ויקי:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יולי 2007
יולי | ||
---|---|---|
1 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/מלחמת הברית המשולשת
|
עריכה - תבנית - שיחה |
2 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/מלחמת הברית המשולשת
|
עריכה - תבנית - שיחה |
3 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/קרב קרני חיטין
|
עריכה - תבנית - שיחה |
4 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/קרב קרני חיטין
|
עריכה - תבנית - שיחה |
5 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/גן חיות
|
עריכה - תבנית - שיחה |
6 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/גן חיות
|
עריכה - תבנית - שיחה |
7 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/מישל רבל
|
עריכה - תבנית - שיחה |
8 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/מישל רבל
|
עריכה - תבנית - שיחה |
9 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/יהדות בוקרשט
|
עריכה - תבנית - שיחה |
10 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/יהדות בוקרשט
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/יצחק דנציגר
|
עריכה - תבנית - שיחה |
12 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/יצחק דנציגר
|
עריכה - תבנית - שיחה |
13 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/קירה קירלינה
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/קירה קירלינה
|
עריכה - תבנית - שיחה |
15 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ביקורת נוסח המקרא
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ביקורת נוסח המקרא
|
עריכה - תבנית - שיחה |
17 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/דוברובניק
|
עריכה - תבנית - שיחה |
18 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/דוברובניק
|
עריכה - תבנית - שיחה |
19 ביולי 2007 | ![]() עלילות בעל וענת הוא אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית, ונחשב למיתוס אוגריתי מרכזי וחשוב. היצירה שנכתבה בין המאה ה-15 לבין המאה ה-14 לפני הספירה שופכת אור על אמונותיהם ועל תפיסותיהם הדתיות של אנשי העיר אוגרית, ופותחת צוהר למחשבותיהם ולמנהגיהם של אנשי ארץ כנען. הדמויות המרכזיות בשירה זו: אל – ראש פנתאון האלים הכנעני, בעל – אל הגשם, הסערה והפוריות, אחותו הנאמנה ענת – אלת המלחמה והציד שמסייעת לו, האל ים – אל הימים והנהרות, ומוֹת – אל השאול והמוות. במרכז העלילה מתרחשת מלחמה והתגוששות בין האלים בעל וענת לבין האלים ים ומות על השליטה ועל המלוכה בארץ. כאשר גוברים בעל וענת, הכוחות החיוביים, יש לבני האדם חיים, גשם ופריון. כשגוברים ים ומות סובלים בני האדם מבצורת, מעקרות, ממגפות, מהצפת נהרות, מנחשולי מים וממוות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
20 ביולי 2007 | ![]() עלילות בעל וענת הוא אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית, ונחשב למיתוס אוגריתי מרכזי וחשוב. היצירה שנכתבה בין המאה ה-15 לבין המאה ה-14 לפני הספירה שופכת אור על אמונותיהם ועל תפיסותיהם הדתיות של אנשי העיר אוגרית, ופותחת צוהר למחשבותיהם ולמנהגיהם של אנשי ארץ כנען. הדמויות המרכזיות בשירה זו: אל – ראש פנתאון האלים הכנעני, בעל – אל הגשם, הסערה והפוריות, אחותו הנאמנה ענת – אלת המלחמה והציד שמסייעת לו, האל ים – אל הימים והנהרות, ומוֹת – אל השאול והמוות. במרכז העלילה מתרחשת מלחמה והתגוששות בין האלים בעל וענת לבין האלים ים ומות על השליטה ועל המלוכה בארץ. כאשר גוברים בעל וענת, הכוחות החיוביים, יש לבני האדם חיים, גשם ופריון. כשגוברים ים ומות סובלים בני האדם מבצורת, מעקרות, ממגפות, מהצפת נהרות, מנחשולי מים וממוות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
21 ביולי 2007 | ![]() קורט וונגוט הבן (1922 – 2007) הוא סופר אמריקאי שיצירותיו, ובהן "בית מטבחיים חמש", "עריסת חתול", ו"ארוחת בוקר של אלופים", משלבות סאטירה, קומדיה שחורה ומדע בדיוני. וונגוט, שאחת החוויות המשפיעות בחייו הייתה שירותו בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, נפילתו בשבי, וחוויית הפצצת דרזדן בידי בעלות הברית, הצליח לשלב בכתיבתו ראייה הומניסטית עמוקה, וביקורת חברתית המוגשת בסגנונו הייחודי. כתיבתו עוסקת במגוון נושאים, לעיתים אוטוביוגרפיים, לעיתים אפוקליפטיים, ולעיתים אף שילוב של השניים, תוך פריצת גבולות רעיוניים וצורניים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 ביולי 2007 | ![]() קורט וונגוט הבן (1922 – 2007) הוא סופר אמריקאי שיצירותיו, ובהן "בית מטבחיים חמש", "עריסת חתול", ו"ארוחת בוקר של אלופים", משלבות סאטירה, קומדיה שחורה ומדע בדיוני. וונגוט, שאחת החוויות המשפיעות בחייו הייתה שירותו בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, נפילתו בשבי, וחוויית הפצצת דרזדן בידי בעלות הברית, הצליח לשלב בכתיבתו ראייה הומניסטית עמוקה, וביקורת חברתית המוגשת בסגנונו הייחודי. כתיבתו עוסקת במגוון נושאים, לעיתים אוטוביוגרפיים, לעיתים אפוקליפטיים, ולעיתים אף שילוב של השניים, תוך פריצת גבולות רעיוניים וצורניים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
23 ביולי 2007 | ![]() קורט וונגוט הבן (1922 – 2007) הוא סופר אמריקאי שיצירותיו, ובהן "בית מטבחיים חמש", "עריסת חתול", ו"ארוחת בוקר של אלופים", משלבות סאטירה, קומדיה שחורה ומדע בדיוני. וונגוט, שאחת החוויות המשפיעות בחייו הייתה שירותו בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, נפילתו בשבי, וחוויית הפצצת דרזדן בידי בעלות הברית, הצליח לשלב בכתיבתו ראייה הומניסטית עמוקה, וביקורת חברתית המוגשת בסגנונו הייחודי. כתיבתו עוסקת במגוון נושאים, לעיתים אוטוביוגרפיים, לעיתים אפוקליפטיים, ולעיתים אף שילוב של השניים, תוך פריצת גבולות רעיוניים וצורניים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
24 ביולי 2007 | ![]() קורט וונגוט הבן (1922 – 2007) הוא סופר אמריקאי שיצירותיו, ובהן "בית מטבחיים חמש", "עריסת חתול", ו"ארוחת בוקר של אלופים", משלבות סאטירה, קומדיה שחורה ומדע בדיוני. וונגוט, שאחת החוויות המשפיעות בחייו הייתה שירותו בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, נפילתו בשבי, וחוויית הפצצת דרזדן בידי בעלות הברית, הצליח לשלב בכתיבתו ראייה הומניסטית עמוקה, וביקורת חברתית המוגשת בסגנונו הייחודי. כתיבתו עוסקת במגוון נושאים, לעיתים אוטוביוגרפיים, לעיתים אפוקליפטיים, ולעיתים אף שילוב של השניים, תוך פריצת גבולות רעיוניים וצורניים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
25 ביולי 2007 | ![]() פיתון היא משפחת טילי אוויר-אוויר שפותחה בישראל על ידי רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה. שני הטילים הראשונים ממשפחה זו היו שפריר 1 (1959), ושפריר 2 (1969). הדגם השלישי כבר כונה פיתון 3 (1978), ואחריו פותח פיתון 4 (1993). הגרסה האחרונה, פיתון 5, נכנסה לשירות בשנת 2005. לאורך השנים נחשבה המשפחה כמתקדמת בעולם מסוגה. עם הכנסת "פיתון 4" לשימוש, קיבל המושג "שגר ושכח" משמעות חדשה: הטיל יכול לעקוב אחרי מטרות מתמרנות ב-9 ג'י, גם אם יש להן חתימת חום נמוכה. בסך הכול, הפיל חיל האוויר הישראלי בעזרת טילי המשפחה כ-150 כלי טיס, ובהם מסוקים, מטוסים ואף כלי טיס בלתי מאויש קטן ממדים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 ביולי 2007 | ![]() פיתון היא משפחת טילי אוויר-אוויר שפותחה בישראל על ידי רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה. שני הטילים הראשונים ממשפחה זו היו שפריר 1 (1959), ושפריר 2 (1969). הדגם השלישי כבר כונה פיתון 3 (1978), ואחריו פותח פיתון 4 (1993). הגרסה האחרונה, פיתון 5, נכנסה לשירות בשנת 2005. לאורך השנים נחשבה המשפחה כמתקדמת בעולם מסוגה. עם הכנסת "פיתון 4" לשימוש, קיבל המושג "שגר ושכח" משמעות חדשה: הטיל יכול לעקוב אחרי מטרות מתמרנות ב-9 ג'י, גם אם יש להן חתימת חום נמוכה. בסך הכול, הפיל חיל האוויר הישראלי בעזרת טילי המשפחה כ-150 כלי טיס, ובהם מסוקים, מטוסים ואף כלי טיס בלתי מאויש קטן ממדים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 ביולי 2007 | ![]() המסורת האופראית של צרפת, שראשיתה במאה ה-17, היא מן החשובות באירופה והיא כוללת יצירות משל מלחינים בשיעור קומתם של ז'אן-בטיסט לולי, ז'אן-פיליפ ראמו, הקטור ברליוז, ז'ורז' ביזה, קלוד דביסי ופרנסיס פולנק. גם למלחינים זרים היה מקום במסורת האופראית הצרפתית, בהם כריסטוף ויליבלד גלוק, לואיג'י כרוביני, ג'ואקינו רוסיני, ג'אקומו מאיירבר וג'וזפה ורדי. במחצית השנייה של המאה ה-19 משל בכיפה ז'אק אופנבך בסוגה החדשה, האופרטה, ביצירות שנונות וציניות כמו "אורפיאוס בשאול"; שארל גונו קצר הצלחה ראויה לשמה ב"פאוסט"; וביזה חיבר את "כרמן", מן הסתם האופרה המפורסמת בכולן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
28 ביולי 2007 | ![]() המסורת האופראית של צרפת, שראשיתה במאה ה-17, היא מן החשובות באירופה והיא כוללת יצירות משל מלחינים בשיעור קומתם של ז'אן-בטיסט לולי, ז'אן-פיליפ ראמו, הקטור ברליוז, ז'ורז' ביזה, קלוד דביסי ופרנסיס פולנק. גם למלחינים זרים היה מקום במסורת האופראית הצרפתית, בהם כריסטוף ויליבלד גלוק, לואיג'י כרוביני, ג'ואקינו רוסיני, ג'אקומו מאיירבר וג'וזפה ורדי. במחצית השנייה של המאה ה-19 משל בכיפה ז'אק אופנבך בסוגה החדשה, האופרטה, ביצירות שנונות וציניות כמו "אורפיאוס בשאול"; שארל גונו קצר הצלחה ראויה לשמה ב"פאוסט"; וביזה חיבר את "כרמן", מן הסתם האופרה המפורסמת בכולן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
29 ביולי 2007 | ![]() דימום תוך-גולגולתי הוא סוג של שבץ הנגרם מדימום פנימי בתוך הגולגולת. דימום תוך-גולגולתי מתרחש כאשר כלי דם בראש נבקע או דולף. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מטראומה גופנית, כפי שקורה בפציעת ראש, או מסיבות נוירוטראומטיות כגון כלי דם שהתנפח והתבקע. דימום תוך-גולגולתי הוא מצב חירום רפואי חמור ביותר כיוון שהעלייה בלחץ הדם בתוך הגולגולת עלולה לגרום לגדילת הלחץ התוך-גולגולתי, עלייה שיכולה למחוץ את רקמת המוח העדינה או להגביל את זרימת הדם אליה. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא הכלי שבאמצעותו מבצעים אבחנה מדויקת של דימום תוך-גולגולתי. אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שקע בתרדמת בעקבות דימום תוך-גולגולתי שעבר ב-4 בינואר 2006. שבץ בכלל ודימום תוך-גולגולתי בפרט נכללים ברשימת גורמי המוות העיקריים בעולם המערבי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
30 ביולי 2007 | ![]() דימום תוך-גולגולתי הוא סוג של שבץ הנגרם מדימום פנימי בתוך הגולגולת. דימום תוך-גולגולתי מתרחש כאשר כלי דם בראש נבקע או דולף. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מטראומה גופנית, כפי שקורה בפציעת ראש, או מסיבות נוירוטראומטיות כגון כלי דם שהתנפח והתבקע. דימום תוך-גולגולתי הוא מצב חירום רפואי חמור ביותר כיוון שהעלייה בלחץ הדם בתוך הגולגולת עלולה לגרום לגדילת הלחץ התוך-גולגולתי, עלייה שיכולה למחוץ את רקמת המוח העדינה או להגביל את זרימת הדם אליה. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא הכלי שבאמצעותו מבצעים אבחנה מדויקת של דימום תוך-גולגולתי. אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שקע בתרדמת בעקבות דימום תוך-גולגולתי שעבר ב-4 בינואר 2006. שבץ בכלל ודימום תוך-גולגולתי בפרט נכללים ברשימת גורמי המוות העיקריים בעולם המערבי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
31 ביולי 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/לוקי
|
עריכה - תבנית - שיחה |
<inputbox> type=create default=פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/שם הערך preload=ויקיפדיה:ערכים_מומלצים/תקצירים_מוכנים/תבנית_לתקציר </inputbox>
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|