וילם ואן הוגסטראטן
וילם ואן הוגסטראטן (בהולנדית: Willem van Hoogstraten 18 במרץ 1884 – 11 בספטמבר 1965) היה כנר ומנצח הולנדי.
ביוגרפיה
ואן הוגסטראטן נולד באוטרכט שבהולנד. בגיל שמונה החל ללמוד נגינה בכינור, ובין מוריו היה אלכסנדר שמולר. בגיל שש-עשרה נסע לגרמניה לקונסרבטוריון של קלן, שם למד אצל בראם אלדרינג. הוא המשיך את לימודי הכינור בפראג.
את הקריירה שלו כמנצח החל באתר מרפא ובהמשך ניצח על התזמורת בקלפלד, בשנים 1914–1918.
הוגסטראטן היה נשוי במשך שש-עשרה שנים, מ-1911 עד 1927, לפסנתרנית אלי ניי (Elly Ney). השניים נפגשו ב-1907 בקונסרבטוריון בקלן, שניי נמנתה עם סגל מוריו. הם סיירו ברחבי אירופה בנגינת מוזיקה קאמרית, לאחר שצירפו אליהם את הצ'לן פריץ רייטץ ליצירת שלישייה. הזוג התגורר בטוצינג על ימת שטארנברגר. הם הקליטו שלושה מן הקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן, מס' 3, 4 ו-5. בתם, אלאונורה ואן הוגסטראטן, הייתה לשחקנית. הם התגרשו בשנת 1927.
ואן הוגסטראטן ניצח על פסטיבל ברהמס בווינה ועל פסטיבל מוצרט בזלצבורג. כמו כן הופיע כמנצח אורח ברחבי אירופה. הוא ניצח על הפילהרמונית של ניו יורק בסדרת הקונצרטים הקיצית באצטדיון לואיסון בשנים 1922–1939, ואף כיהן שם כמנצח-משנה מ-1923 עד 1925. בלואיסון ניצח ב-1927 על הפילהרמונית של ניו יורק בביצוע "הרפסודיה בכחול" והקונצ'רטו בפה מז'ור עם ג'ורג' גרשווין כסולן. האגודה הפילהרמונית מינתה את ואן הוגסטראטן למנהל מוזיקלי של התזמורת בין יוזף סטרנסקי ווילם מנגלברג, למשך חצי עונה עד שמנגלברג התפנה לקחת עליו את המשרה.
ואן הוגסטראטן התמנה למנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של אורגון אחרי מותו הפתאומי של תאודור שפירינג בשנת 1925. במשרתו זו התמיד שלוש-עשרה עונות. מ-1939 עד 1945 כיהן כמנצח קבוע של אוניברסיטת מוצרטיאום בזלצבורג.
ואן הוגסטראטן מת 1965 בטוטצינג, גרמניה, ונקבר שם לצד אשתו לשעבר, אלי ניי.
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא וילם ואן הוגסטראטן בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.