ז'ול דאסן

ז'ול דאסן
Jules Dassin

ז'ול דאסן, אשתו, ביאטריס לאונר, ובנו, הזמר ג'ו דאסן (1970)
ז'ול דאסן, אשתו, ביאטריס לאונר, ובנו, הזמר ג'ו דאסן (1970)
לידה	18 בדצמבר 1911 מידלטון, קונטיקט, ארצות הברית
פטירה	31 במרץ 2008 (בגיל 96) אתונה, יוון
תקופת הפעילות	1941–1980 (כ־39 שנים)
עיסוק	במאי
פרופיל ב-IMDb

ז'ול דאסן (באנגלית: Julius "Jules" Dassin‏; 18 בדצמבר 1911 – 31 במרץ 2008) היה שחקן, מפיק ובמאי קולנוע אמריקאי. החל את עבודתו בהוליווד, ולאחר שנכנס לרשימה השחורה של הוליווד עבר לאירופה.

קורות חיים

נולד במידלטון שבקונטיקט, אחד משמונת ילדיהם של ברתה פוגל ושמואל דאסין, יהודים ממוצא אוקראיני ופולני. ב-1930 הצטרף למפלגה הקומוניסטית האמריקאית, וממנה פרש ב-1939 עם כריתת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. הוא שיחק בתחילה בתיאטרון יהודי ביידיש במחזות של שלום עליכם.

ב-1944 ביים את הרוח מטירת קאנטרוויל בו כיכב צ'ארלס לוטון.

דאסן החל לביים סרטי פשע אפלים בהוליווד והתפרסם בתקופה לאחר מלחמת העולם השנייה, אולם בגלל עברו הקומוניסטי הוא הוכנס לרשימה השחורה ונאלץ להפסיק לביים. סרטו האחרון בתקופה זו היה "לילה והעיר" (1950). לאחר שהיה מספר שנים ללא עבודה עבר לצרפת.

סרטו הראשון בצרפת היה "ריפיפי" (1955) כבמאי, שחקן ותסריטאי. עבור הבימוי בסרט זה זכה בפרס בפסטיבל קאן.

ב-1960 ביים ושיחק בסרט "רק בימי חול" (Never on Sunday) עם מלינה מרקורי. הסרט הצליח מאוד ובעקבותיו נישאו שניהם. היא שיחקה בעוד סרטים שלו שהמוצלח מהם היה "טופקאפי" (1964).

ב-1968 ביים את הסרט "המלחמה על השלום".

ב-1970 מרקורי שיחקה בסרט שלו "הבטחה עם שחר" ביחד עם אסי דיין.

דאסן התאהב ביוון ובתרבותה ופעל להחזרת ממצאים ארכאולוגיים כמו שיש אלגין מבריטניה ליוון.

משפחה

היה נשוי לכנרת היהודיה ביאטריס לאונר בשנים 1937–1962 ונולדו להם בן ושתי בנות. בנו הבכור היה השחקן והזמר ג'ו דאסן (1938–1980).

אשתו השנייה הייתה מלינה מרקורי, שלה היה נשוי מ-1966 ועד מותה ב-1994. היא כיכבה בחלק מסרטיו. בתחילה גרו במנהטן אבל לאחר ההפיכה שסילקה את שלטון הקולונלים הם חזרו ליוון שם מונתה מרקורי לשרת התרבות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'ול דאסן בוויקישיתוף   

• ז'ול דאסן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)   
• ז'ול דאסן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)