ויליאם הואר

תבנית {{אמן}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ויליאם הואר (באנגלית: William Hoare‏; בערך 1707 – 12 בדצמבר 1792) היה צייר פורטרטים ויוצר דפוס אנגלי מהעיר באת'.^[1]

ביוגרפיה

נולד ליד איי (אנ'), סאפוק. ויליאם הואר קיבל השכלה מכובדת בפרינגדון. הוא הראה יכולת לצייר ונשלח ללונדון ללמוד אצל ג'וזפה גריסוני, שעזב את פירנצה ללונדון בשנת 1715. כשגריסוני חזר לאיטליה בשנת 1728 נסע איתו הואר, לרומא והמשיך בלימודיו בהנחיית פרנצ'סקו אימפריאלי. הוא נשאר ברומא תשע שנים, וחזר ללונדון ב־1737/8.

משלא הצליח להתבסס בלונדון, התיישב הואר בבאת', עיר ספא הפופולרית בקרב המעמדות העשירים יותר. שם הוא השיג עבודות רבות של דיוקנאות רשמיים של מנהיגים חברתיים של אותם ימים (כולל גאורג פרידריך הנדל) ואנשי פוליטיקה (למשל, ראשי הממשלה רוברט וולפול, ויליאם פיט, הרוזן הראשון של צ'אתאם).^[2]

לרוב הדיוקנאות ישנן מספר גרסאות, דבר המצביע על כך שהיה לו אולפן, והן פורסמו עוד יותר על ידי הפקת הדפסים על ידי חרטים מובילים. הואר עצמו היה צורב עדין ופרסם מספר לוחות פרטיות, בעיקר של בני משפחה וחברים, כולל מיס הואר (כנראה מרי), כריסטופר אנסטיי והדוכס השלישי מבופור. הפסטלים שלו הושפעו מרוזלבה קריארה.

ויליאם הואר היה הדיוקנאי האופנתי הראשון שהתיישב בבאת', והוא היה המוביל שם עד הגעתו של תומאס גיינסבורו בשנת 1759. הוא נותר הצייר המועדף על ידי פטרונו הדוכס ניוקאסל, משפחתו, חסדיו ומקורביו הפוליטיים. בין פטרוניו החשובים האחרים נכללים הרוזנים מפמברוק וצ'סטרפילד והדוכס מבופור. עם גיינסבורו וג'ושוע ריינולדס הוא היה חבר מייסד באקדמיה המלכותית לאמנויות.

הואר היה מעורב מקרוב בניהול בית החולים המלכותי בבאת' משנת 1742.^[3] הוא שימש כמנהל בית החולים, והתוודע למבקריו הבולטים של באת ולמשפחות בעלי הקרקעות שבסביבה. צ'למרס תיאר אותו כ"צייר אנגלי גאוני וחביב".

הוא נפטר בבאת' ב־12 בדצמבר 1792.

בנו, פרינס הואר, זכה לתהילה כצייר וכמחזאי. בתו, מרי הואר, הייתה גם היא ציירת ידועה.