ויקי:מיזמי ויקיפדיה/ראשון לציון/אישים והיסטוריה

אישים

מייסדים

ככל הנראה, הרשימה בערך ראשון לציון חלקית. הרשימה לפי מוזיאון ראשון לציון: [1] [2]

• זאב אברמוביץ (תר"ג-תרע"א, 1911-1843)
• לוי יצחק איזנבנד (שנת פטירה: תרמ"ט, 1889)
• יצחק גרברג (שנת פטירה: תרס"ז, 1907)
• נפתלי אברהם הלל (תר"ח-תרס"ז, 1848-1906
• יהודה חנקין (תר"ב-תרנ"ד, 1893-1842)
• יצחק ליב טופורובסקי (תר"כ-תרצ"ח, 1938-1860
• ראובן יודלביץ (תרכ"ב-תרצ"ג, 1933-1862)
• משה אהרון כהן (תרכ"ב-תרפ"ט, 1929-1862)
• זלמן דוד ליבונטין (תרט"ז-ת"ש, 1940-1856)
• צבי ליבונטין (תקצ"ב-תרנ"ח, 1898-1832)
• צבי פוסיצלסקי (ג'ורג' גרגורי, בוריסביץ') (שנת פטירה: תרפ"ז, 1927)
• בנימין פיין (תרכ"ב-תרס"ט, 1909-1862)
• יוסף פיינברג (תרט"ו-תרס"ב, 1902-1855)
• יעקב פרימן (תרי"א-תר"פ, 1920-1851)
• מרדכי פרימן (תר"ו-תרפ"ד, 1924-1846)
• אליעזר אלחנן שליט (תר"ו-תרע"ה, 1915-1846)

בילו"יים

• משפחת בלקינד: פאני בלקינד, ישראל בלקינד, שמשון בלקינד
• יואל דרובין
• ד"ר חיים חיסין
• דוד יודילוביץ'
• מנשה מאירוביץ'

לא מופיעים בערך:

• יהודה צלליכין
• חסיה בנינסון

ראשי העירייה

ראשי ועד המושבה וראשי המועצה המקומית

• זלמן דוד ליבונטין: 1882–1883
• נפתלי אברם הלל
• אהרן מרדכי פריימן
• מנשה מאירוביץ
• ברוך פפירמייסטר
• דוד סגל
• משה וקסלר
• יעקב כנר

• כתריאל רפפורט: ה'תרע"ח - ה'תרפ"א
• שמעון בלקינד: ה'תרפ"א - ?
• דב חביב לובמן: 1923–1925 (כראש מועצה)
• שמואל אוסטשינסקי: 1926–1927
• יחיאל טרכטנברג: 1932–?
• יעקב פריימן: 1931–1936 (לסירוגין)
• מיכאל לוין: 1936–1939
• זרובבל חביב: 1939–1946

ראשי העירייה

• אליקום אוסטשינסקי: 1951-1950
• אריה שפטל: 1951, 1962-1960, 1969-1965
• משה גבין: 1955-1952
• גרשון מן (מנקוב): 1955
• חנה לוין: 1960-1956
• נעם לאונר: 1965-1962
• חנניה גיבשטיין: 1983-1969
• מאיר ניצן: 2008-1983
• דב צור: 2008-

• • חסרה רשימת ראשי המועצה וראשי ועד המושבה http://www.rishonlezion.muni.il/odot/skira_historit/moshava_1882-1922/Pages/vaad_hamoshava.aspx
  • רשימת מייסדי ראשון לציון - איתור החסרים http://www.rishonlezion.muni.il/odot/skira_historit/moshava_1882-1922/Pages/hameyasdim.aspx
  • להוסיף קישור בערך על הבילוייים http://www.rishonlezion.muni.il/odot/skira_historit/moshava_1882-1922/Pages/habiluyeem.aspx

פקידות הברון [3]

וגם בספרו של רן אהרונסון, "הבארון והמושבות".

• ז'סטין דיגור/גוסטב דיגור, תרמ"ג, 1883
• יעקב בנשימול, תרמ"ג-תרמ"ד, 1884-1883
• יהושע אוסובצקי, תרמד-תרמ"ז, 1887-1884
• ליאון הפקיד, תרמ"ז, 1887 (מספר חודשים)
• חיים דוד (פקיד הברון), תרמ"ז-תרמ"ח, 1888-1887
• אדולף בלוך, תרמ"ח-תרנ"ד, 1894-1888
• אטינגר הפקיד, תרמ"ח, 1888
• חיים חזן (פקיד הברון), תרנ"ד-תרנ"ט, 1899-1894
• אליהו שייד, תרמ"ג-תר"ס, 1900-1883
• יהושע אברבאיה, תרע"ב-תרצ"ד, 1934-1912
• צבי פרנק (הנרי)

היסטוריה

• היסטוריה של ראשון לציון

פרקים שבולטים בהיעדרם בערך הראשי: מ-1915 עד אמצע שנות ה-80. כל תקופת המועצה המקומית, רבע יובל כעיר.

• ראשון לציון במלחמת העצמאות

"ראשונים בהגנה"

מרדכי בר-און, "נלחמת על בטחונה: הגנת ראשון לציון במלחמת העצמאות", בתוך: עת־מול, גיליון 224

"הגנה וביטחון בראשון לציון 1882–1949", באתר עיריית ראשון לציון

• התאחדות המושבות ביהודה - נוסדה ב-14 בספטמבר 1913. ==>התאחדות המושבות ביהודה ושומרון (1920) ==> התאחדות האיכרים

• קיבוצים בראשון לציון/קבוצות הכשרה בראשון לציון/גרעיני הכשרה

[4] [5]

זאב ענר (עורך), סיפורי קיבוצים: סיפורם של ארבעים קיבוצים (ערכים על רביבים, נגבה, נירים, נען ועין גב; על השלושה האחרונים לא מצויין דבר בערכים, יש לבדוק במה בדיוק מדובר. אולי בהצטרפות בלבד).

קבוצת השדה (שדה נחום, שיוך: הקיבוץ המאוחד)

קבוצת רביבים (בפינת הרחובות ירושלים-גבעתי, התפצלו לרביבים ואלונים) [6]. קיים שילוט של המועצה במקום + אנדרטה.

גבעת גנים 1933–1939 (בנחלת יהודה, חברי השומר הצעיר מפולין. הקימו את נגבה)

קיבוץ עין הקורא 1930–1937, (בשטח בו יושבת כיום מועצת הפועלים, עולים מצ'כיה ופולין, הקימו את שער הגולן ב-1937. חלקם המשיכו לשבת בעין הקורא גם אחרי 37). 1937–1946/7 גרעין שהקים את חצור אשדוד. קיים שילוט של המועצה לשימור אתרים במקום.

קיבוץ ג' (הוכשרו בקיבוץ עין הקורא, עלו מצ'כוסלובקיה, הקימו עם גרעינים נוספים את (מענית)

קיבוץ אודים 1939 (בנחלת יהודה, עלו מליטא, הקימו עם גרעינים נוספים את מענית)

קיבוץ ו' 1940–1947 (בנחלת יהודה, שיוך: השומר הצעיר, הקימו את עין דור)

קיבוץ אמונים כ-8 שנים (בחולות ליד נחלת יהודה, שיוך: הקיבוץ הדתי, הקימו את עין הנצי"ב)

קיבוץ עקיבא (ליד באר יעקב, בקצה של שיכוני המזרח, כיום כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי. שיוך: הפועל המזרחי, בין היתר עלו מהאתר לנירים)