרני האמיד בשרושפטק.[4]. הוא היה לוחם בצבאו של לזרוס פוושוונדי, המפקד הראשי של הונגריה העליונהבעת המצור על טוקאי ב-1565. [5]. אחרי מות פרני ב-1567 שירת ז'יגמונד ראקוצי במבצר אגר [6]/. לפי כרוניקת משפחה מן המאה ה-17, ליווה ז'יגמונד בטרנסילבניה את גאשפר בקשי ולחם לצידו בקרב קרלסנטפאל [7] [8]. באותה שנה אומץ ז'יגמונד על ידי האלמנה יוליה ז'ולדוש שהורישה לו את היישובים צ'נייטה (Csenyéte), אירוטה וסקאצ'י. [9] בתאריך לא ידוע בין 1573 ל-1577 הועבר ז'יגמונד לשרת במבצר סנדרה (Szendrő) [10][11]. כמפקד הכוחות ההונגריםלקח ז'יגמונד ראקוצי חלק בכמה מתקפות פתע על החיילים העות'מאנים ששהו במבצרים בסביבה. [12] [13]. למשל אחרי שהביי הטורקי מפילק (Fülek) שדד את היריד בסיקסו. ב- 11 בנובמבר 1577 איחדו ראקוצי וסגן הקפטן של קאשה (כיום קושיצה) באלינט פרפושטווארי את כוחותיהם והביסו את העות'מאנים הנסוגים בוואדנה [14]. ראקוצי ציין לעיתים קרובות במכתביו שהוא וחייליו לא קיבלו את משכורותיהם [15].כדי לפצותו על הסכומים שלא שולמו לו, הפקידה הקמרה המלכותית בידיו כמה אחוזות כמשכון. [16]. הוא קיבל קודם בשנות ה-1570 המאוחרות קודם את פלשלנקה [17] ושאיוסנטקיראי [18] (כיום לנקה וקראל בסלובקיה). האחוזה סרנץ' מושכנה אצלו תמורת 4000 פלורינים.[19]. סרנץ' נמצאה על יד אזור היין של טוקאי , מה שאיפשר לז'יגמונד ראקוצי לסחור ביין. [20][21] עד שנות ה-1580 המאוחרות עסקים אלה הפכו אותו לאדם אמיד. [22]. הוא בנה לעצמו טירה חדשה בסרנץ', שהייתה למרכז אחוזותיו. [23] גם מעמדו בקרב בני עמו עלה [24]. האצילים הקטנים התחילו לראות בו את מגנם המוכשר.[25] מלך הונגריה, הקיסר רודולף השני הטיל עליו את גביית המס המיוחד של שני הפלורינים מאיכרי המחוז גמר (ב-1582) והמחוז בורשוד (ב-1584) [26]. ראקוצי התמנה לקפטן של סנדרה [27]. באותה תקופרה כמו רוב השועים בהונגריה העליונה עבר ז'יגמונד ראקוצי מלותרניזם לקלוויניזם [28] ב-1587 על ערש דוויי [29] מינה גאשפר מגוצ'י את ז'יגמונד ראקוצי כאפוטרופוס על בניו של אחיינו, אנדראש מגוצ'י. [30] שנפטר בקיץ 1586 [31]. בניו היתומים ירשו אחוזות גדולות במחוזות ברג, ספש וטורנה. [32]. ב-25 במאי 1587 במונקאץ' כתב ז'יגמונד ראקוצי שיר בהונגרית שבו שיבח את האל וביקש את חסותו. [33]. בשיר הוא התיחס לחובתו להגן על היתומים ועל האלמנות. [34]. לפני החודש הבא הוא נשא לאישה את אלמנות של אנדראק מגו'צי (אמו של חסוייו), יודית אלאג. [35]. ראקוצי היה לנציג האצילים הזוטרים בוועד שהוקם ב-1588 לבקשת הדיאטה ההונגרית, במטרה לחדש את מנהל הכנסות המלך בהונגריה העליונה [36]. חברי הוועד ביקרו בכל המרכזים החושבים של האזור, אולם הדו"ח שחיברו מצא אוזן קשבת בחצר המלכותית. [37]
מגנט
כאפוטרופוס על בני מאגוצ'י הקטינים וכבן זוג לאמם, השתלט ז'יגמונד על נכסיהם , כולל אחוזת מונקאץ'. [38]. הוא העסיק "קנזים" שאספו מתיישבים לשם הקמת כפרים חדשים על אחוזותיו החדשות. [39]. הוא השקיע את ההכנסות או בהענקת הלוואות לאוצר המלכות או ברכישת אדמות נוספות [40] בהמלצת ארנסטהארכידוכס ארנסט מאוסטריה, אחי המלך, התמנה ז'יגמונד כקפטן המבצר אגר ב-1588. [41]. הדיאטה דרשה עוד מ-1580 את מינויו של אציל הונגרי בראש המבצר אגר. [42]. ב-29 ביוני הרוזן נוגרולה, המפקד על של הונגריה העליונה, נכח בכניסתו של ז'יגמונד ראקוצי בתפקיד. [43].
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא ז'יגמונד ראקוצי בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.לקריאה נוספת
- Hangay, Zoltán - Erdély választott fejedelme: Rákóczi Zsigmond [Elected Prince of Transylvania: Sigismund Rákóczi]. Zrínyi Kiadó. 1987 ISBN 963-326-363-8. (נסיכים נבחרים של טרנסילבניה:ז'יגמונד ראקוצי)
- Szabó, András. Rákóczi Zsigmond erdélyi fejedelem (1544-1608): Kiegészítések egy életrajzhoz [ז'יגמונד ראקוצי, נסיף טרנסילבניה (1544–1608): תוספות לביוגרפיה]". Történelmi Szemle 1986, (בהונגרית). 2: 341–350.
- Trócsányi, Zsolt. "Rákóczi Zsigmond (Egy dinasztia születése) [Sigismund Rákóczi (The birth of a dynasty)]". In Dankó, Imre (ed.). A debreceni Déri Múzeum Évkönyve [Annual of the Déri Museum of Debrecen] (in Hungarian). Déri Múzeum. pp. 57–113.1979 ISSN 0133-8080.
(ז'יגמונד ראקוצי:לידה של שושלת) ב"שנתון המוזיאון דרי בדברצן" (בהונגרית), עמ' 57–113)
הערות שוליים
- ^ הלחמה של שתי מלים:פלשה-ואדאס
- ^ הלחמה של המלים:שארוק ופאטאק) שהשתלט על אחד מהכפרים שבבעלות ראקוצי, שייב. (Selyeb).
- ^ הלחמה של שלוש מלים:שאיו-סנט פטר
- ^ 1986 Szabó עמ' 342
- ^ 1987 Hangay עמ' 16
- ^ 1987 Hangay עמ' 21
- ^ הלחמה של המלים: קרֶלֶה+ סנט פּאל
- ^ 1986 Szabó עמ' 344
- ^ 1987 Hangay עמ' 37
- ^ 1987 Hangay עמ' 225
- ^ 1986 Szabó עמ' 344
- ^ 1986 Szabó עמ' 344
- ^ 1987 Hangay עמ' 225
- ^ 1987 Hangay עמ' 25
- ^ 1987 Hangay עמ' 27
- ^ 1987 Hangay עמ' 32
- ^ הלחמה:פלשה+לנקה, כלומר לנקה עילית
- ^ הלחמה של שאיו +סנט קיראי
- ^ 1987 Hangay עמ' 32
- ^ 1987 Hangay עמ' 33
- ^ Trocsányi1979 עמ' 59
- ^ 1987 Hangay עמ' 33
- ^ 1987 Hangay עמ' 34
- ^ 1987 Hangay עמ' 36
- ^ 1987 Hangay עמ' 37
- ^ 1987 Hangay עמ' 36
- ^ 1987 Hangay עמ' 225
- ^ 1987 Hangay עמ' 77
- ^ 1986 Szabó עמ' 342
- ^ 1987 Hangay עמ' 37
- ^ 1986 Szabó עמ' 342
- ^ Trocsányi1979 עמ' 60
- ^ 1986 Szabó עמ' 345
- ^ 1986 Szabó עמ' 342
- ^ 1986 Szabó עמ' 345
- ^ 1987 Hangay עמ' 45
- ^ 1987 Hangay עמ' 45
- ^ 1987 Hangay עמ' 37
- ^ 1987 Hangay עמ' 40
- ^ 1987 Hangay עמ' 62
- ^ 1987 Hangay עמ' 52-49
- ^ 1987 Hangay עמ' 49
- ^ 1987 Hangay עמ' 62