ויקי:ציטוט מומלץ/הוספת ציטוט יומי/ארכיון 38

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

__ARCHIVEDTALK__



רווחת העם

המקור בלטינית
Salus populi suprema lex esto

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

כך תמיד לרודנים

המקור בלטינית
Sic semper tyrannis
פתגם רומאי שמשמעו – שלטון הרודנים תמיד מתמוטט
  •   בעד פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)
  •   בעד ארז האורזשיחה 22:43, 29 בינואר 2023 (IST)
  •   בעד יחס הזהב - שיחה 22:44, 29 בינואר 2023 (IST)
  •   נגד אני לא אוהב ציטוטים שמצריכים לחיצה עליהם כדי להבין מה הם אומרים. התו המתחרה - שיחה 09:47, 31 בינואר 2023 (IST)
    "ציטוטים שמצריכים לחיצה"? אתה רציני? מדובר כאן בלחיצה שמביאה לערך בוויקיפדיה ששמו זהה לציטוט - אם אי פעם הייתה הצדקה לציטוט היומי (לדעתי אין, אבל זה סיפור אחר), הרי שציטוטים מסוג זה הם ההצדקה המושלמת - קישור לערך מעניין וחשוב בוויקיפדיה. קיפודנחש 06:14, 9 בפברואר 2023 (IST)
    מסכים עם קיפודנחש. אקסינו - שיחה 16:47, 9 בפברואר 2023 (IST)
    קיפודנחש, אם לדעתך אין הצדקה לציטוט היומי, זה מעלה חשש שהצבעותיך על ציטוטים לא תהיינה בהכרח משיקולי טובת המיזם – לא מתוך כוונת מכוון לפגוע במיזם, פשוט לא בהכרח מתוך שיקול של אהבה למיזם ורצון בטובתו. יש לך זכות הצבעה וכן את זכאית להצביע והדבר לא יימנע ממך (אני לא חושב שיש למנוע הצבעה מנימוקי דעה אישית על המיזם), אך אשמח אם תסביר(י?) יותר בהרחבה (אפשר בשיחת ויקיפדיה:ציטוט יומי) מה דעתך על המיזם, או, למען ההגינות, תימנע(י?) מלהצביע על ציטוטים. פעמי-עליון - שיחה 19:25, 9 בפברואר 2023 (IST)

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

האמת משחררת

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

יראתי דנאים

המקור בלטינית
Timeo Danaos et dona ferentes
לאוקואון מביע חשש מהסוס הטרויאני, בפואמה "איניאס" מאת ורגיליוס, בתרגום יהושע פרידמן
  •   בעד פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)
  •   בעד ארז האורזשיחה 22:43, 29 בינואר 2023 (IST)
  •   בעד H. sapiens - שיחה 12:14, 30 בינואר 2023 (IST)
  • לדעתי עדיף להביא את הציטוט בשפת המקור, כשם הערך בוויקיפדיה: Timeo Danaos et dona ferentes, ולצרף את התרגום בתחתיתו ולא כפי שמופיע בהצעה. שם הערך עצמו בעייתי במקצת, בגלל השימוש באותיות לא רישיות, שלא קיימות בלטינית, ואולי עדיף TIMEO DANAOS ET DONA FERENTES. כמוכן, לא מובן לי למה המונחון שמסביר "דנאים" מחליף מושג סתום במושג סתום ממנו ("אכאים") במקום לומר בפשטות "יוונים", שהוא המושג המודרני והתרגום המקובל. קיפודנחש 00:57, 9 בפברואר 2023 (IST)
    לגבי התצוגה של פתגמים מלטינית, דנו על כך ב#מה שמותר ליופיטר; אשמח אם דרור יתייחס, ואם לא אני מניח שאקסינו יכריע. לגבי האותיות הרישיות, למיטב ידיעתי כיום מקובל לכתוב כך לטינית (אפילו בדפים שונים באתר הותיקן). לגבי דנאים ואכאים, אפשר לכתוב גם "האכאים, שהעניקו לטרויה את הסוס הטרויאני" וכך המושג יתבהר. לזהות את האכאים פשוט סתם כ"יוונים" זה, בעיניי, עוול היסטורי. פעמי-עליון - שיחה 02:09, 9 בפברואר 2023 (IST)
    לגבי "מה שמותר ליופיטר": הנימוק המכריע שם הוא שם הערך בוויקיפדיה בעברית: "מה שמותר ליופיטר אסור לשור. בדיוק מאותו הנימוק, הציטוט הזה (אם ייבחר) צריך להיות Timeo Danaos et dona ferentes כשם הערך.
    לגבי "אכאים": "יוונים" הוא התרגום המקובל. ראה en:Beware of Greeks bearing gifts. "אכאים" הוא שם ארכאי ליוונים (בלי לדעת אנחש שמאותו שורש נגזר שמו של הים האגאי), ואין סיבה טובה להשתמש בשם ארכאי למושג עבורו יש מילה מקובלת בשפה. לא הבנתי מה כוונתך "פשוט סתם כ"יוונים" ". מה כאן "סתם"? אכאים הוא שם היוונים שמופיע בשירת הומרוס, אבל הומרוס לא כתב בעברית. אולי יש תרגומים עתיקים של הומרוס שמשתמשים בשם זה, אבל זו לא סיבה לשום דבר. גם אם מישהו מוצא הצדקה לשימוש ב"אכאים" בהקשר כלשהו, בוודאי ש"פירושון" אינו ההקשר הזה: אין שום טעם "לפרשן" מושג סתום בעזרת מושג סתום עוד יותר. קיפודנחש 06:10, 9 בפברואר 2023 (IST)
    לגבי הסדר, כאמור נימקתי ב#מה שמותר ליופיטר, אקסינו יכריע. לדעתי אחידות הציטוטים גוברת על חוסר האחידות בשמות הערכים.
    לגבי האכאים – הם אינם היוונים כולם, ואני לא חושב שיש קשר ל"אגאי" (אם כי זאת הצעה מעניינת ושווה בדיקה) כי מדובר בשם עתיק שמתועד מאות שנים לפני כן מחוץ לים האיגאי, בצורה שכלל לא קרובה לעיצור g ('אחיוה'). לא כל ההלנים היו אכאים. אני לא חושב שרוב הקוראים יודעים שבמלחמת טרויה טרויה לא היתה יוונית ולכן לא יעזור להם לדעת שהדנאים היו יוונים (וגם זה לא מדויק – דנאוס היה בכלל הבן של בלוס, הוא בעל, ונולד בכלל במצרים... הקשר של דנאים ואכאים מאלף, ניתן ללמוד עליו למשל מהכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי, שאיננה יוונית כלל!), לכן הצעתי להבהיר בצורה שהקורא הממוצע יבין: "האכאים, שהעניקו לטרויה את הסוס הטרויאני". פעמי-עליון - שיחה 21:53, 9 בפברואר 2023 (IST)

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

בכור שורו

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו; בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ! וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה

  •   בעד פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)
  •   נגד פחות התחברתי. ארז האורזשיחה 12:36, 30 בינואר 2023 (IST)
  •   בעד בן עדריאלשיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)
  • אם כן ואם לא, יש להסיר את סימן הקריאה שמביא הציטוט הוסיף על דעת עצמו. אם מצטטים, יש לצטט. קיפודנחש 00:47, 9 בפברואר 2023 (IST)
  •   נגד פחות.. אקסינו - שיחה 16:48, 9 בפברואר 2023 (IST)

לא נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

זאת מצאנו

וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ: "זֹאת מָצָאנוּ, הַכֶּר נָא; הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא, אִם לֹא?", וַיַּכִּירָהּ, וַיֹּאמֶר: "כְּתֹנֶת בְּנִי! חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף!" [...] וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו.

תגובת יעקב למראה כתונת הפסים המגואלת בדם, ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוקים ל"בל"ה
  •   בעד משיאי הדרמה המקראית, לא נופל מצ'כוב. פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)
  •   בעד אפשר לעצור ב"טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף". יחס הזהב - שיחה 22:42, 29 בינואר 2023 (IST)
    אין לי בעיה, אם מצביעים אחרים יתמכו בעצירה שם אסיר את המילים האחרונות. פעמי-עליון - שיחה 22:52, 29 בינואר 2023 (IST)
    לא בעייתי לפסק את זה באופן חופשי? יהודית1000 💜 01:58, 30 בינואר 2023 (IST)
    הפיסוק מבוסס בחלקו על פירוש הרטום (המוכר כ"קאסוטו"), ולדעתי מקל על הקריאה ובכך מאפשר חיבור יותר רגשי לכתוב. אני לא חושב שהפיסוק יכול לגרום לאיזושהי הבנה שגויה פה (בניגוד, כמובן, למקומות אחרים במקרא). פעמי-עליון - שיחה 02:01, 30 בינואר 2023 (IST)
    נכון שזה לא גורם להבנה שגויה, אבל זה פשוט לא הטקסט המקורי. אישית הייתי מעדיפה בלי פיסוק, אבל מבינה את הנימוקים שלך. יהודית1000 💜 02:13, 30 בינואר 2023 (IST)
    נכון, לרוב הייתי מעדיף את הטקסט המקורי (בתרגומים, למשל, אני מקפיד לשמור את סדר המילים והפיסוק קרוב ככל האפשר למקור), אך כשמדובר בטקסט בן אלפי שנים שאין בו בכלל פיסוק, יש מקום לקצת הוספה – בעיניי זה מחזק את הבנת הטקסט המקורי ולאו דווקא מרחיק ממנו. ראי גם למשל את תבנית:ציטוט יומי 19 בנובמבר 2013, שם הוסיפו פיסוק שמקל על הקורא את ההבנה. פעמי-עליון - שיחה 02:21, 30 בינואר 2023 (IST)
    אולי, ליתר דיוק, כדאי להוסיף במקור הבהרה בסגנון "פיסוק על פי פירוש *זה וזה*"? יהודית1000 💜 02:28, 30 בינואר 2023 (IST)
    זה לא מדויק, כי הפיסוק לא לקוח במלואו ממקור מסוים. אין לי בעיה להוסיף "הפיסוק לא במקור"/"הפיסוק מודרני", אבל לדעתי ברור לכל שכאשר יש טקסט מקראי מפוסק הפיסוק איננו במקור. אם לדעתך יהיו שלא יבינו זאת, אוסיף. פעמי-עליון - שיחה 20:28, 30 בינואר 2023 (IST)
  •   בעד מותנה בהשמטת הסוף, כהצעת יחס הזהב. בן עדריאלשיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)
      בעד מותנה, כנ"ל. התו המתחרה - שיחה 09:48, 31 בינואר 2023 (IST)

נבחר דריה - שיחה 20:09, 12 ביוני 2023 (IDT)


שפת כנען

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת

  •   בעד מהאזכורים הנדירים לשם המקראי של שפת התנ"ך (שפה "עברית" לא מוזכרת בתנ"ך כלל, השפה נקראת "יהודית" פעמיים ו"שפת כנען" פעם אחת). פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)
    נראה לי שרוב הקוראים לא יבינו את הפואנטה הזו מעצמם. אפשרות אחת היא ליצור לינק מ"שפת כנען" לעברית מקראית. H. sapiens - שיחה 12:24, 30 בינואר 2023 (IST)
    קישרתי, למרות שקישור לשפות כנעניות יהיה לא פחות מדויק, וקיימות עדויות לקשרי מסחר ואף קשרי לשון בין הקהילה היהודית במצרים לקהילה הפיניקית במצרים בימי בית שני. פעמי-עליון - שיחה 20:32, 30 בינואר 2023 (IST)
  •   נגד הציטוט כלשעצמו אנו ייחודי, ומה שהמציע מבקש ללמוד ממנו אינו נהיר מגוף הציטוט. בן עדריאלשיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)
    בן עדריאל, אתה בעד להוסיף למטה הסבר קצר, ש"עברית" לא מוזכרת בתנ"ך אלא רק יהודית ושפת כנען? פעמי-עליון - שיחה 20:31, 30 בינואר 2023 (IST)
    לא, כי הטקסט שאתה מציע אינו הופך את הציטוט למומלץ במיוחד, אלא רק מראה מסקנות שניתן להסיק ממילה אחת בו. אני מחפש ציטוט שמומלץ מצד עצמו. בן עדריאלשיחה • ט' בשבט ה'תשפ"ג 23:46, 30 בינואר 2023 (IST)
    הבנתי. פעמי-עליון - שיחה 13:55, 31 בינואר 2023 (IST)
  •   נגד, היחודיות של הציטוט לא מספיק ברורה. דג קטן - שיחה 20:47, 30 בינואר 2023 (IST)
    הייחודיות היא באזכור השם המקראי של שפת המקרא (שנקראת, בשם המתועד מהמאה ה־1 לפנה"ס, עברית), וכן בקישור שעשו הקדמונים בין העברית לשאר שפות כנען, והוא מצוטט לא מעט במחקרים בלשניים על שפות שמיות צפון־מערביות. פעמי-עליון - שיחה 21:00, 30 בינואר 2023 (IST)
    את זה הבנתי מההסבר שלך לעיל אך לא מקריאת הציטוט. בעיניי הציטוט לא מספיק "יפה" כציטוט בפני עצמו. דג קטן - שיחה 17:37, 31 בינואר 2023 (IST)
לא נבחר דריה - שיחה 20:33, 26 ביוני 2023 (IDT)

עוד אבנך ונבנית

עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ, וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים; עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ

נבואת ירמיהו על שיבת ישראל לארצו ובנייתה, ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוקים ג'ד'
  •   בעד ציטוט מוכר הנוגע לרבים, מתל אביב עד השומרון. פעמי-עליון - שיחה 19:22, 28 בינואר 2023 (IST)
  בעד. כדאי לנקד את הכל. דג קטן - שיחה 00:15, 30 בינואר 2023 (IST)
נכון, שכחתי לסיים לנקד. פעמי-עליון - שיחה 00:26, 30 בינואר 2023 (IST)
נבחר דריה - שיחה 20:33, 26 ביוני 2023 (IDT)


לא נראה את עזקה

אל משאת לכִש נחנו שמרם [...] כי לא נראה את עזקה

עדות על על נפילת עזקה בידי נבוכדראצר במכתב 4 ממכתבי לכיש, KAI 194
נבחר דריה - שיחה 19:30, 30 ביוני 2023 (IDT)


הנה אויביך

הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ בַּעַל, הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ תִמְחַץ, הִנֵּה תַצְמִית צוֹרְרֶיךָ!

המקור באוגריתית
𐎅𐎚𐎟𐎛𐎁𐎋𐎟𐎁𐎓𐎍𐎎𐎟𐎅𐎚𐎟𐎛𐎁𐎋𐎟𐎚𐎎𐎃𐎕𐎟𐎅𐎚𐎟𐎚𐎕𐎎𐎚𐎟𐎕𐎗𐎚𐎋
השירה האוגריתית, כושר וחסיס מברך את האל בעל לקראת מלחמתו באל ים, לוח KTU2 1.2 IV; השוו תהילים, צ"ב, י'
למשל הציטוט הראשון בערך שירה אוגריתית "דבר עצים ולחישת אבנים / שיחת שמים עם ארץ". אגב, האם אין זכויות יוצרים על התרגומים? H. sapiens - שיחה 12:42, 6 בפברואר 2023 (IST)
ציטוט יפה, הגם שהעתקתו לעברית מודרנית משנה שתי מילים מהמקור (רגם–דבר ותאַנת–שיחת; זה לא נורא כי קאסוטו איננו 72 שנה). הזוג רין קראו לזה "פרשגן" ולא תרגום (בצדק), כי לא ניתן "לתרגם" בין שני ניבים של אותה שפה; אם תשווה למקור תראה שאין דרך אחרת להעתיק לעברית מודרנית (מלבד "צרותיך" במקום "צורריך", אך זה לא מתאים למשמעות), וכל המילים הן פשוט הגרסה העברית המודרנית למילים האוגריתיות (גם "הת", שהוא גרסה של "הנה" בהיבלעות הנ'). אם בכל זאת יש זכויות יוצרים אני אוכל לבקש אישור מילדיהם, אני מאמין שיסכימו. פעמי-עליון - שיחה 20:32, 6 בפברואר 2023 (IST)
לא נבחר דריה - שיחה 21:07, 30 ביוני 2023 (IDT)

אשה עבריה מי ידע חייך

<poem>אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ? בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וּבַחֹשֶׁךְ תֵּלֵכִי; עָצְבֵּךְ וּמְשׂוֹשֵׂךְ, שִׂבְרֵךְ מַאֲוַיָּיִךְ יִוָּלְדוּ קִרְבֵּךְ, יִתַּמּוּ תּוֹכֵכִי. הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, כָּל טוּב וָנַחַת לִבְנוֹת עַם אַחֵר לִסְגֻלָּה נִתָּנָה. אַךְ חַיֵּי הָעִבְרִית עַבְדוּת נִצַּחַת, מֵחֲנוּתָהּ לֹא תֵצֵא אָנֶה וָאָנָה; תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי, תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.</poem>

הבית הראשון מתוך "קוֹצוֹ שֶׁל יוּד" מאת יהודה לייב גורדון

  בעד. נקודת מפנה בשירה העברית ובתולדות היהודים בעת החדשה. בדקתי ולהפתעתי עדיין לא הוצע. מקור: פרויקט בן-יהודה. H. sapiens - שיחה 14:14, 30 בינואר 2023 (IST)

הוצע כבר (בהרכב שונה), וגם נבחר והוצג מספר פעמים. בן עדריאלשיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)

אני צריך לחפש יותר טוב. מציע בכל זאת להחליף בגרסה שכוללת את כל הבית הראשון. H. sapiens - שיחה 16:32, 30 בינואר 2023 (IST)
לא נבחר דריה - שיחה 21:07, 30 ביוני 2023 (IDT)

רוח ים

<poem>לֹא רֵיחוֹת הַשָּׂדוֹת, לֹא בָּשְׂמֵי הַכָּרִים, לֹא אִוְשַׁת יְעָרוֹת, לֹא קוֹל אַשְׁדוֹת הָרִים

בְּלִטּוּף כְּנָפֶיךָ, בְּנִפְנוּף מַשָּׁבְךָ; וּבְכָל זֹאת אֶחְמָדְךָ, וּבְכָל זֹאת אֵהָבְךָ.</poem>

הבית הראשון והשני בשיר רוּחַ יָם של אשר ברש
  •   בעד מקור ארז האורזשיחה 14:31, 30 בינואר 2023 (IST)
  •   בעד בן עדריאלשיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ג 15:46, 30 בינואר 2023 (IST)
  •   נגד חסר פואנטה. אני עושה את המוטל עליי, אבל חבל לי לשבץ ציטוטים בלי עומק ומסר כלל שהם רק "יפים" במקום ציטוטים אחרים. 20:38, 30 בינואר 2023 (IST)
  •   נגד מעבר לכך שאין זה "ציטוט" במובן המקובל של המילה, התיאור הוא "הבית הראשון" בעוד שהתוכן נראה כמו שני בתים. קיפודנחש 00:44, 9 בפברואר 2023 (IST)
לא נבחר דריה - שיחה 21:07, 30 ביוני 2023 (IDT)


אץ קוצץ

<poem>אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ / רְצוּצַי לְרַצֵּץ לֵץ בְּבוֹא לְלוֹצֵץ / פֻּלַּץ וְנִתְלוֹצֵץ כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ / כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ</poem>

רבי אלעזר בירבי קליר, "אץ קוצץ", מן הקדושתא לשבת זכור. בשל סתימותו והאליטרציה שבו, הפך פיוט זה לסמל ללשון הפייטנים החידתית והסתומה.
נבחר דריה - שיחה 12:01, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


פורים לא עתיד ליבטל

<poem>וְאִם כָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים יְמֵי הַפּוּרִים לֹא נִבְטָלִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִנֻּטָּלִים וְיֻזְכְּרוּ לָעַד גְּאוּלִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת גִּילִים</poem>

לא נבחר דריה - שיחה 12:06, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

ציטוט לפורים 2

<poem>אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וִימֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה שִׁמְרוּ וְעִם שִׂמְחַתְכֶם הָאֶבְיוֹנִים זִכְרוּ וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ</poem>

נבחר ויוצג בפורים 2024 דריה - שיחה 12:06, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

מקס פלאנק

המדע לא יכול לפתור את התעלומה האולטימטיבית של הטבע. וזה בגלל שבאנליזה האחרונה אנחנו עצמנו חלק מהתעלומה שאנחנו מנסים לפתור.

המקור באנגלית
Science cannot solve the ultimate mystery of nature. And that is because, in the last analysis, we ourselves are a part of the mystery that we are trying to solve
מקס פלאנק בספרו "?Where is Science Going"
  •   בעד מקור (למרות זאת, מציע לראות אם יש מקור טוב יותר) ארז האורזשיחה 18:00, 1 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד, ציטוט נחמד למדי. אקסינו - שיחה 15:47, 4 בפברואר 2023 (IST)
      בעד התו השמיניהבה נשוחח 22:16, 5 בפברואר 2023 (IST)
  •   נגד בצורתו הנוכחית. קשה לי להאמין שמקס פלאנק כתב זאת באנגלית או כתב ספר באנגלית. יש להביא מקור בשפת המקור. קיפודנחש 00:28, 9 בפברואר 2023 (IST)
    חפרתי טיפונת ומצאתי PDF (נראה שהתרגום הוא כבר נחלת הכלל), ואכן מדובר בתרגום של תרגום של ציטוט ("TRANSLATION AND BIOGRAPHICAL NOTE BY JAMES MURPHY"). לא יפה ולא נאה. קיפודנחש 00:36, 9 בפברואר 2023 (IST)
  •   נגד פעמי-עליון - שיחה 19:13, 9 בפברואר 2023 (IST)
לא נבחר דריה - שיחה 12:08, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

עדי שקר

"סהדי שקרי אאוגרייהו זילי".

עדי שקר בזויים (אפילו) בעיני שוכריהם.

התרגום שלי, אפשר כמובן לשפר אותו אם יש צורך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נבחר דריה - שיחה 12:08, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


אברך

"אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים".

מדרש השם "אברך", שנאמר על יוסף. פירושו צעיר רב חכמה כאדם מבוגר ("אב"), בעוד בשנים הוא "רך". בראשית רבה, פרשה צ, סימן ג
לא נבחר דריה - שיחה 13:07, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

חלומות פרעה

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר. וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.

חלומות פרעה שנכשלו לפתור חרטומי מצרים. יוסף, שהועלה מבור בית הסוהר, פענח כי עתידות לבוא על מצרים שבע שנות שבע ולאחריהן שבע שנות רעב. בשל כך מונה למשנה למלך, כדי להכין את מצרים לשנות הרעב.
לא נבחר דריה - שיחה 13:07, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

סוף מעשה במחשבה תחילה

"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה"

המחשבה היא הבסיס ההכרחי שעליו נבנה המעשה. מן הפיוט "לכה דודי", מאת הרב שלמה אלקבץ, ממקובלי צפת
  •   בעד בר 👻 שיחה 06:56, 8 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד --Sije - שיחה 22:30, 8 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד מותנה לקצר את פרמטר ה"מקור", בלי התואר רב ובלי מקובלי צפת. צריך מקור מינימלי, התואר רב וההשתייכות למקובלי צפת לא רלוונטית ישירות והמתעניין ימצאם בערך על המחבר. גם ההסבר על הפתגם קצת מיותר, רוב האנשים מכירים ויבינו לבד. פעמי-עליון - שיחה 19:13, 9 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעדמקף ෴‏‏ 23:08, 22 במאי 2023 (IDT)
  •   בעד א. שפר - שיחה 08:58, 28 ביוני 2023 (IDT)
  •   בעד ניצן צבי כהן - שיחה 11:11, 31 ביולי 2023 (IDT)
נבחר דריה - שיחה 13:07, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


אמת מה נהדר

"אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים, בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע"

מראה כהן, פיוט על סדר העבודה ביום הכיפורים בבית המקדש, היום היחיד בשנה בו הותר לכהן הגדול להיכנס לקודש הקודשים ולצאת בשלום
לא נבחר דריה - שיחה 13:14, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

שקר החן והבל היוֹפי

"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיוֹפִי"

יש להעדיף את הפנימיות על פני החיצוניות. מתוך פיוט "אשת חיל" החותם את ספר משלי, פיוט החותם את ספר משלי ומושר בסעודת ליל שבת ברוב קהילות ישראל.
  •   בעד בר 👻 שיחה 06:56, 8 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד ארז האורזשיחה 08:58, 8 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד --Sije - שיחה 22:36, 8 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד מותנה גם פה עדיף לצמצם את ההסבר ולוותר על ההסבר על סעודת שבת (מופיע בערך "אשת חיל" ולא רלוונטי ישירות לציטוט). פעמי-עליון - שיחה 19:13, 9 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד, מסכימה עם פעמי-עליון. דג קטן - שיחה 23:21, 15 בפברואר 2023 (IST)
  •   נגד בניסוח הנוכחי. ראשית, חסר החצי השני של הפסוק "אשה יראת ה' היא תתהלל" שמסביר את המשמעות המקורית שלו טוב מן הפירוש שנוסף בציון המקור. שנית: זהו ציטוט מספר משלי בתנ"ך, והעובדה שבמאה ה-16, למעלה מאלפיים שנה לאחר שנכתב, גם הושר בפיוט, משנית לחשיבות האנציקלופדית שלו. H. sapiens - שיחה 08:57, 9 במרץ 2023 (IST)
  •   בעדמקף ෴‏‏ 22:41, 22 במאי 2023 (IDT)
  •   בעד א. שפר - שיחה 08:59, 28 ביוני 2023 (IDT)
נבחר דריה - שיחה 13:14, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

מות וחיים

"חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד הַלָּשׁוֹן"
במקור: מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן

יש לחשוב לפני שפוצים פה, כי לדיבור כוח רב, והוא עלול לחרוץ גורלות. במקור: ספר משלי, פרק י"ח, פסוק כ"א.
  •   בעד בר 👻 שיחה 17:39, 8 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד --Sije - שיחה 22:39, 8 בפברואר 2023 (IST)
  • למה לא להביא בסדר המקורי? (תייגו אותי אם אתם משיבים לי פה) פעמי-עליון - שיחה 19:13, 9 בפברואר 2023 (IST)
    משתמש:פעמי-עליון‎ לא מוכר כך בעברית מודרנית. בר 👻 שיחה 01:45, 2 במרץ 2023 (IST)
    בר, כך נתקן זאת! פעמי-עליון - שיחה 01:59, 2 במרץ 2023 (IST)
    תפקיד המיזם לתעד מציאות ולא לשנות אותה. בר 👻 שיחה 02:06, 2 במרץ 2023 (IST)
    במקרה זה אנחנו בוחרים האם לתת במה למציאות המקורית, התקנית יותר בעיניי, של ספר משלי, או המציאות המעוותת השגורה. כשאני רואה ביטויים מעוותים ושגויים כמו "איש איש באמונתו יחיה" (ולא "צדיק באמונתו יחיה") הופכים לטיעון רציני בפי אנשים רציניים, חשיבות הדיוק במונחים גדלה מאוד בקִרבי. פעמי-עליון - שיחה 02:39, 2 במרץ 2023 (IST)
    כמובן שזאת רק דעתי והציטוט כנראה ייבחר בסוף בפורמט הנוכחי, כהחלטת הרוב, וזה תקין לחלוטים :) פעמי-עליון - שיחה 02:40, 2 במרץ 2023 (IST)
  •   בעד, רק המקור ללא טעמים. דג קטן - שיחה 23:23, 15 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד מותנה די בניסוח המקורי. אם משנים ניסוח, יש להביא מקור לניסוח החדש. ניתן לקצר מאוד את הפרשנות. H. sapiens - שיחה 09:33, 9 במרץ 2023 (IST)
  •   בעד ארז האורזשיחה 23:22, 18 במאי 2023 (IDT)
  •   בעדמקף ෴‏‏ 22:41, 22 במאי 2023 (IDT)
  •   בעד א. שפר - שיחה 08:59, 28 ביוני 2023 (IDT)
נבחר דריה - שיחה 13:18, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


צר עולמי כעולם נמלה

צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.

רק על עצמי מאת רחל המשוררת. נכתב לקראת מותה ממחלת השחפת, ומהווה מעין סיכום לחייה.
  •   בעד בר 👻 שיחה 05:45, 8 בפברואר 2023 (IST)
  •   נגד מה הפואנטה בלי המשפט הראשון? עדיף כבר להגיש בקשה לתיקון הציטוט. ארז האורזשיחה 18:14, 9 בפברואר 2023 (IST)
    מסכים עם ארז. פעמי-עליון - שיחה 19:13, 9 בפברואר 2023 (IST)
לא נבחר דריה - שיחה 13:23, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

העבודה משחררת

"העבודה משחררת"
"Arbeit macht frei"

סיסמה שהתנוססה בשערי מחנות המוות הנאציים, שכוונתה לטעת בלב הנכנסים תקוות שווא, כאילו מדובר במחנה עבודה, שתמורתה יקנו את חירותם.
  •   בעד סיסמה קשה הממחישה את הציניות החולנית של מכונת המוות הנאצית. בר 👻 שיחה 05:45, 8 בפברואר 2023 (IST)
  •   נגד אם כבר, עדיף לשבץ תמונה של השער עם הסיסמה בתמונה היומית ליום השואה או לזמן קרוב לו. כציטוט 'סתם' זה די מדכא וחסר פואנטה. גם הפרשנות שבסוף הציטוט לא צריכה להיות מוצגת כעובדה כפי שמוצגת כעת. פעמי-עליון - שיחה 19:13, 9 בפברואר 2023 (IST)
  •   נגד ארז האורזשיחה 17:41, 16 בפברואר 2023 (IST)
  •   נגד ניצן צבי כהן - שיחה 11:12, 31 ביולי 2023 (IDT)
לא נבחר דריה - שיחה 13:23, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

על השחיטה

וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת,
נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן

  • לא בטוח האם זה לא מופיע כבר, אבל אם לא –   בעד כואב. התו השמיניהבה נשוחח 15:23, 10 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד בעבר הצעתי חלק אחר בשיר (קישור) אבל אינו כולל את החלק הזה. בר 👻 שיחה 14:24, 16 בפברואר 2023 (IST)
  •   בעד שלמה - שיחה 12:08, 2 במרץ 2023 (IST)
  •   בעד מותנה זהו אחד מאותם ציטוטים שקל לאבד את משמעותם ע"י ניתוקם מן ההקשר. במקרה זה די להוסיף את השורה הקודמת "וארור האומר: נקום!" כדי להבהיר שזוהי אמירה נגד נקמה ולא בעדה. H. sapiens - שיחה 09:16, 9 במרץ 2023 (IST)
  • כמו H. sapiens. יש להוסיף אותה לפני כן. – מקף ෴‏‏ 22:42, 22 במאי 2023 (IDT)
    H. sapiens, מקף, הוספתי. התו השמיניהבה נשוחח 12:29, 31 ביולי 2023 (IDT)
נבחר דריה - שיחה 13:23, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


חירות

"אלה השוללים חופש מאחרים, לא ראויים לו עבור עצמם"
"Those who deny freedom to others deserve it not for themselves"

אברהם לינקולן, במכתב נגד העבדות לראש עיריית בוסטון, הנרי ל. פירס, 6 באפריל 1859
נבחר דריה - שיחה 13:28, 10 באוגוסט 2023 (IDT)


אד הומינם

"החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר"

  בעד ציטוט של הזקן שלעיתים אנו שוכחים, ולכן מוטב שנזכיר. בר 👻 שיחה 17:49, 16 בפברואר 2023 (IST)

  • לא עברו 70 שנה ממותו של בן גוריון, משמע... ארז האורזשיחה 17:57, 16 בפברואר 2023 (IST)
  • משום מה זכרתי 50 שנה. בר 👻 שיחה 18:57, 16 בפברואר 2023 (IST)
לא נבחר דריה - שיחה 10:27, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

מחזה היסטורי לחג הפורים

"הנה בחרתי היום הזה להראות לכל עמי הארץ, כי לא נופל הלשון העברי לכל מלאכת מחשבת מכל לשונות הגויים, אך אמנם גדלה למעלה למעלה תפארת גדולתו ולו יתר שאת ויתר עז על כל אשר יתפארו בו גויי הארצות. ואם לא ראו עד עתה חבור וספור במילי דבדיחותא כאלה משמחי לב, לא יחשב לו לפחיתות."

יהודה סומו, מתוך צחות בדיחותא דקידושין, המחזה הראשון בשפה העברית.
  •   בעד. מקורות: אתר האקדמיה לעברית, וכן: שמואל פיינר, תהליכי חילון בתרבות היהודית, כרך א'. H. sapiens - שיחה 18:12, 16 בפברואר 2023 (IST)
  • הערה: במקור הראשון שהבאת (אתר האקדמיה לעברית) כתוב "הנה בחרתי היום להראות"... האם המילה "הזה" נמצאת במקור השני (פיינר)? --Sije - שיחה 22:02, 16 בפברואר 2023 (IST)
כן, היא מופיעה, בפרק "א. איטליה בתקופת הרנסנס — משמעותה של שאילה תרבותית". מכיוון שזה ספר מודפס בהוצאה אוניברסיטאית (למדא - האוניברסיטה הפתוחה) הייתי נותן לו קדימות על אתר האקדמיה (וגם משום שיותר קל להשמיט מילה בטעות מאשר להוסיף). אגב, המחזה נמצא בפרוייקט בן-יהודה אבל המילים הספציפיות האלה כנראה נכללו בפרולוג או אפילוג למחזה, שלא מצאתי שם. H. sapiens - שיחה 11:44, 17 בפברואר 2023 (IST)
  בעדמקף ෴‏‏ 22:45, 22 במאי 2023 (IDT)
לא נבחר דריה - שיחה 10:27, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

נאורות הבורסה

"קחו דוגמה מהבורסה של לונדון, מקום מכובד יותר מבתי משפט רבים, שבו נפגשים נציגי כל האומות לתועלת האנושות. שם היהודי, המוסלמי, והנוצרי נושאים ונותנים יחד, כאילו כולם מנבאים את אותה הדת, ואינם מוקיעים ככופרים אלא את פושטי הרגל."

וולטר, "מכתבים על האנגלים", 1726-1729
לא נבחר דריה - שיחה 10:27, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

אֶרֶץ יֵשׁ / אלתר לוין

"בְּצוֹק הַמִּזְרָח אֶרֶץ יֵשׁ
מֵעֵבֶר זֶה לַיָּם:
אָחִי, אֶרֶץ מִי הִיא זֹאת,
הַאִם יֵשׁ לָהּ בְּעָלִים, עָם?

בְּאֶרֶץ גּוֹלִים אֻמָּה יֵשׁ,
אֻמָּה אֶרֶץ אֵין לָהּ:
אָחִי, תָּבוֹא אֻמָּה זוֹ
לִתְקוֹעַ יָתֵד בָּהּ…"

השיר "אֶרֶץ יֵשׁ" מאת אלתר לוין
נבחר דריה - שיחה 10:27, 15 באוגוסט 2023 (IDT)


החוק והאזרח

"אם החוק אינו צודק, לא רק שנכון לאדם שלא לציית לו, הוא אף מחוייב לעשות כך."

מיוחס לתומאס ג'פרסון, אך לא ידוע אם אמר זאת
  •   נגד חלש. קצת מרגיש לי לא מספיק מיוחד בשביל ציטוט יומי. דג קטן - שיחה 23:18, 18 במאי 2023 (IDT)
  • נדמה לי שהייחוס הלא־וודאי בעייתי. – מקף ෴‏‏ 22:59, 22 במאי 2023 (IDT)
לא נבחר דריה - שיחה 10:31, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

יצחק שדה

"אהוב את הרובה ושנא את המלחמה."

לא נבחר דריה - שיחה 10:31, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

חידת שמשון

שופטים, פרק י"ד, פסוק י"ד.
נבחר דריה - שיחה 10:31, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

איך נפלו גיבורים

"הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל: אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים."

שמואל ב', פרק א', פסוק י"ט (מתוך קינת דוד).
  •   בעד יפתח ג. - שיחה 23:02, 15 במאי 2023 (IDT)
  •   בעד --Sije - שיחה 23:05, 15 במאי 2023 (IDT)
  •   בעד ארז האורזשיחה 23:47, 15 במאי 2023 (IDT)
  •   בעד. דג קטן - שיחה 23:18, 18 במאי 2023 (IDT)
  •   בעדמקף ෴‏‏ 23:00, 22 במאי 2023 (IDT)
  •   בעד א. שפר - שיחה 09:00, 28 ביוני 2023 (IDT)
  •   בעד, אפשר גם את הפרודיה של אפרים סידון - ”הצלי ישראל על במותיך חלה, איך נפלו פירורים. אל תגידו: 'בגט'. אל תבשלו בחוצות אשקלון. פֵֿן תּשמחנה בנות פלשתים, פֵֿן תעלוזנה בנות הערלים”. שמיה רבהשיחה • י"ג באב ה'תשפ"ג • 11:29, 31 ביולי 2023 (IDT)
    רדוד וחסר טעם. שמש מרפא - שיחה 11:31, 31 ביולי 2023 (IDT)
נבחר דריה - שיחה 10:36, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

אשרי אדם מפחד תמיד

"אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה."

משלי, פרק כ"ח, פסוק י"ד.
נראה לי שצריך לתקן את הפיסוק ל"אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.". השינוי הזה מתבקש מבחינת תוכן הפסוק, ותואם לחלוקה ע"פ טעמי המקרא שבה האתנח נמצא במילה 'תמיד'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
  בעדמקף ෴‏‏ 23:01, 22 במאי 2023 (IDT)
נבחר דריה - שיחה 10:43, 15 באוגוסט 2023 (IDT)


הגלות והשפה העברית

"תקוות ישראל, בכל פועלם, בכל עמלנו כאן היא שלילת הגלות. ואם נבוא לכאן ושוב בפינו שבעים כפל שבעים לשון, תישאר נפשנו לעולם בגלות. אם לא נצא מגלות לשונה זו, לא עשינו כלום. כי קודם כל, וראשית כל, עלינו לצאת משעיבוד לשונות זרות זו. ולשוב לשפה האחת – העברית, השפה היחידה בעבר, השפה היחידה שלנו לעתיד לבוא.."

שאול טשרניחובסקי, 22 בינואר 1937.
לא נבחר דריה - שיחה 12:36, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

מארק טוויין

הבה נשתדל לחיות כך שבמותנו יצטער אפילו הקברן.

המקור באנגלית
Let us endeavor so to live that when we come to die even the undertaker will be sorry

ציטוט חביב של מארק טוויין, מתוך הספר "Pudd'nhead Wilson". תרגמתי מהמקור באנגלית, שאפשר למצוא כאן. לאן (יהודית1000) - שיחה 23:47, 15 במאי 2023 (IDT)

נבחר דריה - שיחה 12:36, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

לא לעולם חוסן

"כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר."

משלי, פרק כ"ז, פסוק כ"ד.
נבחר דריה - שיחה 12:39, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

אבן גבירול

אין נקב המחט צר לשני אוהבים, ואין רוחב העולם די לשני שונאים.

רבי שלמה אבן גבירול, מבחר הפנינים, שער האהבה, סימן ד'

לאן (יהודית1000) - שיחה 23:48, 18 במאי 2023 (IDT)

  •   בעד ארז האורזשיחה 23:53, 18 במאי 2023 (IDT)
  •   בעד --Sije - שיחה 22:24, 22 במאי 2023 (IDT)
  •   בעדמקף ෴‏‏ 23:04, 22 במאי 2023 (IDT)
  •   בעד א. שפר - שיחה 09:01, 28 ביוני 2023 (IDT)
  • @לאן, המקור הוא מתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז', עמוד א' ”ההוא דהוה קאמר ואזיל כי רחימתין הוה עזיזא אפותיא דספסירא שכיבן השתא דלא עזיזא רחימתין פוריא בר שיתין גרמידי לא סגי לן אמר רב הונא קראי כתיבי מעיקרא כתיב (שמות כה, כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת ותניא ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה וכתיב (מלכים א ו, ב) והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו ולבסוף כתיב (ישעיהו סו, א) כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי איזה בית אשר תבנו לי ”. אבן גבירול זה רק עיבוד. שמש מרפא - שיחה 11:40, 31 ביולי 2023 (IDT)
    מעניין. זה אותו רעיון, אבל הדוגמאות שונות. ההרחבה לגבי בית המקדש דווקא יפה. אז מה צריך לעשות? לציין במקור שזה עיבוד מהגמרא? או שעדיף לשים ציטוט מהגמרא עצמה? לאן (יהודית1000) - שיחה 12:26, 31 ביולי 2023 (IDT)
נבחר דריה - שיחה 12:42, 15 באוגוסט 2023 (IDT)