ויקי:רשימת מועמדים למחיקה/:קילטרטן

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

__ARCHIVEDTALK__

---

<קילטרטן

• תאריך תחילת ההצבעה: 00:36, 21 באפריל 2010 (IDT)
• תאריך סיום ההצבעה: 00:35, 28 באפריל 2010 (IDT)

דיון

דיונים קודמים על הערך

• שיחה:קילטרטן

דיון נוכחי

מחלוקת בלתי פתורה בדף השיחה. יש ספק הבהרת חשיבות ויש טענות נגד מוטי - שיחה 00:36, 21 באפריל 2010 (IDT)

מקורות חיצוניים לחשיבות: דן מירון: "אם מישהו רוצה להבין איך השתנו הדברים בארץ, הוא צריך להתחיל בקילטרטן" ([1]); אלי אשד: "היום גיליון זה הוא יקר המציאות וציון דרך בתולדות האוונגארד הישראלי" ([2]). בדף קורות החיים של מאיר ויזלטיר באתר פרסי ישראל מוזכר שערך את קילטרטן ([3]). לא נראה לי הגיוני שיזכירו בתוך מעלליו הרבים של אדם שזוכה בפרס ישראל עריכת פרסום חסר כל חשיבות, אדרבא, דווקא הזכרת פרט זה מצביעה על כך שהיה בדבר חשיבות ראויה לציון גם כ-30 שנה לאחר מכן. Ranbar - שיחה 09:53, 21 באפריל 2010 (IDT)

ואני מוסיף: עודד כרמלי, עורך כתב העת כתם מרבה להתייחס ל'קילטרטן' כדגם שסביבו בנה את 'כתם' וכאן [4] מופיע ראיון שערך עם אחד מעורכי'קילטרטן' בנוגע לחשיבותו של הפרסום. כמו-כן היתה זו אחת הבמות הראשונות שבו פורסמה שיריה של יונה וולך. רונן א. קידר - שיחה 10:03, 21 באפריל 2010 (IDT)

כל אימת שאדם עורך ספר או חוברת או עלון זה מופיע בקורות חייו. זה לא אומר שכל מה שהוא ערך הוא בעל חשיבות אנציקלופדית. העובדה שעורך של כתב עת בלתי חשוב (שגם הוא בקושי ראה אור והשפעתו הייתה זניחה) מרבה להתייחס ל"קילטרטן" כדגם סביבו בנה את כתב העת אינה שיקול חשיבות אלא להפך. כאילו נאמר: "החלטתי להפיק משהו שייקרא כתב עת אבל לא באמת יהיה כתב עת, שמעטים יקראו והשפעתו תהיה מועטה". חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה

רן ורונן, חבל שלא כתבתם את זה בערך או לפחות בדף השיחה במהלך השבוע, זה היה חוסך את ההצבעה. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תש"ע • 10:34, 21 באפריל 2010 (IDT)

נרו יאיר, לצערי הייתי עמוס מאוד השבוע בעבודות חוץ-ויקיפדיות. נראה לי שעדיף מאוחר (בדף ההצבעה) מאשר לעולם לא. רונן א. קידר - שיחה 00:58, 22 באפריל 2010 (IDT)

כמובן. אולי במקרים כאלה כדאי לבקש הארכה קצרה בדף השיחה של הערך. נרו יאיר • שיחה • ח' באייר ה'תש"ע • 17:56, 22 באפריל 2010 (IDT)

הצבעה

רק משתמשים רשומים בעלי 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, שיחות קבצים, שיחות קטגוריות, שיחות תבניות, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ו-30 ימים של פעילות הם בעלי זכות הצבעה. נא לא לנהל דיונים בגוף ההצבעה.

למחוק

1. לימור י - שיחה 09:20, 21 באפריל 2010 (IDT)
2. לא כל מה שפורסם על נייר הוא קודש קודשים. שימו לב מה יש לנו: כתב עת חד פעמי (אוקיסמורון שיזעזע כל מבקר משכיל בויקיפדיה), שיצא בכמה מאות בודדות של עותקים. אני לא מוצא שהייתה לו השפעה ממשית על השירה והאמנות בישראל. כל "כתב עת" שרואה אור לראשונה מנסה לעטר עצמו בשמות חשובים. השאלה המרכזית היא האם הוא מצליח להחזיק מעמד בכך לאורך זמן והאם יש לו השפעה ממשית על השיח. אף אחד מהתנאים הללו לא התקיים. אין כתב עת שמתיימר להיות חד פעמי (כאמור - אוקסימורון). חוסר ההצלחה הופך אותו לכזה. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 09:21, 21 באפריל 2010 (IDT)

   אל תהלך אימים. לא כתוב שזהו כתב עת חד פעמי אלא שכך הוגדר על ידי מוציאיו לאור. הם רשאים להגדיר אותו גם כקומקום אם רצונם בכך ובכך הערך מדווח אמת. ערכי הבל מן העת האחרונה דינם מחיקה אבל פרסום חד פעמי מלפני שלושה עשורים שעדיין נזכר בשיח התרבותי היום ראוי גם ראוי. Ranbar - שיחה 09:37, 21 באפריל 2010 (IDT)

   עד לרגע זה לא הצלחת להראות לי שהקונטרס הזה עדיין משפיע על השיח התרבותי. 30 אזכורים בגוגל יש גם לאחיין שלי שנולד לפני שבועיים. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 10:05, 21 באפריל 2010 (IDT)

   א. ראה למעלה. ב. אני לא יודע אם אתה באמת לא מבין או רק עושה את עצמך. יש הבדל עצום בנוכחות באינטרנט לאורך ציר הזמן. היום כל שטות בת יומה מגיעה לעשרות איזכורים אבל כל הגוף התרבותי שמלפני שנות השמונים של המאה ה-20 ועד אמצע מאה זו הוא חור שחור מבחינת איזכורים. זה לא מכיוון שהוא לא חשוב אלא צירוף קטלני של זכויות יוצרים שלא פגו עדיין (מה שלא מאפיין דברים ממש עתיקים) יחד עם אי-תיעוד אינטרנטי בזמן אמת (בניגוד לעשייה התרבותית כיום). Ranbar - שיחה 10:16, 21 באפריל 2010 (IDT)

   ההתנשאות הזו אינה במקום. אני, ככל הנראה, מבין את הנושא טוב יותר ממך. ניתוח סטטיסטי וקבלת החלטות על פי נוכחות ברשת הוא אחד הנושאים שעסקתי בהם באופן מקצועי. לכן ישפטו חברינו מי לא מבין ומי עושה עצמו לא מבין. נושא שהייתה לו חשיבות ממשית לפני שלושים, ארבעים או חמישים שנה הוא - על פי מחקרים אמפיריים שתוכל למצוא במאמץ קל - בעל נוכחות משמעותית באינטרנט. נכון שהנוכחות אינה שקולה לעניינים עכשוויים. זה טבעי, וגם בפני זה אנחנו צריכים להתגונן - כפי שאני עושה בצורה שיטתית מאז שנרשמתי. אבל הנוכחות של בעלי הוותק קיימת. יש לזה הרבה סיבות. נושאים חשובים (במיוחד בתחומים כאלה) נכנסים לשיח האקדמי ובאמצעותו שומרים על חיות, יש אתרי נוסטלגיה רבים ופורומים שממשיכים את הדיון, וכו'. אם "כתב עת" נזכר בגוגל 70 פעמים, שמחציתן בערך עוסקות בכתב העת עצמו (ויתרתן בעניינים אחרים), ומבין האזכורים הללו - חלק ניכר הם אזכורים בויקיפדיה ובאתרי מראה של ויקיפדיה - החשיבות מוטלת בספק. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 10:26, 21 באפריל 2010 (IDT)

   איני מתיימר להבין דבר וחצי דבר בסטטיסטיקת גוגל. אולם, אני מכיר די טוב את נושא כתבי העת לשירה בישראל. יש הרבה יותר ממה שאתה חושב, ולרבים מהם אין ולא יהיה ערך בוויקיפדיה. אני למשל חלק מקבוצה העורכת כתב עת שהוציא שלושה פירסומים גדולים ועוד כעשרה פירסומים קטנים, גם אצרנו שתי תערוכות, וגם כתב העת שלנו נמכר במאות. אבל אין לו חשיבות אנציקלופדית. אם הוא יסגר כיום, אף אחד לא ידע עליו עוד שלושים שנה, אף אחד. וגם אם הוא ימשיך להתקיים שלושים שנה לא בטוח שתהיה לו חשיבות. לא כך בנושא קילטרטן. מדובר בתופעה ספרותית ייחודית בארץ, שבזמנו הייתה לה השפעה גדולה מאד על הברנז'ה, ועד היום מדברים עליה לא מעט. ראה גם מיהם המפרסמים באותו כתב עת, לא מדובר באנונימים והעובדה שהוא יצא פעם אחת במעט עותקים היא פרי בחירה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:12, 22 באפריל 2010 (IDT)

3. כמו חיפה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:23, 21 באפריל 2010 (IDT)
4. ‏עמיחי • שיחה 14:08, 21 באפריל 2010 (IDT)
5. גרגור סמסא - שיחה 20:48, 22 באפריל 2010 (IDT)
6. בעקבות הנאמר בדיון עם ישראל חי - שיחה 22:02, 22 באפריל 2010 (IDT)
7. הידוען האלמוני - שיחה 00:35, 23 באפריל 2010 (IDT)
8. לא השתכנעתי שחשוב אשר44 - שיחה 21:38, 23 באפריל 2010 (IDT)
9. כמו שם ‏Ori‏ • PTT‏ 23:25, 26 באפריל 2010 (IDT)

להשאיר

1. ולחוקרי הספרות של אותה התקופה מה נאמר? אנדר-ויק • פורטל:להט"ב חוגג שנה, וקורא לך לתרום ערך 07:36, 21 באפריל 2010 (IDT)

   נימוק זה טוב באותה מידה עבור כל פרסום שיצא אי פעם ובכל שפה. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תש"ע • 09:16, 21 באפריל 2010 (IDT)

   זו לא תשובה טובה עבורם. אנדר-ויק • פורט"ל להט"ב חוגג שנה, וקורא לך לתרום ערך 20:56, 23 באפריל 2010 (IDT)

   זו לא תשובה טובה ביחס לאף ערך שאיזשהו חוקר עשוי להתייחס אליו אי פעם, כולל רוב הערכים שנמחקו בהצבעות. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תש"ע • 10:51, 27 באפריל 2010 (IDT)

2. חובבשירה - שיחה 06:45, 21 באפריל 2010 (IDT)
3. מסכים עם דבריו של Ranbar בדף השיחה. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:25, 21 באפריל 2010 (IDT)
4. חד-משמעית, ולו כדי להשכיל את קוראינו, שדווקא יש כתב-עת שמצהיר מראש על חד-פעמיות. שימו לב גם לדברי משתמש:רונן אלטמן קידר בדף השיחה. דב ט. - שיחה 09:27, 21 באפריל 2010 (IDT)
5. ברור. Ranbar - שיחה 09:37, 21 באפריל 2010 (IDT)
6. ‏odedee • שיחה 09:52, 21 באפריל 2010 (IDT)
7. יש חשיבות גבוהה לתיעוד תרבות עברית (ובייחוד תרבות גבוהה וכזו שאינה בת זמננו). יוסאריאן • שיחה • ערביי הרצליה כבר לא כועסים 10:14, 21 באפריל 2010 (IDT)
8. מרקו • שיחה 10:16, 21 באפריל 2010 (IDT)
9. אלדד • שיחה 10:26, 21 באפריל 2010 (IDT)
10. קלודיה - שיחה 11:16, 21 באפריל 2010 (IDT)
11. צחי לרנר - שיחה 11:39, 21 באפריל 2010 (IDT)
12. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:29, 21 באפריל 2010 (IDT)
13. ליש - שיחה 18:33, 21 באפריל 2010 (IDT)
14. כמו יוסאריאן BASWIM - שיחה 20:57, 21 באפריל 2010 (IDT)
15. יואב ר. (Yoavr763W) - שיחה 22:19, 21 באפריל 2010 (IDT)
16. Lostam - שיחה 23:12, 21 באפריל 2010 (IDT). רן ורונן שכנעו אותי סופית.
17. למרות שמדובר בכתב עת חד פעמי שתפוצתו הייתה דלה, מקריאת הערך השתכנעתי כי יש חשיבות. יורי - שיחה 01:00, 22 באפריל 2010 (IDT)
18. טוסברהינדי (שיחה) 05:36, 22 באפריל 2010 (IDT)
19. אלמוג 05:59, 22 באפריל 2010 (IDT)
20. eman • שיחה • ♥ 12:37, 22 באפריל 2010 (IDT) הובאו עדויות מספיקות שאכן השאיר רושם מתמשך.
21. Basket-O - שיחה 20:55, 22 באפריל 2010 (IDT)

    &rlmגו'ן סילבר • שיחה 15:15, 21 באפריל 2010 (IDT) אין זכות הצבעה

22. כי אי אפשר לסמוך על ויקיפדיות זרות לשם כך. קודגורו - שיחה 02:20, 24 באפריל 2010 (IDT)
23. רימון1 - שיחה 22:36, 24 באפריל 2010 (IDT)
24. אורי • שיחה 22:49, 26 באפריל 2010 (IDT)
25. וינברג - שיחה 22:56, 26 באפריל 2010 (IDT)
26. מנימוקי ראשון המצביעים בפסקה זו. דרור - שיחה 10:14, 27 באפריל 2010 (IDT)

אמנון שביט • שיחה 01:09, 28 באפריל 2010 (IDT) נגמרה ההצבעה

נמנע

1. מוטי - שיחה 00:36, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני לא מבין הצבעות מחיקה שמי שפתח אותן נמנע בהן. מי שפותח הצבעת מחיקה, חזקה עליו שלדעתו יש למחוק את הערך. אם אין לך דעה בעניין, אין שום סיבה שתפתח הצבעה כזו. ‏odedee • שיחה 01:00, 21 באפריל 2010 (IDT)

מוטי, אני בדעתו של עודדי. מוזר לי שפתחת את ההצבעה. אלדד • שיחה 01:04, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני סבור דווקא להפך. מוטי הוכיח כאן שפתיחת הצבעת מחיקה לא צריכה להיות תמיד "הכרזת מלחמה". כאשר יש מחלוקת שלא ניתן ליישב בדף השיחה - הצבעה היא הפתרון הנאות, ומוטב - לטובת שלום הקהילה - שהצבעות כאלה תיפתחנה תמיד על ידי צדדים לא מעורבים. זו דרישה שקשה לקיימה בדרך כלל, אבל כאשר זה קורה - אנחנו צריכים לשבח ולא לבקר.חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 09:18, 21 באפריל 2010 (IDT)

תפקידו של מפעיל הוא להחליט האם יש נימוק חשיבות או לא. כשהנושא לא ברור, או כשיש נימוקים אבל הם לא חד משמעיים, טוב לתת לקהילה להחליט ולא להחליט לבד. לימור י - שיחה 09:22, 21 באפריל 2010 (IDT)

מוטי מוכיח היותו מפעיל למופת. עושה את המלאכה הטכנית-אדמיניסטרטיבית בלי פניות הקשורות לדעתו האישית. Ranbar - שיחה 09:39, 21 באפריל 2010 (IDT)

המלאכה האדמיניסטרטיבית תמה בהסרת תבנית חשיבות. את הפעולה האקטיבית של פתיחת הצבעת מחיקה עליו להשאיר למי שסבור שיש למחוק. ‏odedee • שיחה 09:52, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני לא סבור כך, ומסכים לחלוטין עם דבריהם של חיפה, לימור ורנבר. מוטי פעל כאן כנדרש וכמצופה ממפעיל חסר פניות. Magister • שיחה 10:14, 21 באפריל 2010 (IDT)

אמנם הייתי סבור אתמול שעדיף שאת הצבעת המחיקה יפתח מי שמעוניין למחוק את הערך, אבל, בדיעבד, הבנתי שלא היה ברור אם ניתן נימוק חשיבות הולם, ולכן אני מצטרף למצדדים בפתיחת ההצבעה. אכן, היא מעידה שמוטי הוא מפעיל חסר פניות, ועל כך מגיעים לו מלוא השבחים. אלדד • שיחה 10:29, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני לא רק לא מבין מדוע מוטי העלה את הערך להצבעת מחיקה מבלי שהוא חושב שיש למחוק, אני גם כועס עליו (טוב, כועס מילה חזקה - מתפלא). בדף השיחה ביקשתי מרונן שינסה למצוא איזכורים שיניחו את דעתנו. הערך שרד זמן רב ושום דבר לא היה קורה אם היינו מחכים זמן מה. במקום זה נגררנו להצבעת מחיקה על ידי מישהו שלא סגור אם יש למחוק את הערך, הצבעה מיותרת שכן לא נוסחו נימוקים סבירים ולא הובאו טענות, ואין פלא שהמצב הנוכחי הוא 11:3. מוטי פעל על אוטומט, במקום להפעיל שיקול דעת. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 11:50, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני לא יודע מה אתה רוצה ממוטי. רונן הביא נימוקים סבירים לאחר שעלתה ההצבעה. הזמן הראוי לעשות את זה הוא במהלך השבוע, שנקבע למטרה זו. התוצאות משקפות את הנימוקים שהובאו לאחר פתיחת ההצבעה. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תש"ע • 14:59, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני רוצה ממוטי שאם הוא לא יודע מה צריך לעשות עם הערך - שישאל מישהו שאולי כן יודע (לדוגמה - מי ששם את תבנית החשיבות). אני לא רוצה למחוק את הערך, אני רוצה לדעת האם צריך למחוק את הערך, ולשם כך אני מוכן לחכות זמן מה עבור רונן, שאת דעתו אני מעריך עד מאוד, שיביא נתונים שאולי ייתרו את ההצבעה. החשת ההצבעה, מבלי שנכתבו טיעונים סדורים בעד המחיקה ומבלי שניתנה הזדמנות לברר האם אכן צריך למחוק הובילה לשתי תוצאות: ראשית, מצבת הקולות הנוכחית (11:3); שנית - לכך שגם אני שוקל להצביע להשאיר ולו בגלל שאני רוצה לחכות לרונן. הצבעה מיותרת שתוצאותיה, כך נדמה, ידועות מראש, ושהייתה יכולה להדחות. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 15:04, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני אגיד לך על מה אני מתפלא: על כך שלמרות שלא הובאו איזכורים שיניחו את דעתנו - המצב הנוכחי הוא 11:3. ולא, העובדה שעריכת קילטרטן נזכרת בקורות החיים של העורך היא לא איזכור תקף. בקורות החיים של כל אדם תמצא התייחסות לכל דבר שהוא ערך (אם ערך). מכאן ועד למסקנה שכל מה שאי פעם ראה אור (ולפיכך נמצא בקורות החיים של מישהו) הוא בעל חשיבות אנציקלופדית - המרחק גדול. יש בויקיפדיה נטייה לקדש כל מה שיצא על נייר. לאחרונה הצלחנו, ורק במאמץ רב, למחוק כמה ערכים על פנזינים. אבל זה כנראה הגבול. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 12:41, 21 באפריל 2010 (IDT)

כאשר אדם לא סגור על האם יש להעלות ערך למחיקה, סביר שיפנה אל אלו שהציעו למחוק אותו בדף השיחה או שהניחו עליו תבנית חשיבות. להעלות הצבעת מחיקה רק כי אתה לא יודע אם צריך למחוק או לא - זה מיותר. פניה אלי, במקרה הזה, הייתה מניבה הצבעה מסודרת יותר. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 12:49, 21 באפריל 2010 (IDT)

אני ספרתי כמה נימוקים שהביאו רן ורונן לטובת החשיבות, לא רק העובדה שעריכתו צויינה בקורות החיים של ויזלטיר. שים לב למשל לנקודה שהעלה רונן: עורכי כתב העת "כתם" ציינו את קילטרטן כמקור השראה, שנות דור אחרי יציאתו. אילו היה מדובר בפרסום חסר חשיבות זה לא היה קורה

לא מדובר באיזה אוסף נחמד של כמה שירים, אלא באחד הביטויים של מתקפה מרוכזת של דור חדש בשירה העברית על כל מה שקדם לו. יש גבול לכוחו של מבחן גוגל. דב ט. - שיחה 13:10, 21 באפריל 2010 (IDT)

דב, כבר התייחסתי לנקודה זו. הערך על "כתם" אינו משרת את טובתה של ויקיפדיה. ראה את הדיונים בדף השיחה שם. כש"כתב העת" הזה יצא הביעו דוד שי ועודדי היטב את חוסר ההצדקה לקיומו של הערך. האם העובדה ש"כתב העת" הזה החזיק מעמד שנה ושלושה חודשים שינתה משהו? האבסורד (ואני כל כך מתפלא שמרבית הויקיפדים אינם רואים זאת) הוא שבערך שם מופיעים משפטים כמו "עם צאתו לאור סוקר 'כתם' בידי מספר ערוצי עיתונות ותואר בידי פרופסור גבריאל מוקד כ'הדבר הבא בשירה העברית'". אתה מבין את האירוניה? מיד אחרי שנאמר שהוא הדבר הבא הוא הפסיק להתפרסם...

כל משורר יכול לייסד כתב עת, ללקט כמה יצירות מבעלי שם לגיליון הראשון ואולי השני, לדאוג לכריכה צבעונית ומושכת עין, למנגנון הפצה וליחסי ציבור. עד כאן גם אני יכול. יכול אבל לא רוצה. מדוע? - תשאל. מכיוון שלהוציא חוברת אחת ולהגיד שערכתי כתב עת זו בדיחה גרועה במקרה הטוב. שאל אנשים שעורכים כתבי עת אמיתיים, דהיינו כאלה שרואים אור יותר משנה. זאת לא חוכמה להצליח לאסוף חומר לחוברת אחת, אולי חמש, ואז לגלות שניהול כתב עת מצליח לאורך זמן הוא עסק מורכב וקשה ולהרים ידיים. זה המקרה של כתם. זה המקרה של קילטרטן. וזה יכול להיות המקרה של עוד הרבה "כתבי עת שאינם באמת כתבי עת" שזוכים בויקיפדיה למעמד של קדושה רק מכיוון שפורסמו בהם דברי שירה.חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 13:26, 21 באפריל 2010 (IDT)

והנה שאלה למחשבה: נניח שאני עכשיו מחליט להוציא כתב עת במימון ומצליח במאמץ עילאי לשכנע חמישה פרופסורים למימון לתרום רשימות קצרות לחוברת הראשונה (הם לא יתרמו את הטקסטים הכי טובים שלהם, כמובן, אבל היי - מה זה משנה? העיקר שהם בעלי שם). אני אבקש מחבר טוב לעצב כריכה נאה, אשכפל באלפי עותקים ואציע לחלוקה בשקל אחד לחוברת בחנויות סטימצקי וצומת ספרים. התקשורת תהיה אצלי בבית, כי אני סטודנט שהרים פרויקט לתפארת מדינת ישראל. פרשנים כלכליים יתייחסו לרשימות הקצרות לתקופה מסוימת. אחרי שאזכה במנת דקות התהילה שלי ולאחר שחיפוש קצר של עורך מחליף לא יישא פרי - אפרוש לגמלאות. למחרת אכתוב ערך על "כתב העת" בויקיפדיה ואזכה בחיי נצח ובתהילת עולם. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 13:34, 21 באפריל 2010 (IDT)

מאיר ויזלטיר, מקסים גילן ויונה וולך אינם "כל משורר". ייתכן שכתם אינו כתב עת חשוב במיוחד, אך העובדה שכותביו ציינו את קילטרטן - אותו "כתב-עת" חד-פעמי מלפני 40 שנה - כמקור השראה מעידה על חשיבותו של קילטרטן בתולדות השירה, במובן שתיארתי לעיל. הניסיון לשפוט חשיבות של פרסום ספרותי אך ורק לפי מדד מספרי כמו מספר הגיליונות או משך הפעילות לא יצלח. המעורר יצא בכמה אלפי עותקים במצטבר לאורך פחות משנתיים של פעילות. (אני מקווה שלא נתתי בזה השראה להצבעת מחיקה חדשה). דב ט. - שיחה 13:39, 21 באפריל 2010 (IDT)

המעורר הוא בעל ערך היסטורי שעליו אין חולק (נוסף לערך הספרותי). אני מקווה שאיש לא משווה ברצינות בינו לבין "כתם" (שצריך לדעתי להימחק). חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 13:44, 21 באפריל 2010 (IDT)

אם המדד הוא מספר הגיליונות או היקף התפוצה, אז למעורר אין חשיבות רבה. מכאן שבקביעת החשיבות של פרסומים ספרותיים צריך קריטריונים נוספים. דב ט. - שיחה 13:47, 21 באפריל 2010 (IDT)

אלה מדדים חשובים אך לא בלעדיים. למעורר יש חשיבות היסטורית מיוחדת שמצדיקה את הערך עליו חרף מספר הגיליונות הקטן והיקף התפוצה. כבר כתבתי את זה. יתר על כן, היקף תפוצה תלוי גם ברמת ההתפתחות הטכנולוגית בשעת הפצתו, ובמספר קוראי השפה שבה הוא רואה אור. בשני הפרמטרים הללו ההישג של המעורר גדול לאין שיעור מזה של הספרון עליו אנחנו מדברים כאן. הוצאה לאור של חוברת של המעורר הייתה קשה הרבה יותר מההוצאה לאור של קילטרטן וההוצאה לאור של קילטרטן הייתה קשה בוודאי מהוצאה לאור של חוברת של כתם. קרא שוב את הערך על המעורר. השפעתו של המעורר של הספרות העברית ועל תחיית השפה העברית הייתה עצומה. לא ויזלטיר ולא העורכים האלמונים של כתם השיגו את אותו הישג. ואם כבר משווים - אפשר לחזור לטענה המופרכת אמפירית של רן למעלה: אם תחפש, תחת כל הגדרת סינון שתבחר, את "המעורר" בגוגל (להוציא מופעים של המילה המעורר בהקשרים אחרים) - תמצא הרבה יותר מופעים מאשר לקילטרטן. זאת עוד ראיה לכך שההשוואה היא לא בין תפוח לתפוז אלא בין עץ תפוח למטע תפוחים. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 13:56, 21 באפריל 2010 (IDT)

אתה מתווכח עם בובת קש, אף אחד לא טען שקילטרטן חשוב כמו המעורר, רק הביאו דוגמא שמבהירה מדוע מספר גליונות והיקף תפוצה הם לא נימוק יחיד לחשיבות.

ובקשר לפרויקט הסטודנטיאלי שלך - דבר ראשון ערך בויקיפדיה אין משמעותו חיי נצח או תהילת עולם. שנית - אם אכן תצליח להפיק את החוברת, והיא תשפיע על דורות באים של כותבים, או לפחות תצוטט ותקבל התייחסויות, אולי יהיה מקום לערך עליה. אבל חבל על העבודה שלך - אתה יכול פשוט ללכת לאודישנים של ערוץ הילדים, אם אתה צעיר, יפה ויודע להשתטות, אתה תיכנס לכאן באפס מאמץ. יוסאריאן • שיחה • ערביי הרצליה כבר לא כועסים 13:59, 21 באפריל 2010 (IDT)

לא נימוק יחיד, אך בהחלט נימוק מרכזי וחשוב. כאשר טוענים שכתב עת שראה אור פעם אחת (כאמור לעיל - אוקסימורון) ובמאות בודדות של עותקים, הוא בעל חשיבות אנציקלופדית, צריך נימוקים כבדי משקל. למשל: תרם מהותית לתחיית השפה העברית; פירסם כתבי יד של "כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה"; "הפך עם השנים למעין דגל וסיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה". אין כאלה פה. אני אמנם צעיר ויפה אך איני יודע להשתטות, ולכן ככל הנראה אצטרך לפרסם שיר באיזה עלון כדי להיכנס לויקיפדיה. אפשר ב"פי האתון"? חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 14:06, 21 באפריל 2010 (IDT)

1. לא יודע, לא מתיימר לדעת • עודד (Damzow) • שיחה • מתנדבי אלסטר! הדיוויזיה ה-16 קוראת לכם! • 13:48, 21 באפריל 2010 (IDT)

תוצאות ההצבעה

הוחלט להשאיר את הערך ברוב של כ-26 מול 9 ושני נמנעים אליסף • שיחה • 01:12, 28 באפריל 2010 (IDT)