ויקליף גורדון
 | |
| סוגה | ג'אז |
|---|---|
| כלי נגינה | טרומבון |
|
www | |
ויקליף גורדון (באנגלית: Wycliffe A. Gordon; נולד ב-29 במאי 1967) הוא טרומבוניסט ג'אז אמריקאי, מעבד, מלחין, מנהיג להקה ומחנך מוזיקלי ברמה האקדמית-קונסרבטורית. גורדון גם שר ומנגן על דידג'רידו, חצוצרה, טרומבון סופרן, טובה ופסנתר. הכינוי שלו הוא "אצטרובל" ("Pinecone").
ראשית חייו
גורדון נולד בוויינסבורו, ג'ורג'יה.[1] הרקע הדתי והמוזיקלי שלו השפיע על תחילת דרכו במוזיקה. אביו, לוציוס גורדון (1936–1997), היה נגן עוגב במספר כנסיות במחוז בורק, ג'ורג'יה, ופסנתרן ומורה קלאסי. גורדון גילה עניין בג'אז ב-1980 כשהיה בן שלוש עשרה, תוך כדי האזנה לתקליטי ג'אז שקיבל בירושה מדודה רבא שלו.[1] האוסף כלל אנתולוגיה של חמש LP בהפקת קולומביה רקורדס. הוא נמשך למוזיקאים ובהם לואי ארמסטרונג וה-Hot Fives ו-Hot Sevens.[1]
בגיל 13 למד בתיכון סגו באוגוסטה, ג'ורג'יה, שם מנהל הלהקה שלו היה הטרומבוניסטן דון מילפורד. גורדון סיים בשנת 1984 את בית הספר התיכון באטלר באוגוסטה. הוא הופיע בעיר ניו יורק במסגרת להקת מקדונלד'ס של התיכונים מרחבי ארצות הברית (McDonald's High School All-American Band).[1] לאחר מכן למד מוזיקה ב-Florida A&M, שם ניגן בתזמורת צועדת.[1]
קריירה
יצירתו המוקדמת כמקצוען הייתה עם וינטון מרסליס, וב-2010 הוסיף לסווינג כלים חדשים. דוגמה לכך היא היצירה The Search שבה ניגן בדידג'רידו ועשה קאברים לת'לוניוס מונק. הוא גם ניגן מוזיקת גוספל.
בשנת 1995 עיבד ותזמר את שיר הנושא של NPR בשם All Things Considered. העיבוד והתזמור של גורדון הם הגרסה השלישית של הלחן שהלחין ב-1971 דונלד ג'וזף וגלי (1920–2009).
ב-24 בספטמבר 2004 ניצח גורדון על תזמורת הג'אז בלינקולן סנטר בביצוע הבכורה של הפרטיטורה החדשה והמקורית שלו ל"גוף ונפש", הסרט האילם משנת 1925 בבימויו של אוסקר מישו.[2]
לאחרונה זכה לפופולריות כשהופיע ב-Generations In Jazz בדרום אוסטרליה ב-2016 ו-2017, שם ניגן לצד אמנים ובהם ג'יימס מוריסון, ג'אזמיה הורן, גורדון גודווין ורוס ארווין. במשך למעלה מעשור עבד עם האמן החזותי והמחנך ליגל למברט על פרויקטים משותפים רבים.
Blues Back Records
Blues Back Records ("הקלטות גב הבלוז") הייתה לייבל ג'אז עצמאי אמריקאי שהקים גורדון ב-2006, במקביל ליציאת אלבומו Rhythm on My Mind, בשיתוף פעולה עם הבסיסט ג'יי לאונהרט. הרצון שלו בשליטה אמנותית היה הדחף ליצירת הלייבל. במהלך פגישה עם לאונהרט, כשברקע מתנגן "I Want My Blues Back" של גורדון, השניים צחקו והחליטו על שם החברה. הלייבל Blues Back הפיק יצירות של אמנים נוספים שעמדו בקריטריוני המקוריות של גורדון. החברה הפסיקה לפעול בשנת 2011.
דיסקוגרפיה
בתור מנהיג להקה
- Bone Structure (אטלנטיק, 1996)
- Slidin' Home (Nagel-Heyer, 1999)
- Blues of Summer (נאגל-הייר, 2000)
- The Search(Nagel-Heyer, 2000)
- The Gospel Truth (קריס קרוס, 2000)
- What You Dealin' With (קריס קרוס, 2001)
- We (נאגל-הייר, 2002)
- United Soul Experience (קריס קרוס, 2002)
- The Joyride (Nagel-Heyer, 2003)
- Dig This!! (קריס קרוס, 2003)
- In the Cross (Criss Cross, 2004)
- Cone's Coup (קריס קרוס, 2006)
- Standards Only (Nagel-Heyer, 2006)
- This Rhythm on My Mind (Blues Back, 2006)
- A Tribute to Storyville (חברת סידני בכט, 2007)
- We, אלבום 2 (WJ3, 2007)
- BloozBluzeBlues, אלבום 1 (גב הבלוז, 2007)
- Boss Bones (קריס קרוס, 2008)
- You and I (גב הבלוז, 2008)
- I'm Glad There is You (גב הבלוז, 2010)
- Cone and T-Staff (קריס קרוס, 2010)
- Word (Blues Back, 2012)
- Dreams of New Orleans (צ'סקי, 2012)
- The Intimate Ellington: Ballads & Blues (קריס קרוס, 2013)
- Signature Series (2014)
- Somebody New (2015)
- Within These Gates of Mine (2016)
- Hello Pops!: Tribute to Louis Armstrong (2016)
- "The Co-Op" (הקלטות האחים בראון 2017)[3]
בתור נגן
עם ג'ון אלרד
- ג'ון אלרד ו-ויקליף גורדון: ראש לראש (Arbors, 2002)
עם B#Big Band
- United In Swing - ויקליף גורדון עם B# Big Band (2019)
עם מוריס היינס
- מוריס היינס: לנט קינג קול באהבה (ארבורס, 2006)
עם בוב קינדרד
- שלישיית בוב קינדרד בשידור חי בקפה לופ (קונאואגו, 2006)
- רכבת גדולה (קולומביה/סוני קלאסי, 1999)
עם טד נאש
- מפגש מדרכה (ערבסק, 2001)
עם פרויקט הרבי ניקולס (Herbie Nichols)
- עיר מוזרה (פאלמטו, 2001)
עם מרקוס רוברטס
- עמוק בסככה (נובוס, 1989)
עם רנדי סאנדקה
- המוזיקה של בוב האגרט עם עיבודיו לפורגי ובס (Arbors, 2002)
עם רון ווסטריי
- Bone Structure (Atlantic Jazz, 1996)
עם צ'יפ וייט
- הקדשה כפולה
- הקדשות נוספות
- הקדשות אישיות ומחוות הקשה
