ויקטור גרטלר
ויקטור גרטלר (בהונגרית: Gertler Viktor; בודפשט, 24 באוגוסט 1901 – בודפשט, 5 ביולי 1969) היה במאי קולנוע יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל).
ביוגרפיה
גרטלר נולד במשפחה יהודית. אביו היה אדולף גרטלר, סוחר יליד ארשקאויוואר ואמו הייתה פרידריקה (פרידה) ברגר (1880-1943). [1] [2] סבו וסבתו מצד אביו היו יוז'ף גרטלר (1837-1920)[3] סוחר, ובטי שלזינגר, ומצד אמו סבו היה פילפ ברגר וסבתו ברטה פייגל.[4] לאחר סיום בחינות הבגרות התחיל לעבוד כפקיד בנק. בהמשך למד שירה ואחר כך סיים את לימודי המשחק בבית הספר לדרמה של סידי ראקושי. הוא סיים את לימודיו בשנת 1923 וחתם חוזה בתיאטרון הלאומי של פץ'. בנוסף למשחק, החל גם לביים. הוא נסע לברלין בשנת 1927 כדי לצלם סרטים. במפעל הקולנוע הגרמני UFA, הפך תחילה לעוזר, לימים לעורך ולאחר מכן לבמאי. הוא חזר להונגריה עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933. בשנת 1934 התחתן עם ארז'בט שרש בבודפשט.[5] סרטו העלילתי הראשון היה "האחות מריה", שצולם בשנת 1936. הוא התגורר בבריסל במהלך מלחמת העולם השנייה וחזר להונגריה לאחר סיום המלחמה. בשנים 1945–1947 ניהל בית ספר לקולנוע בבודפשט ובין תלמידיו הרבים היה גם במאי הקולנוע היהודי הונגרי יאנוש הרשקו. אחר כך היה מרצה באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בין 1948 ל-1954.
סרטיו
כעורך
בגרמניה ובאוסטריה:
- The Three from the Filling Station (1930)
- The Man in Search of His Murderer (1931)
- Der Kongreß tanzt (1931)
- Inquest (1931)
- About an Inquest (1931)
- I by Day, You by Night (1932)
- Storms of Passion (1932)
- Congress Dances (1932)
- Quick (1932)
- A City Upside Down (1933)
- Gently My Songs Entreat (1933)
- Peter (1934)
- Catherine the Last (1936)
סרטיו כבמאי
- הקונגרס רוקד (1931 - גם העורך)
- האחות מריה (1936)
- חתונה בכפר (יום רביעי הגנוב) (1936)
- מריקה (1937)
- הגבר כולו משוגע (1937)
- עולם האדונים (1938)
- מכשפת טירת ליאניוואר (1938)
- האדם שהוחלף (1938 - גם תסריטאי)
- יום 1 במאי חופשי בבודפשט (1945)
- ללא שקרים (1945)
- מלבוש פאר הונגרי (1949)
- אורי מורי (מסיבת אדונים) ( (1949)
- קרב בשלום (1951)
- כבוד ותהילה (1951)
- חנות כלבו ממשלתית (1953)
- סבי ואני (1954)
- כיסא הקסם (1954)
- דריסה (1955)
- אבא של דולרים (1956)
- אביר פזמן (1956)
- קדחת (1957)
- בחצות (1957)
- במעלה המדרון (1958)
- דיו אדום 1958)
- המקרה של הנער הנוסטי עם מרי טוט (1960)
- איש הזהב (1962)
- אדם שלא קיים (1963)
- כלות אלמנות (1964)
- ואז הברנש... (1966)
- המעגל האחרון (1968)
פרסים
- פרס קושוט (1957)
- פרס האמן הדגול (1966)
ספרו
- הסרט שלי (1942 - אוטוביוגרפיה)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי 1978-1991 (A-Z).
קישורים חיצוניים
- על הסרטת אחד מסרטיו בטרקסנטמיקלוש (בהונגרית)