ויקי:רשימת מועמדים למחיקה/:מרדכי עזראן

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

__ARCHIVEDTALK__

---

<:מרדכי עזראן

• תאריך תחילת ההצבעה: 14:43, 24 במאי 2018 (IDT)
• תאריך סיום ההצבעה: 14:42, 31 במאי 2018 (IDT)

דיון

דיונים קודמים על הערך

• שיחה:מרדכי עזראן

דיון נוכחי

לא הצלחתי להבין מיהו. מה תפקידו. אין לערך מקורות, וגם אם היו: 1. היה ר"מ בפורת יוסף. 2. היה חבר בבית דין כל שהוא ביפו לפני עשרות שנים. מה הלאה? • דגש חזק • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ח • 14:43, 24 במאי 2018 (IDT)

היה בדף השיחה רוב גדול למחיקה. ניסיתם לפנות לתומך היחיד שאולי יוותר על העניין? נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ח • 15:21, 24 במאי 2018 (IDT)

מדוע אין ערך על בית הדין הספרדי ? בערך בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים כתוב: "מעמדו של בית הדין היה חלש יותר משל בית הדין הספרדי לו הייתה הכרה רשמית מהשלטון, ולכן פעמים רבות שטרות מכר והלוואות של אשכנזים הועברו דווקא לקיום בית הדין הספרדי". אגסי - שיחה 16:24, 24 במאי 2018 (IDT)

א. השאלה לא קשורה להצבעה. בירושלים היו שני בתי דינים. אחד של העדה הספרדית ואחד של העדה האשכנזית. מה עניין בית דין אחר ששכן ביפו לכאן? • דגש חזק • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ח • 16:32, 24 במאי 2018 (IDT)

אני מנסה להבין מה היה תפקידו ומעמדו. אין לנו ערך על בית הדין הספרדי בירושלים, וגם לא על בית הדין הספרדי ביפו. בדף השיחה נכתב " חבר בית דין רבני ביפו שהוקם בשנת 1890, בית הדין הרבני הזה היה הראשון בארץ" אגסי - שיחה 16:47, 24 במאי 2018 (IDT)

כך כתב יוצר הערך בדף השיחה. אז מה? המשפט הזה לא עומד בקנה מידה מציאותי, כמו שנתבאר בדף השיחה. אני מוכן לקבל את השינוי שעשית כעת בדבריך (ואפילו ערכתי את תגובתי בהתאם), אבל אם כן, חוזרת השאלה: לשם מה הבאת את הבד"צים האשכנזים והספרדים של ירושלים לדיון הזה? ר' עזראן וודאי לא היה בירושלים כדיין! • דגש חזק • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ח • 16:52, 24 במאי 2018 (IDT)

בערך אין שום מקור. למה אין בו שום דרישה למקור? יתכן שלא היה "בית דין רבני ביפו שהוקם בשנת 1890" כאמור בדף השיחה, בכל מקרה זה הזדמנות לציין שחסר לנו ערך על בית הדין הספרדי בירושלים, שאין חולק על קיומו וחשיבותו. אגסי - שיחה 17:45, 24 במאי 2018 (IDT)

בירושלים היו יותר משני בתי דין. גם לא בטוח שאלה בתי דין ממוסדים כמקובל היום, סביר יותר שהם הוקמו אד הוק לפי צורך. בכל הדורות היו בתי דין כאלה. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ח • 15:32, 25 במאי 2018 (IDT)

אני חדש כאן. יש פרטים רבים עליו בספרים על רבני מרוקו. וראיתי בספר אביר הרועים על הרב עובדיה יוסף שגם כן כתב עליו כמה פרטים, והזכיר אותו לשבח שהיה שקדן בצורה בלתי רגילה עד שהרב בן ציון אטון אמר עליו "משנפטר רבי מרדכי עזראן בטלו השקדנים", והרב יהודה צדקה היה משמשו בזקנותו ולומד איתו. בנו הרב שמואל היה אבי חמיו של הרב מרדכי אליהו, ועליו כתב באביר הרועים שהרב עובדיה יוסף אמר עליו שהיה גאון ממש ולא רבים הכירו אותו. הרב מרדכי אליהו היה מספר עליו הרבה בדרשותיו. שניהם היו מחכמי פורת יוסף, במובן זה שרבי שמואל היה היחידי! מבין הרבנים שלא היתה להם משרה בפורת יוסף ובכל זאת היתה לו דירה בתוך בנין הישיבה. הדבר מעיד על מעמדתו בתוך הישיבה. רבי מרדכי היה דיין ביפו בבית הדין שבו ישבו גם אשכנזים! לא ברור לי בכלל שמדובר היה בבית דין מיוחד לספרדים. היה לרבי מרדכי בית כנסת במארקש שקיים עד היום. (ראיתי בטיול, ויש לו שם "אבו פתוך"). בקיצור, שניהם היו רבנים בולטים בירושלים וביפו וחבל מאד שהערכים שלהם נעלמים.

עיתונות התקופה נותנת לנו תשובות

• החרות ירושלים 17 בספטמבר 1913, קול קורא (הפונה לאחינו בנ"י בארץ ובחו"ל) ויש בו שלושה חלקים על הראשון חתום ראש עד המערבים בירושלים הרב נחמן בטיטו, על השני חתום ראב"ד עדת המערבים ביפו הרב יוסף ארווץ ועל השלישי חתום על ידי הרב מרדכי עזראן ושם יש פתיחה המציגה אותו כהאי לישנא: "תעודת הרב המופלא בכתם פז לא יסולא וכתר שם טוב עולה מר דיינא כמוהר"ר מרדכי עזראן יצ"ו מורה צדק, בעיה"ק יפו ת"ו". (משמע בשנת 1913 הוא היה הרב הנכבד השלישי מקרב עדת המערבים בארץ ישראל והשני ביפו שהינה השער לארץ) קול קורא זה פורסם באותו חודש מספר פעמים בעיתון החרות בתפוצה בארץ ובעולם).

• עוד בעיתון החרות ירושלים מה-16 ביוני , 1913 ישנה הודעה חתומה בידי נכבדי פרנסי יפו כמחאה על לעז שהוציאו על הפועלים למען אחדות הקהילות ביפו בסוף המודעה מצורפת מודעה נוספת עליה חתומים שניים הרב ארווץ ראב"ד של יפו ומרדכי עזראן
• בעיתון דואר היום מה-30 במרץ בכתבה על קבלת פנים בתחנת הרכבת למכובדים שהגיעו מהתפוצות לטקס לפתיחת האוניברסיטה העברית קבלת הפנים במעמד נכבדי העדה בהם הרבנים הראשיים וגדולים כמותם. בהם מוזכרים כמה אנשים מעדת המערבים אחד מהם עזראן. לא מופיע שם פרטי אבל יש לשער שמדובר בו ולא בבנו שאף טרם מונה לאב"ד.
• בעיתון הד המזרח 28 באפריל 1944 ישנם בכתבה כמה הוספות לכתבה אחרת בין ההוספות המשפט "הרב מרדכי עזראן נודע בין רבני עדת המערבים" נתפרסם בספרו עם מרדכי..." מי-נהר - שיחה 23:45, 25 במאי 2018 (IDT)

מכל זה למדנו שהיה דיין ביפו. אין צורך להתרגש מתארי כבוד בעיתונות. מכך שהיה שלישי בין החותמים על משהו כמובן לא מוכח שהיה השלישי הכי חשוב בעדה כלשהי, רק שהיה שלישי בקרב החותמים. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ח • 22:52, 26 במאי 2018 (IDT)

בהתחלה הוא בכלל לא קיים אחר כל הוא בכלל לא דיין אחר כך הוא בכלל לא חשוב ולא התפרסם אחר כך יש המון כאלה... כשם שאי הבאת מקורות אינה אומרת שלא קיימים כך הבאת מקורות אינו אומר שהם חזות הכל. וההצגה כאילו מדובר בימינו שיש בכל מקום רב ובכל מקום דיין אינה הולמת את הנושא. קהילת יפו בעת המדוברת הייתה חריגה ביישוב הישן בשינוי אורחות חיים וגישות יישוביות ובפרט בקרב הציבור הדתי-ספרדי. יפו כעיר נמל בואכה ירושלים הייתה השער לארץ ישראל בדורות ההם. רוב העולים עברו דרכה. העדה המערבית כוננה בירושלים רק משנת 1860 ואילך על ידי הרדב"ש כלומר בראשיתית. בעוד העדה הספרדית עם מוסדות של מאות שנים. כך שכינון העדה המערבית ביפו היא מאוחרת אף יותר. באותה תקופה הדמויות התורניות הבולטות היו גם דמויות המעורבות בהנהגה של קהילותיהם וביחסי החוץ מול התפוצות. ובפרט ביישוב כמו יפו שהיה יחסית חדש לעומת שאר ערי הקודש. לכן אנו מדברים בתקופה בראשיתית על דמויות בודדות מכל קבוצה. שהינם בשעתן הדמויות המשפיעות במקומן ואף שהיו מופת בתפוצות לעלייתם של אחרים מאותה עדה. אלא שרצה הגורל ובאה מלחמת העולם הראשונה... כל מי שעוסק בתחום הדעת של התקופה הזו יראה לך מי הם החתומים על תעודות היסטוריות ומה מעמדם. במקרה זה חתימותיו בעיתונות לציבור הרחב ב-1913 לצד ראב"ד יפו ללא אחרים, חזקות יותר מהשערתך שהוא היה עוד מרוקאי עם זקן שהיה רב ודיין איפשהו. אז נתפסת לתארי כבוד במקום למהות בהקשרה. מי-נהר - שיחה 23:24, 26 במאי 2018 (IDT)

א. אין לי מושג למה אתה אומר שהוא לא היה קיים או שלא היה דיין. הובא מקור שמוכיח שהיה דיין. לא פחות ולא יותר. נכון שמה שלא הובא לו מקור מבחינתנו כאילו לא קיים, עד שיובא מקור אמין. אתה הרי לא מצפה שנצביע שמישהו חשוב בגלל שמישהו טוען משהו. ואם כבר עסקינן בהאשמות אישיות, הרושם הוא שאצלך כולם חשובים, ומי שחושב אחרת צריך להוכיח זאת. ב. אין צורך שתאריך כאן בעניין קהילת יפו והעדה המערבית או חשיבות ארץ ישראל ועם ישראל. במקום זה אולי תתמקד יותר בנושא הערך. ג. אין לי מושג מי הסמיכך לקבוע בפסקנות מרשימה מה יאמר "כל מי שעוסק בתחום הדעת של התקופה" ומהי "מהות בהקשרה". יש לי מספיק היכרות עם היסטוריה רבנית (לא בטוח שפחות ממך), ואני יודע שהעובדה שרב פלוני חתם על משהו אינה אומרת שהוא גם חשוב. מחתימים את מי שאפשר. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ח • 23:53, 26 במאי 2018 (IDT)

לצערי שוב לא הבנת את דבריי ולא אשיב על טענותיך אלה ישפטו הקוראים. עם זאת בהקשר לתגובתך בהצבעה ייתכן וישנו מקור אצינו בנפרד. מי-נהר - שיחה 00:03, 27 במאי 2018 (IDT)

אכן מציע לקוראים לשפוט, אם יצליחו לקרוא את אריכות דבריך. זו הזדמנות נוספת לבקש ממך לקצר ולהתמקד בעיקר. נרו יאיר • שיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ח • 00:10, 27 במאי 2018 (IDT)

לגבי התייחסות למקומו של הרב מרדכי עזראן בישיבת פורת יוסף נראה שישנה התייחסות לכך ב"נתיבי הספר העברי" 2015 במאמרו של פרופ נחם אילן - "דרשות לשבת כלה מסע ביבליוגרפי ראשוני" (להלן ציטוט מלא עם שיבושיו מגוגל לא נגעתי), שמה נכתב: "]1954-1885[(, ראש אב בית הדין של עדת הספרדים בלונדון וראש ישיבת "אהל משה. ויהודית" ברמסגייט ..... שם היה הרב יוסף אזוביב )נפטר בתקנ"ד ]1794[(, וממנו יש ארבע דרשות בספרו "ימים. בספר "ברית אברהם" ...... אחריו יש למנות את הרב מרדכי עזראן )נפטר תרצ"ח. דרשה אחת שלו, נטולת 170]1938[(, מתלמידי ישיבת "פורת יוסף" בירושלים ומרבניה. תאריך, נדפסה ..." כך לפי תוצאות גוגל ופירוט מספר שורות, אך לא ראיתי את המאמר והוא אינו נגיש ברשת ללא הרשאה. וייתכן שציטוט זה בגוגל מחבר משפטים שונים למרות שלא הובע כך. בברכה, מי-נהר - שיחה 00:03, 27 במאי 2018 (IDT)

"מתלמידי ישיבת פורת יוסף ומרבניה" בהחלט לא נשמע כמו ר"מ בישיבה, אלא כאדם הנושא בתפקיד רב במקומות אחרים שלמד בה. באופן כללי אני מציע שתביא רק הוכחות ברורות, לא מקורות שאולי רוצים לומר מה שרצונך שיאמרו ואולי לא. עם אולי לא יוצרים חשיבות אנציקלופדית. נרו יאיר • שיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ח • 00:10, 27 במאי 2018 (IDT)

חשיבות לא תלויה ברצונות לא שלי ולא שלך אלא באמת. לנו יש את החובה לוודא אותה. וקביעתה כמו גם שלילתה מחייבת הסתמכות על ידע. אף אחד מהויקיפדים עמיתיך לא אלוהים ולא יכול ללחוץ על כפתורים כדי לרצות אותך אדוני השופט בתשובה אפויה כאן ועכשיו כשנתרגשה עלינו זו ההצבעה על ערך חדש של ויקיפד חדש על תקופה עלומה שהייתה תקופת חושך בשל נסיבות הזמן. ובמקום לשלוח אחרים שלח את עצמך לבדוק את המקורות האמונים על תיאור הנושא בטרם תשלול בנחרצות. מה שכן הינך יכול לומר, תודה שטרחת להביא את המידע שהצלחת לאתר בעמל לשיפוטינו כפי שהוא. ואני כבר משיב לך בבקשה. מי-נהר - שיחה 00:26, 27 במאי 2018 (IDT)

אתה מפספס את כל הבסיס לדיון: אין כאן שוויון. בדיוני חשיבות חובת ההוכחה מוטלת כל כולה על מצדדי החשיבות. אם לא הוכחה חשיבות - אז מבחינתנו אין חשיבות. המצביעים נגד לא צריכים להוכיח או לחקור שום דבר. אתה כמובן לא חייב לרצות אף אחד וגם לא לאפות כלום ואפילו לא לאסוף מידע אם אינך מעוניין בכך. אתה מחויב רק לאמת, להודות מה הוכח ומה לא הוכח, גם אם אולי יש מקור שעוד לא ראית; וגם לדעת לשים דברים בפרופורציות. ושלא תטעה - אני לא טוען בוודאות שלא היה חשוב. אני טוען שלא הראית חשיבות. אם תמצא מקורות רלוונטיים נוספים (לא עוד אזכור עיתונאי על שחתם על משהו או שנכח באיזה כינוס) שמהם תעלה חשיבות - אשמח לתמוך בחשיבות. גם אחרי סיום ההצבעה. ואתה טועה בפרט נוסף: ראשית המאה ה-20 רחוקה מאוד מלהיות תקופת חושך. נרו יאיר • שיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ח • 00:39, 27 במאי 2018 (IDT)

המינוח תקופת חושך בהקשרו המחקרי מתייחס להיעלם מידע מתועד במקום שידוע לנו שהיעדרו אינו מלמד על היעדר מציאות היסטורית. זה לא קשור שאנו במאה העשרים זה נכון גם אחר כך בתקופת השואה שפירושה למשל בהקשר של אותה תקופה שנסיבות הזמן קרי השואה והמלחמה העלימו את התיעוד והידע על אישים ומקומות ומאחר שכך לא די להסתפק במבחן השטחי של שליפת תוצאות רבות במקורות זמינים. לגבי הסוגיה הכללית שהעלתה נכבדי זה לא המקום לדון בו כדי לא להסיט את ההצבעה. אני סבור שאתה גם טועה וגם עושה סלט. אבל בו בבקשה ניתן לקהל להתמודד עם התוכן והעמדות בלי עוד תגובות שלנו. אנחנו לא חייבים להסכים. מי-נהר - שיחה 01:01, 27 במאי 2018 (IDT)

המושג "תקופת חושך" בהקשרו המחקרי רחוק מאוד מלהתאים למאה ה-20. אני מופתע שאתה מתווכח על זה. נרו יאיר • שיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ח • 01:18, 27 במאי 2018 (IDT)

איני מתווכח על המושג אלא על השימוש בו בהקשר של השיח בדיון כפארפראזה של המונח בהתאם למשפט בו הוא הוזכר. מה יהיה? מי-נהר - שיחה 01:24, 27 במאי 2018 (IDT)

אני לא בטוח שהבנתי מה כתבת, אני סבור שזה מושג שגוי גם כפרפראזה ובכל הקשר שהוא, כאשר מדובר במאה ה-20. עם זאת אני אכן נראה שמיצינו. נרו יאיר • שיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ח • 01:32, 27 במאי 2018 (IDT)

אני רוצה לומר שהרב מרדכי עזראן היה רב ידוע מאוד בארץ ובמרוקו, אך בני דורנו אינם מודעים לכך ולכן לדעתי יש להשאיר ערך זהYedba2005 - שיחה 21:57, 27 במאי 2018 (IDT)

שבירה

• מבקש להביא בפניכם (כלשונו) מידע העונה על כמה שאלות שנשאלו כאן ובדף השיחה. תעודה שמצאתי כעת שנכתבה על ידי הראשון לציון הרב אליהו משה פאניז'יל משנת 1909 ולדברים שכתב על הנושא שלנו, בחלופת מכתבים הלכתיים בינו לבין בעת הדין הספרדי ביפו שבו כיהנו השלושה כדלהלן: הראב"ד הרב יוסף ארווץ, ועמו הרב מרדכי עזראן והרב שבתי בחבוט.
• בתעודה זו לאחר חתימתם של שלושת הרבנים הנ"ל, כותב הראשון-לציון הרב פאניז'יל כך: "ראיתי את השאלה הנ"ל ע"ע היתר עגונא, אשר נטפלו והשתדלו מעלת הבית דין הצדק דעיר הקודש יפו ת"ו, הרבנים הגדולים יצ"ו דחתימי עלה... עד אשר העיר השם את רוח מע' ידידנו הרה"ג רב הוד יוסף ארווץ יצ"ו וסיעת מרחמוהי, הע"י אשר קבעו ישיבה בארעא קדישא יפו ת"ו, אשר מימי עולם לא זכתה העיר הקודש הנ"ל לקבוע ישיבה שמה לתורה ולתעודה, והרבנים הנ"ל היו הראשונים במצווה הזאת ואליהם יבוא העם לדרוש את השם על הדין ועל המשפט, יהי רצון חפץ השם בידם יצלח..." מקור - תכתובות הדיון של פסק הדין בעניין עגונה שהובא בסוף ספרו של הרב עזראן - ע"ם מרדכי ניתן לראות הציטוט כאן.
• שמא יש בכך תשובה לשאלתך משתמש:אגסי בדף השיחה. וכן להערת האנונימי למעלה כאן שמדובר בבית הדין הספרדי (אמנם בהמשך עשו אלו מאמצים להתאחד עם עדת האשכנזים ובית דינה אבל המקור הזה מ-1909) ולשאלת משתמש:דגש חזק שלא היו להם (לעדת המערבים ועדת הספרדים) בית דין אחר ובאיזה הקשר נאמר שהם ראשוניים שם ביפו. בברכה, מי-נהר - שיחה 00:11, 28 במאי 2018 (IDT)

בפשטות מדובר על כך שהרב ארווץ הקים לראשונה ישיבה ביפו (או אולי הכוונה שהוא משבח את עצם הישיבה ביפו?), ואם כן אין קשר ישיר לרב עזראן. יש להניח שלרב נפתלי הרץ הלוי היה בי"ד ביפו כבר בתרמ"ו. אגב, לא ברור לי למה חילקת טענה אחת לשלוש כוכביות. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ח • 12:28, 28 במאי 2018 (IDT)

תשובות:

מובן מההקשר של התכתובת שהוא מדבר על הרב ארווץ ועל הדיינים החתומים עימו כנ"ל וכנאמר לצד שמו, סיעת מרחמוהי.

מובן אזכור שמו של הרב ארווץ במיוחד לאור היותו החשוב שבהם כראב"ד וכן שקדם להם ב-2-4 שנים במקום.

לענ"ד לא סביר מצד ההקשר ומצד ההיסטוריה לומר שהוא מדבר על ישיבה בהקשר של יישוב בלבד מאחר וידוע לנו על חכמים חשובים שקדמו להם שם כמו גם על קהילה יהודית גדולה. אך לא מוסדות כאלה. ויתר על כן הייתה כפיפות שלהם למוסדות בירושלים. אפילו בענייני קבורה.

אזכור הרב נפתלי הרץ הלוי איננו נוגע לעניין מפני שהיה מצד עדת האשכנזים. ועוד במיוחד בכל הנוגע להכרה מצד השלטון העות'מאני. ואילו אנו עוסקים בעדת הספרדים ביפו ובפרט בעדת המערבים שבה היה עיקר יישובם.

ולהבנתי כשם שהיה הרב עזראן בישיבת פורת יוסף כבר מעט אחרי היווסדה כך גם כאן בכל הנוגע לתורה שביפו. עד אשר נגדעה במלחמת העולם הראשונה. כך שהרוצים להתחכות אחר התפתחות היישוב היהודי ביפו בתקופה הזו חוליה אחר חוליה אלה הם האישים שעליהם לפגוש. ובפרט שמרבית היישוב היהודי ביפו היה דתי על ציר היישוב הישן-חדש. מי-נהר - שיחה 21:24, 28 במאי 2018 (IDT)

אכן לא ברור מה הרב פאניז'יל אומר ולכן חבל להתפלפל בנושא. גם אם נניח שזהו בית הדין הספרדי הראשון ביפו (ואני לא בטוח) - זה פשוט לא משנה. על כל דיין בעולם אפשר לומר שהרוצים להתחקות אחר התפתחות היישוב וכו'. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 10:24, 29 במאי 2018 (IDT)

מה שאמרת ש"על כל דיין בעולם אפשר לומר..." איננו נכון אלא להיפך. אם אינך מבין את ההבדל בין צמיחת היישוב היהודי והעברי בארץ ישראל בתקופה המדוברת לבין כל תקופה אחרת וכל מקום אחר אז זה באמת שיח חרשים. מי-נהר - שיחה 12:47, 29 במאי 2018 (IDT)

אני כמובן לא מבין בעמקות כמוך, וגם לא מתיימר. אפשר לומר את מה שכתבת על כל דיין בבית הדין הראשון של כל עדה בכל עיר. אתה מחשיב את ראשית היישוב העברי כתקופה חשובה באופן שאין למעלה ממנו, אחרים מוצאים חשיבות בתקופות אחרות וזכותם לחלוק עליך. זה עניין סובייקטיבי לגמרי. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 12:59, 29 במאי 2018 (IDT)

הצבעה

על פי מדיניות המחיקה רק משתמשים רשומים בעלי ותק של 30 ימים ו-100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) הם בעלי זכות הצבעה. כמו כן, ההצבעה אסורה על עורך בתשלום. למחיקת ערך נדרש רוב מיוחס של 55% ומעלה. נא לא לנהל דיונים בגוף ההצבעה.

למחוק

1. • דגש חזק • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ח • 14:43, 24 במאי 2018 (IDT)
2. Lostam - שיחה 14:46, 24 במאי 2018 (IDT)
3. ‏Guycn2 · ☎‏ 18:10, 24 במאי 2018 (IDT)
4. יוניון ג'ק - שיחה 00:05, 25 במאי 2018 (IDT)
5. Eladti - שיחה 08:12, 25 במאי 2018 (IDT)
6. אמיר מלכי-אור - שיחה 08:15, 25 במאי 2018 (IDT)
7. חסרים מקורות ורוב הנימוקים להשארה מתבססים על מילים גדולות שלא ברור מה עומד מאחוריהן Theshumai - שיחה 09:53, 25 במאי 2018 (IDT)
8. ערן - שיחה 17:12, 25 במאי 2018 (IDT)
9. דוד א. - שיחה 18:28, 25 במאי 2018 (IDT)
10. בברכה. ליש - שיחה 21:31, 25 במאי 2018 (IDT)
11. חזרתי • ∞ • שיחה 01:24, 26 במאי 2018 (IDT)
12. נעם דובב - שיחה 12:46, 26 במאי 2018 (IDT)
13. לא כל דיין בכל קהילה צריך לקבל ערך. אם יובא מקור שהיה ר"מ במשרה מלאה בפורת יוסף הייתי תומך, אבל סביר להניח שאם זה היה נכון כבר היו נמצאים לזה סימוכין כלשהם. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ח • 22:24, 26 במאי 2018 (IDT)
14. "עלה לארץ יחד עם משפחתו כדי להיות רבה של טבריה, בדרכו עבר ביפו ועקב שיבוש הדרכים נשאר שם." לפי הערך, חבל, אם רק לא היה עובר ביפו אולי היה עובר את הרף. בברכה, גנדלף - 01:29, 27/05/18
15. אלעדב. - שיחה 10:26, 27 במאי 2018 (IDT)
16. חמויישֶה - שיחה 15:34, 27 במאי 2018 (IDT)
17. Ldorfman • שיחה 02:35, 28 במאי 2018 (IDT)
18. לא השתכנעתי. יואב ר. - שיחה - מכרז לנופי חלונות 10 19:26, 29 במאי 2018 (IDT)

להשאיר

1. רב חשוב ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 17:59, 24 במאי 2018 (IDT)

   אכן, נימוק משכנע. • דגש חזק • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ח • 18:01, 24 במאי 2018 (IDT)

2. מי שהיה לפני 90 שנה ר"מ בישיבת פורת יוסף לא בבחרותו אלא בעת שכבר היה נשוא פנים זו סיבה מספקת המלמדת על מעמדו מבחינה תורנית. מה עוד שרק כמה שנים קודם לכן נוסדה. מוסיפה לכך העובדה שיש שצריך להיות ערך על בנו שהיה אב"ד העדה המערבית בשליחותו וערך על נכדו הרב נסים דוד עזראן שדי לראות מי היו תלמידיו הגדולים, וערך על נינתו אשת הרב מרדכי אליהו ועל שלושה מבניהם. וכעת לאחר שנתברר שהיה שני לראב"ד של עדת המערבים ביפו לפני למעלה ממאה שנה חשיבותו הציבורית מובהרת אף יותר כמובע בעיתון החרות משנת 1913 ראו המקור למעלה מי-נהר - שיחה 22:51, 26 במאי 2018 (IDT) (חתימה מאוחרת לאחר עדכון)

   ”מוסיפה לכך העובדה שיש ערך על בנו” - הערך על בנו נוצר די במקביל לערך עליו, והוא בדיון חשיבות. • דגש חזק • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ח • 07:07, 25 במאי 2018 (IDT)

3. Elhananha - שיחה 21:02, 24 במאי 2018 (IDT)
4. MehmetScholl - שיחה 02:32, 25 במאי 2018 (IDT)
5. אנשים מהמאה התשע-עשרה שעדיין מישהו יודע לספר עליהם לדעתי זכאים לערך. קודגורו - שיחה 07:28, 25 במאי 2018 (IDT)
6. אמריקה לא שונה - שיחה 15:58, 25 במאי 2018 (IDT)
7. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 16:35, 25 במאי 2018 (IDT)
8. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ח • 18:24, 25 במאי 2018 (IDT)
9. עמירם פאל - שיחה 22:23, 25 במאי 2018 (IDT)
10. בן נחום - שיחה 08:40, 27 במאי 2018 (IDT)
11. בורה בורה - שיחה 21:38, 27 במאי 2018 (IDT)
12. אבי84 - שיחה 22:25, 27 במאי 2018 (IDT)
13. בעל חשיבות ברורה, ודמות בולטת בתקופתו. Ralph747 - שיחה 14:11, 28 במאי 2018 (IDT)

    בהזדמנות זאת נאחל לעורך מי-נהר גיוס נעים. וד"ל. Eladti - שיחה 22:09, 28 במאי 2018 (IDT)

    השבתי לך בדף שיחתך. מי-נהר - שיחה 22:48, 28 במאי 2018 (IDT)

14. Nirvadel - שיחה 22:36, 28 במאי 2018 (IDT)
15. אלדד • שיחה 22:41, 28 במאי 2018 (IDT)
16. תמיר ~ שיחה ~ חברים של כולם בעולם 17:52, 29 במאי 2018 (IDT)
17. Tshuva - שיחה 19:16, 29 במאי 2018 (IDT)
18. ניב - שיחה 16:12, 26 במאי 2018 (IDT)

דעתם של מי שאינו בעל זכות הצבעה

להשאיר

1. בני • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ח • 09:49, 25 במאי 2018 (IDT)
2. Yedba2005 - שיחה 17:47, 27 במאי 2018 (IDT)

תוצאות ההצבעה

18 בעד מחיקה, 18 בעד השארה. הוחלט להשאיר את הערך. • דגש חזק • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ח • 14:47, 31 במאי 2018 (IDT)