מרץ 2020, שלט חשמלי המודיע על סגירת בית הספר בפנסילבניה, ארצות הברית
מגפת הקורונה השפיעה על מערכות חינוך ברחבי העולם והובילה לסגירות כמעט מוחלטות של בתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות. מרבית הממשלות ברחבי העולם סגרו באופן זמני את מוסדות החינוך בניסיון למנוע את התפשטות המגפה. בסוף אפריל 2020, 1.725 מיליארד תלמידים (כ-90% מכלל התלמידים בעולם) מ-190 מדינות שהו בביתם.[1] עם הזמן הסתמנה מגמה של מעבר ללימודים חלקיים.
סגירת בתי הספר השפיעה על תלמידים, מורים ומשפחות,[2] והיו לה השלכות כלכליות וחברתיות.[3] ברחבי העולם, סגירת בתי הספר האירה סוגיות חברתיות וכלכליות שונות, למשל שחיקת מורים,[4] הלוואות סטודנטים,[5] תשתיות ללמידה מרחוק,[6][7] העדר ביטחון תזונתי[8][9] ואובדן קורת גג.[10] בנוסף נשירה,[11] זמינות שירותים לילדים עם מוגבלות[12] ומשפחותיהם ופגיעה בהכנסה של משפחות בעקבות סגירת מוסדות החינוך והצורך לטפל בילדים בבית.[13][14] השלכות אחרות היו התמודדות של תלמידים ומורים מקבוצות הסיכון לנגיף[15] והתמודדות של חלק ממחלימי מחלת הקורונה עם לונג קוביד.[16][17]
סין הייתה המדינה הראשונה שבה התפרץ הנגיף. בסוף ינואר, הוחלט לסגור את מוסדות החינוך במדינה.[18] כך גם קרה במונגוליה השכנה. במהלך פברואר, אנשים הנושאים את הנגיף הגיעו למספר מדינות מחוץ לסין. כחלק ממדיניות הריחוק החברתי, החלו להסגר בתי ספר במדינות שבה התפשט הנגיף. בקוריאה הדרומית, נסגרו בתי הספר.[19] בסוף פברואר, נסגרו רוב בתי הספר והאוניברסיטאות באיראן.[20][21] אחרי 3 ימים, הודיעה יפן על סגירת כל בתי הספר בשטחה.[22]
למידה מרחוק באיטליה בזמן המגפה, 2020
מרץ
מספר המדינות שסגרו את מוסדות החינוך הלך וגדל. בתחילת החודש, נסגרו מוסדות לימוד ב-13 מדינות ו-290.5 מיליונים לא שהו בבית הספר.[23] עשרה ימים אחר כך, 39 סגרו באופן גורף את בתי הספר וב-22 מדינות נסגרו בתי ספר על ידי השלטון המקומי, המדינות או המחוזות. בסוף החודש מספר המדינות שסגרו את בתי הספר בצורה גורפת עלה ל-124. 90 אחוז מתלמידים שהו בביתם. היו בתי ספר פתוחים במדינות כמו שוודיה, טייואן, סינגפור וגם במספר מדינות בארצות הברית.[24] מחוזות במערב סין שנפגעו פחות מהנגיף החלו להחזיר תלמידים לבית הספר בתחילת החודש.[25] ב-9 במרץ החליטה ספרד לסגור בתי ספר ואוניברסיטאות באזור ויטוריה.[26] באמצע מרץ, הוכרזה סגירת בתי ספר ברבות ממדינות אירופה לשבועיים לפחות.[27] למשל, פולין, אירלנד, איטליה וסלובקיה הן בין המדינות שסגרו את בתי הספר והאוניברסיטאות.[28] בסוף מרץ החליט ראש ממשלת בריטניהבוריס ג'ונסון לסגור את בתי הספר בממלכה.[29]
אפריל
שיעורי בית דיגיטליים בבית ספר ציבורי בטקסס שניתנו מהלך המגפה.
בגלל גל שני של נדבקים, ב-3 באפריל הודיעה סינגפור על סגירת כל בתי הספר ברחבי עיר-המדינה.[30] באמצע החודש, פעוטונים, גני ילדים ובתי ספר יסודיים נפתחו מחדש בדנמרק, המדינה הראשונה שעשתה זאת באירופה. תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים המשיכו בלמידה מרחוק לפחות עד 10 במאי. באותו יום, התחדשו הלימודים רק בכמחצית מהאזורים ובכ-35% מבתי הספר בקופנהגן. עד 20 באפריל היו צפויים להתחדש הלימודים בכל מוסדות החינוך במדינה. היו הגבלות כמו שמירת מרחק. היו הורים שחששו מהחזרה לבתי הספר.[31]
בסוף החודש, מדינות באירופה החלו להחזיר את ילדיהן למוסדות החינוך כחלק מאסטרטגית היציאה שלהן ותוך קיום כללי התנהגות. לפי ניתוח של משרד החוץ, מדינות צפון אירופה העדיפו להחזיר את הילדים הצעירים לבתי הספר במטרה לאפשר יציאת הורים לעבודה או בשל חוסר האפקטיביות של למידה מרחוק בגילאים אלה. מדינות מרכז אירופה (גרמניה, אוסטריה) העדיפו להחזיר את תלמידי בתי הספר התיכונים שמסיימים את לימודיהם בשביל להשלים בחינות בגרות ולתלמידים שלפני בחינות מעבר מחטיבה לחטיבה. מדינות אחרות נקטו גישה משולבת. בטייוואן מערכת החינוך הושבתה לתקופה קצרה וחזרה במלואה לפעילות, תחת כללים קפדניים. בחלק מהמדינות יכלו ההורים להחליט אם לשלוח את ילדיהם לבתי הספר. בשל הצורך להקטין את מספר התלמידים בכיתה והחשש מהתפרצויות נקודתיות, מערך הלמידה מרחוק המשיך להיות חלק ממערכת הלימוד. המדינות רכשו לשם כך אמצעים (תוכנות, מחשבים), מכינות תוכניות לימוד וביצעו הדרכות למורים.[32][33] בצ'כיה הוחלט להחזיר ללימודים את בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים ואף המכללות אך בשיטה מיוחדת בה התלמידים והצוות החינוכי נפגשים רק לצורך הכוונה ועזרה בחומר הנלמד ושיעורים פרטיים. באורוגוואי נפתחו ראשונים בתי ספר כפריים בגלל גודלם הקטן.
בסין, פורסם מסמך ארוך ומפורט העוסק בחזרה ללימודים באוניברסיטאות. לפי המסמך, מלבד במקרים חריגים הסטודנטים באוניברסיטאות יידרשו להישאר סגורים בשטח הקמפוס והמעונות, כדי לא לייבא פנימה את הקורונה. בתי ספר באזורים שונים נפתחו חלקית, כששאר התלמידים המשיכו ללמוד מרחוק. תאריך הפתיחה של בתי הספר בכל מקום השתנה בהתאם לנסיבות.[25]
מדינות הצהירו על מועדי חזרה שונים. בצרפת פרסמה הממשלה כי תלמידים יחזרו ללמוד ב-11 במאי. עם זאת על פי מדגם שבדק את הורי התלמידים הלומדים במערכת החינוך במדינה אמרו כי הדבר רעיון לא טוב ואף הצהירו כי לא ישלחו את ילדיהם מחשש שידבקו בנגיף. באוסטרליה בוצע מחקר הבודק את רמת ההידבקות אצל תלמידים בבית ספר במדינת ניו סאות' ויילס על מנת להחזיר את שגרת הלימודים.[34] בניו זילנד החליטה הממשלה המקומית לפתוח מחדש את מערכת החינוך ובעיקר את מוסדות החינוך לגיל הרך החל מ-29 באפריל - להורים שצריכים לחזור לשגרת עבודה, לעומת זאת באיטליה הוחלט להפעיל את מערכת החינוך במדינה רק ב-1 בספטמבר מחשש לקושי בתהליך הלמידה במהלך חודשי הקיץ.[35]
בתחילת מאי בתי ספר ברוב מדינות העולם נותרו סגורים.[37] חוקרי הבנק העולמי טענו שבמדינות מתפתחות ועניות, לתלמידים הפגיעים ביותר "יש פחות הזדמנויות ללמידה בבית...". נוסף על כך, הם טענו ש-"...הזמן שלהם מחוץ לבית הספר עשוי להכביד כלכלית על הוריהם שנאלצים להתמודד עם מציאת מסגרת שתטפל בהם כדי שהם יוכלו להמשיך לעבוד". כמו כן, נטען שחלק ניכר מאותם ילדים איבדו את הארוחה המזינה היחידה שלהם עקב הפסקת פרויקטי הזנה שונים בבתי הספר. זאת גם לפי ארגון ה-WFP המהווה חלק מהאו"ם.[38][39] בחלק מהמדינות הנחשלות, אבל לא רק בהן, אבדן העבודה של ההורים בצירוף סגירת בבתי הספר עלולים להסליל חלק מהילדים והנוער לעזוב את המסגרות החינוכיות ולסייע בפרנסת המשפחה. מצבם של אותם ילדים ונערים היה תלוי בתוכניות הסיוע שבוצעו במדינות השונות וגורמים נוספים.[39]
ב-6 במאי, תלמידי י"ב בעיר ווהאן, שבה התפרץ הנגיף לראשונה, חזרו לכיתות אחרי 3 חודשים. בתי הספר הקטינו את מספר התלמידים בכיתות, הגדילו את המרחק בין השולחנות והתקינו מחיצות מפלסטיק כדי לשמור על התלמידים. הילדים עברו בדיקות חום בכניסה ועטו מסכות. לפני החזרה, הם חויבו ליטול בדיקת קורונה (שקבעה אם הם חלו ברגע הבדיקה ולא יכלה לזהות זאת בשלב מסוים).[40] בסרטון שפורסם ברשת הטיקטוק, ניתן לראות כיצד נראיתה הכניסה לאחד מבתי הספר בסין. המסלול התחיל בחיטוי הסוליות, עבר לחיטוי הבגדים, ומשם לבדיקת חום.[41]
בחלק מאירופה, המשיכה מגמת הפתיחה של בתי הספר. בצרפת, נפתחו בתי הספר ובהדרגה תוך חשש מצד איגודי העובדים והאופוזיציה והתנגדות ראשי ערים.[42][43] בגרמניה, נפתחו חלק מבתי הספר. ביוון, חזרו תלמידי התיכון לבית הספר. בהולנד, נפתחו בתי הספר היסודיים ובדנמרק נפתחו בתי ספר לילדים בני 15-11.[44] בארצות הברית, המצב היה שונה. 48 מדינות (וכל 5 הטריטוריות המיושבות) בארצות הברית המליצו או הורו לסגור את בתי הפר במשך כל שאר שנת הלימודים.[45] כך גם באיטליה, בולגריה וספרד.[42]
בארצות הברית, אוניברסיטאות ומכללות דנו על אופי הביצוע של הלמידה מרחוק והקפה. אוניברסיטת קליפורניה הייתה הראשונה לקבוע שכל הלימודים יהיו וירטואליים בכל 23 הקמפוסים שלה.[46] היו מוסדות שסבלו מקשיים או היו במשבר. למשל, בארצות הברית היו: ירידה חדה בתרומות, שיעור נרשמים שפחת, סטודנטים רשומים שיאלצו לנשור כדי להתפרנס, וצפי שהסטודנטים הבינלאומיים, אלה ששילמו שכר לימוד גבוה בהרבה מהסטודנטים האמריקאים, לא יגיעו באוקטובר.[47]
ב-18 מאי, נפתחו בתי ספר בניו זילנד אחרי 8 שבועות של למידה מהבית. המשיכו להיפתח בתי ספר במדינות אירופיות כמו בלגיה ופורטוגל. בבריטניה, כמו באיטליה ובספרד, יפתחו בתי הספר כנראה בספטמבר.[48] למחרת, נפתחו בתי הספר התיכוניים בדרום קוריאה.[49] בהמשך, נסגרו חלק מבתי הספר.[50] בסוף מאי, הודיעו באורוגוואי שבתי ספר יפתחו ביוני.
תהליך פתיחת המוסדות בהרבה מדינות היה הדרגתי, מצומצם ומדוד. כך למשל, בדנמרק הוגבל מספר התלמידים בכיתה לשישה בלבד בהתחלה, והוא היה אמור לגדול בהדרגה עד מקסימום של 28 תלמידים בכיתה. הילדים רחצו ידיים חמש פעמים ביום, ובית הספר עבר חיטוי כמה פעמים ביום.[51]
ביולי, רשויות ההגירה בארצות הברית הנחו שסטודנטים זרים שלא ילמדו בשיעורים בכיתות באוניברסיטאות אלא באופן מקוון בלבד ייאלצו לעזוב את המדינה. מטרת ההנחיות הייתה להפעיל לחץ על האוניברסיטאות להיפתח מחדש בסתיו.[52] בתגובה, אוניברסיטת האוורד ו-MIT תבעו את הממשל בבית המשפטי פדרלי.[53] כמו כן, הנשיא דונלד טראמפ איים בשלילת תקציבי חינוך אם בתי הספר לא יפתחו בספטמבר. לא היה ברור לאיזה תקציב התכוון הנשיא. המדינות בארצות הברית היו אחראיות בעצמן לתקציבי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים במסגרת חוקת ארצות הברית, אבל הממשל הפדרלי העניק לעיתים תקציב משלים.[54] הנחיות רשות ההגירה בוטלו אחרי תביעות שהגישו האוניברסיטאות והתובעים הכלליים של 20 מדינות.[55]
ב-20 ביולי, היו 49 מדינות עם מערכות החינוך שחזרו לפעילות או יחזרו לפעילות בתום חופשת הקיץ. ב-52 מדינות מערכות החינוך היו סגורות חלקית לפי אזורים או שכבות גיל, וב-109 מדינות מערכות החינוך סגורות לגמרי. בחלק מהמדינות מתקיימת למידה בקפסולות תוך הקפדה על היגיינה וניטור, מיקוד ההקפדה במורים ובשכבות הבוגרות, ודגש על המרחב הציבורי.[56] חלק מהמדינות באירופה ששבו לסגר השאירו חלק ממוסדות החינוך פתוחים בניגוד לסגר הראשון.
מדינות שונות התמודדו עם מחסור בתשתיות אינטרנטיות, מה שהקשה על למידה מרחוק.[57]
בית ספר בארגנטינה, אוקטובר 2020
ארגון ה-OECD פרסם בספטמבר מחקר שבו הזהיר מנזקים כלכליים עתידיים כמו ירידה עתידית בתמ"ג, וסיכון גדול של גידול באי השוויון העתידי בחברה.[58] הומלץ לשפר למידה מרחוק ולבנות דרכים לפתיחת בתי הספר בשל השפעותיה הרציניות.
הגישות ללמידה בזמן המגפה התחלקו לשלוש קבוצות עיקריות: למידה פיזית, למידה מרחוק או היברידית - כלומר כזאת שמשלבת את שתי הגישות הראשונות. בתי ספר, ערים, מחוזות ומדינות קיבלו החלטות שונות, לא רק לפי מצב ההתפשטות של הנגיף באזורם אלא גם לפי הניסיון, הלך הרוח הציבורי וההעדפות של נבחרי ציבור.[59] ארגוני בריאות פרסמו מדדים לפתיחת מוסדות לימוד.
בשטח בית הספר, גם היה שימוש בבדיקות קורונה ושאפו לאוורר את הכיתות, למשל באמצעות מכשירים.[60][61] מוסדות חינוך פתוחים לעיתים היו צריכים להתמודד עם היעדרויות רבות בשל עליה בתחלואה[60][62][63] והיו מקרים שהם נאלצו ללמידה מרחוק.[64]
מקרים של הנגיף התגלו בישראל החל מפברואר 2020 וב-13 במרץ, הופסקו הלימודים בבתי הספר בעקבות התפשטות המחלה. עם זאת לא הושבתו גני הילדים והחינוך המיוחד.[65] למחרת, הוחלט שמערכת החינוך תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, חינוך מיוחד ונוער בסיכון. בפועל, גני ילדים רבים הושבתו עקב היעדרות גננות וסייעות רבות. בהמשך, הורחבה ההחלטה, והמערכת הושבתה עד הודעה חדשה ללא החרגות. בחינות הבגרות שהיו אמורות להתקיים באנגלית בעל פה ובאומנות מעשית בוטלו. כל פעילות תנועות הנוער בוטלה.
בנוגע לסגירת מוסדות החינוך, נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות להנחיות מנהיגי הציבור החרדי, כגון של הרב חיים קניבסקי.[66] בניגוד לכך, היו רבנים שהורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון האדמו"ר מקרלין,[67] והרב אשר וייס.[68] אחרי שמוסדות החינוך החרדיים לא צייתו להחלטה לסגור את מערכת החינוך, ב-18 במרץ הודיע משרד הבריאות שמנהלי מוסדות חרדים שלא ייסגרו, מאוימים במאסר או קנס, הצו חל על כל המוסדות ללא תלות בגודל המוסד או במספר התלמידים.[69] ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב חיים קניבסקי שיש להקשיב להנחיות משרד הבריאות,[70] הנחיה אותה שינה כבר בסגר השני.
ב-18 במרץ משרד האוצר והות"ת הסכימו על המשך פעילות המוסדות להשכלה גבוהה בלמידה מרחוק והארכה של סמסטר ב'.[71] המוסדות עברו ללמד באמצעות שימוש בישומים כדוגמת זום.[72][73] חלקן נעזרו בהרצאות שצולמו מראש.[74]
בתקופה זו הופעל "מערכת שידורים לאומית", אשר שידרה תכנים לימודיים והפעלות לתלמידי בתי הספר. השידורים הועברו באינטרנט ובחלק מהחברות המספקות טלוויזיה רב ערוצית בישראל.[75]
ב-1 באפריל, הודיע משרד החינוך כי בעקבות המשבר והחסר בשגרת לימודים ראויה לתלמידי התיכון, מערך בחינות הבגרות יצומצם למתכונת חירום.[76]
האוניברסיטאות החליטו להגמיש את תנאי הקבלה ללימודים ולהרחיב את אפשרויות הקבלה על סמך ציוני הבגרות בלבד, וללא ציון פסיכומטרי. זאת, בשל דחיית מועדי הבחינה הפסיכומטרית וחוסר הוודאות לגבי ההמשך בצל המגפה.[77]
חזרה חלקית למוסדות הלימוד
ב-18 באפריל פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות.[78] למחרת, אושרה הפעלה מחדש (תחת מגבלות) של מערכת החינוך המיוחד ומעונות יום שיקומיים.[79]
עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קניבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב גרשון אדלשטיין שדגל בציות להוראות.[80] בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין.[81]
בסוף אפריל, משרד החינוך פירט את מתווה החזרה לכיתות של תלמידי כיתות א'-ג' וילדי הגנים. הכיתות חולקו לקבוצות שלמדו בנפרד. שר החינוך רפי פרץ הודיע כי גם הישיבות, מכינות, מדרשות לבנות ופנימיות יוכלו לחזור ללמוד. המועד שנקבע היה 3 במאי. פתיחת המוסדות הייתה תלויה בעמידה בתנאים השונים ובהערכת מצב.[82] הערכת המצב התחשבה במצב התחלואה בישראל והמחקר התפתח על אופן ההדבקה בקורונה.[83] לפי המתווה, תוכנית הלימודים בבתי הספר תדגיש היבטים רגשיים וחברתיים.[84][85]
על בסיס ההנחיות, התלמידים בישיבות יחולקו לקבוצות המכונות "קפסולות" או "כמוסות". כל "קפסולה" תכלול לכל היותר 26 תלמידים לכל הפעילות - לימודים, לינה והסעדה, ותהיה מבודדת מהשאר. לאחר 14 יום - עם תום תקופת הבידוד, תתמזג הקפסולה עם הקבוצה המרכזית (והגדולה יותר) של המוסד. ההחלטה לא הייתה גורפת לכלל הישיבות אלא נבחנה לפי כל ישיבה על פי התנאים שהוצגו.[86][87] כמו כן, כל תלמיד הנכנס לכמוסה יגיע על מנת לשהות במתחם 45 יום לפחות, כל יציאה תחייב הכנסה לכמוסה חדשה.[88]
חלק מההורים סירבו לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך, מחשש להתפרצות שנייה של נגיף קורונה. זאת, על אף ההנחיות המפורטות.[89]
ב-30 באפריל, התעוררה מחלוקת בין משרד הבריאות למשרד החינוך בנושא החזרה ללימודים.[89][90] בתחילת מאי, המל"ל הציע מתוה אחר כשהחלוקת בין המשרדים הייתה בעיצומה.[91][92] בדיון סוכם על פתיחת כיתות א'-ג' וי"א-י"ב ב-3 במאי. הלימודים לא הוגדרו כחובה, מלבד מבחני בגרות. בחינוך החרדי ייפתחו כיתות ז'-ח' ו"ישיבות קטנות".[93][94][95] בהמשך היום, הודיע המשרד החינוך כי החזרה לשגרת לימודים בצל הקורונה תיעשה באופן הדרגתי עד 5 במאי. זאת במטרה לאפשר לצוותים להיערך.
חלק מהיישובים הודיעו פתיחת המוסדות ואחרים הודיעו על דחייה.[96] רבני הזרם הליטאי, הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין, הורו שתלמידים לא ישובו למוסדות הלימוד.[97] עוד לפני פרסום החלטת הממשלה הסופית, ראשי הרשויות המקומיות הערביות החליטו שלא לחדש את התהליך החינוכי בבתי הספר מנימוקים שונים כמו מצב התחלואה.[98]חסידויות מסוימות החליטו להחמיר ולא לפתוח את הישיבות. אחרות בחנו אם מבנה הישיבה איפשר את פתיחתה בהתאם להנחיות.[99]
ב-3 במאי, שבו תלמידי כיתות א'-ג', י"א-י"ב והחינוך המיוחד ללימודים בחלק מביתי הספר. אחרי תחילת יום הלימודים, פורסם המתווה המלא לחזרה ללימודים בכיתות י"א-י"ב ובחינוך המיוחד.[100] תלמידים ומורים שבסיכון היו צריכים להישאר בבית.[101]
באותו היום, המל"ג הודיעה שסטודנטים יורשו לחזור לקמפוסים באוניברסיטאות ובמכללות בהמשך השבוע, לאחר חודש וחצי של למידה מרחוק. זאת לצורך שיעורי תגבור בקבוצות קטנות ובחינות.[102]
למחרת, שר החינוך פרץ ורה"מ נתניהו הציגו תוכנית הכוללת מועדים של חזרה למוסדות החינוך.[103] משרד החינוך נערך לפתיחת גני הילדים מגילאי 3–6 והילדים חולקו לקבוצות קטנות עם שהיה בגן בחלק מהשבוע.[104][105] ב-10 במאי, החלה חזרה חלקית למעונות היום ולגני הילדים..[106][107] ביום הראשון נרשמה נוכחות גבוהה בגנים הממלכתיים, ואילו בגנים בחברה הערבית והחברה החרדית נרשם שיעור נמוך יותר. בסך הכול נרשמה נוכחות של כ-60%.[108]
למחרת, פרסם משרד החינוך את תוכנית החזרה לבתי הספר לכיתות ד'-ו', אשר הייתה צפויה לצאת לפועל החל מ-17 במאי. החזרה הותרה ליום או יומיים, כתלות בשכבה ובשאר הזמן למידה מרחוק. בכל כיתה, 20 תלמידים.[109] התוכניות בוקרו על ידי הורים וראשי רשויות בהתאמה.[110] למחרת, הודיעו ראשי השלטון המקומי לרה"מנתניהו שהלימודים בכיתות ד'-י' לא יתחדשו ב-17 במאי.[111] מנגד נטען ששינוי מתווה החזרה ללימודים יפגע בתלמידי כיתות א'-ג', שהתרגלו לסוג של שגרה.[112]
חזרה מלאה ללימודים בכפוף להנחיות
ב-14 במאי, הוחלט שכל התלמידים יוכלו לחזור למערכת החינוך באופן הדרגתי החל מ-17 במאי. זאת בהתאם להחלטת ראש הממשלהבנימין נתניהו והסכמת משרדי החינוך הבריאות, האוצר והשלטון המקומי. נקבע שמערכת החינוך תיפתח באופן מלא מלבד במוקדי תחלואה. התאפשר ביטול החלוקה לקבוצות (או "קפסולות") בגנים ובכיתות א'-ג'. הלימודים היו בכפוף להנחיות. לא הייתה חובת חזרה ללימודים. כך לפי מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב.
אחרי כך, פרסם משרד החינוך את מתווה החזרה ללימודים. במסגרת המתווה, על התלמידים למלא הצהרת בריאות בטרם הכניסה ללימודים, הכיתות יופרדו גם בהפסקות, התלמידים יחויבו לעטות מסכות בכיתות ד' ומעלה, בשיעור עצמו ולהורים אסור יהיה להיכנס לשטח בית הספר ללא אישור, יבוצע חיטוי רב[113] ועוד. בתי הספר יפעלו להעביר את מירב הפעילות למקומות שמאפשרים מרחק של 2 מ' בין תלמיד לתלמיד. לא היה ברור אם הדבר אפשרי. אם תתגלה תחלואה במוסד חינוכי המוסד ייסגר לפעילות בהתאם להנחיות המשרד ומשרד הבריאות.[114][115]
עיריות שונות הודיעו על חזרה ללימודים.[114] בחינוך החרדי, החזרה ללימודים הייתה בכפוף להחלטת הממשלה ולהחלטת הרבנים. לפי הנתונים מהשבוע שקדם לאמצע מאי, הורים רבים בחינוך החרדי חששו לשלוח את ילדיהם, ושיעור הנוכחות בגני הילדים החרדיים עמד על 20% - לעומת כ-60% בכלל הארץ. לצד זאת, עד אז איפשרו הרבנים את החזרה ללימודים רק לבנים שכבר יודעים קרוא וכתוב.[116]
ב-17 במאי, נפתחו מוסדות לימוד שונים בהתאם למתווה.[117] בסוף מאי, הוחלט כי שנת הלימודים של תלמידי גנים עד ד' תסתיים ב-13 ביולי. למחרת יפעל "בית הספר של החופש הגדול" עד ל-6 באוגוסט.[118] נחתם צו שיאפשר למערכת להשכלה גבוהה לחזור לפעילות בהיקף נרחב יותר, הכולל לימודים פרונטליים וקיום מבחנים במוסדות האקדמיים החל מ-31 במאי. בין התנאים לפתיחה: הגבלת מספר המשתתפים ל-50 ועטיית מסיכות. כך גם לגבי החינוך העל-תיכוני, תנועות הנוער, מערכת החינוך הבלתי פורמלי ובתי הספר במוקדי הסיכון לתחלואה.[119][120] באוניברסיטת בן-גוריון ובמוסדות מסוימים החליטו שלא יעשו זאת, וימשיכו בלמידה מקוונת.[121][122] לבסוף, הצו לא מומש ונדחתה הפתיחה.[123]
עקב גילוי חולי קורונה בכמה מוסדות חינוך, חלק מאותם מוסדות נסגרו לפרק זמן וחלק מהתלמידים ומהמורים הלכו לבידוד ביתי.[124][125] בסוף מאי, החליטו השרים: הלימודים במערכת החינוך יימשכו, למעט במוסדות שבהם התגלתה תחלואה.[126]
מערכת החינוך מאופיינת במספר היבטים: מספר הילדים למשפחה בישראל הוא הגבוה ביותר, בפער, לעומת מדינות המערב ומזרח אסיה; הכיתות צפופות בהרבה; והיכולת לשמור על ריחוק חברתי קשה - בטח בזמן בחזרה מלאה של הכיתות לפעולה, במקום בשיטת הקפסולות. בנוסף, ישראל ייחודית בכך ששיעור המשפחות בהן שני ההורים עובדים גבוה מאוד, מה שמגביר את הלחץ להחזרת מערכת החינוך לפעולה כתנאי להפעלת הכלכלה.[51]
חזרה חלקית ללמידה מהבית
בסוף מאי ובתחילת יוני, נגלו חולים רבים בבתי ספר שונים. תלמידים מורים נשלחו לבידוד ובתי ספר נסגרו. ב-2 ביוני, בממשלה הוחלט כי לעת עתה בתי הספר ימשיכו בפעילות, אך ברחבי הארץ הודיעו רשתות חינוך ורשויות מקומיות על נקיטת עמדה עצמאית ומעבר למתכונת הכוללת למידה מרחוק.[127] אחרות הודיעו כי מערכת החינוך בעיר תעבור באופן הדרגתי למודל היברידי שישלב למידה מקוונת מהבית עם למידה פיזית בבית הספר, בחטיבות הביניים והתיכונים.[128]
ב-5 ביוני, במשרד החינוך החלו לעודד למידה מרחוק בחטיבות הביניים והתיכונים בכל בית ספר או רשות מקומית שיחליט על כך - תוך שילוב של למידה פיזית בכיתות.[129] באותה תקופה החלה עליה בתחלואה.
החינוך המיוחד בישראל בצל הקורונה
במסמך שהוציאה במרץ רחלי אברמזון, מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך, מטיל את האחריות לטיפול בתלמידי החינוך המיוחד על הצוות הבית ספרי לשעת חירום. המסמך מורה לצוות להעלות חומרי לימוד מתאימים לאתר בית הספר. עוד כולל המסמך הוראות לפרסום מערכת שעות שבועית הכוללת מפגשים, פעילויות, שיעורים וירטואליים ועבודה עצמית המותאמת לתלמידי החינוך המיוחד. עוד פרסם משרד החינוך מסמך שעוסק בתמיכה בתלמידים הנעזרים במטפלים באמצעות אמנויות. על-פי הנהלים של המשרד מ-2019 האחריות לתלמידי החינוך המיוחד מוטלת על הרשות המקומית, ואילו לפי הנהלים החדשים, האחריות מוטלת דווקא על בית הספר.
כאמור, האחריות לטיפול בילדי החינוך המיוחד לא הייתה מוגדרת כראוי עוד לפני פרוץ המגפה, והמשבר הנוכחי רק העצים את הבעיה. התמונה העולה מן המתרחש בשטח מלמדת כי לא היה ברור מי הם הגורמים האחראים לסיפוק הצרכים של אוכלוסייה זו: בית הספר, הרשות המקומית, מרכז התמיכה היישובי או האזורי או מערך הפיקוח? בנוסף, לא היה ברור מיהו הגורם האמון על מיפוי הצרכים ומתן המענה לילדי החינוך המיוחד ומי אמור לדאוג לצרכיהם החינוכיים בשעה שהמוסד החינוכי סגור. הנהלים של משרד החינוך מתעלמים מהעובדה שלא לכל התלמידים בחינוך המיוחד יש את האמצעים הטכנולוגיים והסביבה הביתית המתאימה ללמידה מקוונת. עד כתיבת דברים אלה, תלמידי החינוך המיוחד לא קיבלו מחשבים המותאמים לצרכיהם, והיעדר הטיפול בהם לתקופה ממושכת כל-כך הביא אצל חלקם לרגרסיה. ב-30 במרץ פרסם משרד החינוך לראשונה מתווה לטיפול בילדי החינוך המיוחד בקבוצות קטנות.[130]
סוף שנת התש"פ
בסוף יוני, היה ויכוח בין משרדי החינוך והאוצר לבין הסתדרות המורים וארגון המורים על מועד סיום הלימודים.[131] ב-19 ביוני, דחה בית הדין הארצי לעבודה את בקשת המדינה להוציא צווי מניעה שימנעו את הפסקת הלימודים. נקבע כי שנת הלימודים תסתיים כפי שדרש ארגון המורים. תלמידי חטיבות הביניים לא יחזרו ללמוד, וגני הילדים ובתי הספר היסודיים יצאו לחופש הגדול ב-1 ביולי. יופעלו בית הספר של החופש הגדול עבור ילדי הגנים ותלמידי כיתות א'-ד' מ-1 ביולי ועד 6 באוגוסט.[132]
ב-23 ביוני, סוכם על סיוע בסך 100 מיליון שקל לסטודנטים נזקקים. הממשלה והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל סיכמו על הסיוע, הכולל הגדלת תקציב קרן הסיוע בכ-10,000 מלגות. כמו כן, הוחלט על הקמת קרן שבמסגרתה יוענקו מלגות לאלפי סטודנטים בעבור שעות התנדבות לקהילה במסגרת תוכנית "בית הספר של החופש הגדול".[133]
עם היציאה לחופש הגדול, קיבלו מנהלי בתי הספר ממשרד החינוך מסמך הנחיות ממוקד לקראת אפשרויות הלמידה בשנה הבאה בצל המגפה. כמו כן, יהיו צמצום תוכני חובה ושילוב מקצועות.[134]
אחרי החלטת השר זאב אלקין שיבוטלו הבחינות בקמפוס וחילוקי דעות בין השר למל"ג,[135] הודיע ועד ראשי האוניברסיטאות שהחל מ-5 ביולי, כי יבוטלו הבחינות בקמפוסים, ידחו או יתקיימו באותן מקוון.[136][137] היה ויכוח לגבי החרגת מקרים מיוחדים. האוניברסיטאות ניסו לאלתר פתרונות, וסטודנטים ממעמד כלכלי נמוך נפגעו.[138] בהמשך סוכם שעד 10 אחוז מהבחינות יהיו בקמפוס.[139]
לקראת שנת הלימודים הבאה, משרד החינוך החל להתכונן ללמידה בצל הקורונה.[140] נקבעו מספר מתווים התלויים ברמת התחלואה.[141] בסוף נקבע שגנים וכיתות א'-ב' ילמדו בלי קפסולות. כיתות ג'-ד' ילמדו בכל השבוע בחלוקה לקבוצות. השאר יחולקו לקבוצות או ילמדו מהבית בחלק מהשבוע.[142] חלק מהם ינהיגו למידה במשמרות.[143] בהמשך פורסמה התכנית החינוכית העוסקת בבחינות הבגרות, הגעה לכיתה א' וכדומה.[144] חלק מבתי הספר ומהרשויות יזמו הקמת כיתות במרחבים פתוחים ובמבנים עירוניים.[145]
שנת התשפ"א
ב-1 בספטמבר החלה שנת הלימודים ברוב היישובים.[146] פתיחה זו היוותה זרז משמעותי בהתפשטות מגפת הקורונה בארץ.[147][148] בחינוך החרדי החלו כשבועיים קודם. מונה צוות חינוך מיוחד שילווה את כלל מוסדות הלימוד המצויים ביישובים שבהם התלמידים שהו בבתים. הצוות יגבש תוכנית לימודית שתלווה את התלמידים. הוקמו מוקדי סיוע טלפוניים. בתקופת חגי תשרי התלמידים שבו ללמידה מרחוק.[149]
בחלק מהישיבות היו התפרצויות. "ישיבות קטנות", פעלו באישור הממשלה ללא כל מתווה מיוחד, בשעה שמוסדות חינוך רגילים, הפועלים במתכונת זהה, הושבתו.[150] אחרי יום הכיפורים התלמידים יצאו לבין הזמנים.
לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הייתה עלייה[151] של 20%-25% ברישום למכללות ולאוניברסיטאות. לפי המל"ג, העלייה הייתה ניכרת[152] במקצועות הסיעוד, הבריאות, ההייטק והמדעים כמו גם עלייה מפתיעה במדעי הרוח, שבמשך שנים הייתה במגמת ירידה. עם זאת, במועצה חששו מנשירה בשל הלמידה בזום או חזרה לשגרה בהמשך השנה. הממשלה הודיעה על תוכנית לסיוע כלכלי לסטודנטים.
במהלך שחרור הסגר השני, נפתחו מוסדות החינוך בהדרגתיות. הראשונים שהותרו היו הגנים הפנימיות והישיבות. הגנים היו בלי קפסולות והגננות נקראו להבדק. בחינוך החרדי, הורה הרב חיים קניבסקי לקיים לימודים לבנים בניגוד להנחיות. זאת תוך הקפדה על ריחוק חברתי, מספר קטן יחסית של תלמידים בכיתה ותגבור הצוותים החינוכיים. אחרי יותר מחודש, הורה דרך ביתו לפתוח מוסדות חינוך לבנות. לעומתו, דווח שהרב גרשון אדלשטיין, קבע כי יש להסתפק לפי שעה בלמידה מרחוק ולא לפעול בניגוד לחוק. אחרי יותר מחודש, הורה על פתיחה החינוך העצמאי תוך הקפדה על מסכות וריחוק.[153]האדמו"ר מגור, נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרב שלום כהן, רבני חב"ד ואחרים הורו למוסדות שלא לפתוח את שעריהם בהתאם להנחיות.[154]
לפי החוק, שר החינוך יכול להנחות את מנכ"ל המשרד (שגם יכול לפעול באופן עצמאי ללא הנחיית השר) להעביר הוראות שונות בנוגע לניהול בתי הספר בארץ. מנהל בית ספר שאינו עומד בהנחיות מסתכן בהשלכות כמו עמידה לדין משמעתי או גרוע מכך - סנקציות תקציביות על בית הספר, העלולות להגיע גם לעשרות ומאות אלפי שקלים ועד ביטול התקציב למוסד. ניתן לשלול רישיונות של בתי ספר ולסגור אותם לצמיתות בתוך 3 חודשים מרגע ההתראה. החוק מאפשר לשלול רישיונות אם בית הספר מסכן את בטיחותם של התלמידים והמורים, ואפשר להתאים את החוק לתקנות הקורונה. צעדים אלה, יחד עם העלאת הקנסות לא נעשו.[155]
ב-1 בנובמבר, אחרי דיונים רבים, חזרו לבתי הספר בכיתות א'-ד'. אושר ללמד עד 19 תלמידים במרחב הפתוח[156] ולצלם שיעורים שנערכים בכיתות.[157] ב-24 בנובמבר, שבו תלמידי ה'-ו'.[158] אחרי 5 ימים, שבו 3 שכבות מתוך ה-6, רובן מהתיכונים. ב-6 בדצמבר שבו שאר התלמידים. בשכבות ו'-י"ב, הותר רק ביישובים בעלי הדבקה נמוכה.
בתחילת הסגר השלישי, הלימודים המשיכו כסדרם. החל מ-8 בינואר 2021, נסגרו רוב מוסדות החינוך. הוחרגו פנימיות (וישיבות) במסלול הסגור ל-30 יום לפחות, וללא אפשרות לקליטה חזרה לפנימייה לתלמיד שיצא ממנה.[159] לאחר כשבוע, נתגלו הפרות בכמה זרמים מרכזיים בחינוך החרדי.[160][161] למשל, נפתחו ישיבות קטנות, שאינן בתנאי פנימייה.[162] לפי משרד החינוך, חצי מהנדבקים שאותרו היו בחינוך החרדי.[163]
לאחריו, תחילה שבו ללימודים תלמידים מהשכבות הנמוכות.[164][165] כעבור שבוע נקבע שישובו תלמידים משכבות נוספות כששכבות ז'-י' נשארו בבית. קיום הלימודים נקבע גם לפי כמות המתחסנים והנדבקים בכל ישוב.[166][167] ביקורת נמתחה על סדר ההקלות לאחר הסגר.[168] בפורום ה-15 החליטו לאפשר לכיתות ז'-י' לחזור לבתי הספר בניגוד להנחיות ותחת מתווה.[169] ב-7 מרץ שבו גם שכבות ז'-י' ללימודים בכיתה, ונוספו הקלות בלמידה על תיכונית תחת התו הירוק.[170] ב-11 במרץ נקבע שישובו ללימודים רוב התלמידים, פרט ללומדים בערים האדומות.[171] באפריל נרשמו הקלות נוספות.[172][173] החל מ-18 באפריל, התלמידים שבו ללמידה בלי קפסולות ובכל השבוע.[174] במאי, פורסמה תוכנית ללימודים בחופש הגדול.[175]
בסוף שנת הלימודים פרסמה המועצה להשכלה גבוהה נתונים לפיהם אחוז החרדים שנרשמו ללימודים אקדמיים צמח משמעותית ושיעורם באוכלוסיית הסטודנטים הכללית יותר מהוכפל.[176]
שנת התשפ"ב
ביולי 2021, הוגשה המלצת קבינט המומחים המייעץ לממשלה, לקראת שנת הלימודים.[177]
ב-9 באוגוסט נפתחה שנת הלימודים במגזר החרדי.[178] יום קודם אושר מתווה פתיחת שנת הלימודים כשפיילוט תוכנן להתבצע בבתי ספר חרדיים. לאחר שבועיים, היה זינוק במספר הנדבקים.[179] במקביל, נקבע שבערים אדומות למידה פרונטלית תתאפשר לפי כמות המחוסנים והמחלימים בכיתות ח'-י"ב.[180] באותה העת, רק בני 12 ומעלה יכלו להתחסן. הלימודים החלו ב-1 בספטמבר.[181] התפרצויות במגזר הערבי במהלך חגי תשרי גרמו להחלטה עצמאית של ראשי רשויות לסגור בתי ספר. לאחר החגים, הייתה ירידה בתחלואה. בערים ירוקות וצהובות, בידוד בשעות הלימודים הומר בנטילת בדיקות קורונה.[182]
בינואר 2022, בעקבות העלייה בתחלואה, אוניברסיטאות החליטו על חזרה ללמידה מרחוק.[183] בבתי ספר הוחלט לקיים מתווה לפיו תלמידים מחוסנים שנחשפו לחולה מאומת יוכלו להימנע מבידוד בהצגת בדיקת אנטיגן שלילית.[184] המערכת התמודדה עם עליה חדה במספר הנדבקים.[185][186][187] בסוף החודש, הבידודים הומרו בבדיקות תקופתיות.[188] היה עיכוב במתן הבדיקות להורים.[189] מהנתונים עלה כי מחצית מהתחלואה מקורה במערכת החינוך, בגילאי 5 עד 15. לפי גורמים מקצועיים, ככל שיותר הורים יקפידו על מתווה הבדיקות, יש סיכוי טוב יותר שהתחלואה תרד מהר יותר.[190]
הוחלט שגם בשנה זו יינתנו הקלות לנבחני הבגרויות.[191]
למידה מרחוק
ערך מורחב – למידה מרחוק במערכת החינוך הישראלית - המנוסה במצבי חירום, בעיקר על רקע ביטחוני - קיימים נהלים להפעלת המערכת בזמן חירום. חלק מהנהלים נוגעים ללמידה באמצעות האינטרנט וכוללים הנחיות להעלאת חומרים לאתר משרד החינוך ולהפעלת מערך שידורים לימודי.[130]קובץ:Telem.jpgמערכת "תלם", נועדה ללמידה מרחוק לסטודנטים אוניברסיטה הפתוחה
הלמידה מרחוק כללה בין היתר שימוש בלמידה מקוונת. משרד החינוך מפעיל מאז 2015 תוכנית למידה מרחוק המכונה "צו 8 חינוכי" כחלק ממערך החרום של משרד החינוך, ופעם בשנה נערך תרגיל חרום בו מערכת החינוך מתרגלת למידה מרחוק.[192] כמו כן, קיים מאגר של 20 אלף יחידות לימוד אינטראקטיביות מחולק לפי נושאים וכיתות.
שבוע לפני סגירת בתי הספר, משרד החינוך הוציא מכתב למנהלי בתי הספר בו נכתב כי המצב יחמיר ויש להיערך ללמידה מרחוק.[86]
ב-15 במרץ הכריז משרד החינוך על היום הראשון ללמידה מרחוק ועל פי נתוני המשרד השתתפו בשיעורים 200,000 תלמידים. בימים הראשונים נערכו השתלמויות למורים ללימוד מרחוק.[192] לאחר פרק זמן קצר של הפעלת למידה מרחוק, הוא הופסק ונתגלתה מחלוקת על העסקת המורים בתקופה זו. לאחר מספר ימים לאחר הגעה להסכם עם נציגות המורים הוחלט להמשיך בלמידה מרחוק.
ב-30 במרץ פורסם דוח של מרכז המחקר של הכנסת לבקשת יו"ר ועדת החינוךניצן הורביץ בנושא למידה מרחוק. על פי הדוח למידה מרחוק עלולה להחמיר את אי-השוויון בין תלמידים, להאיץ נשירה של תלמידים בסיכון ואינה מותאמת לקבוצות אוכלוסייה שונות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בשנת 2019, ל-24% ממשקי הבית עם ילדים אין אינטרנט ול-16% אין מחשב ביתי. 78% ממשקי הבית היהודים מחוברים לאינטרנט, אבל 51% ממשקי הבית הערבים לא.[193][7] על מנת להתמודד עם העדר התשתיות, בחלק מבית הספר משתמשים בישום וואטסאפ להעברת חומרי לימוד ושיחות.[194] למשרד החינוך לא הייתה תוכנית פעולה כיצד ילמדו תלמידים ללא מחשבים וחיבור לאינטרנט.[86] בחינוך החרדי, על פי אתר כיכר השבת, הלימודים במערכת החינוך החרדית נערכים באמצעות דפי לימוד וקווי מידע.[195]
בתחילת מאי, פרסם משרד החינוך תוכנית ייעודית לחינוך החרדי כדי להקל על עומסים בקווי השיחות. לפי התכנית, ילמדו ילדי הגנים ותלמידי היסודי בשעות הבוקר. תלמידי העל יסודי והסמינרים ילמדו בשעות הצהריים והערב.[196]
לקראת בחינות הבגרות, חלק מהתלמידים ומהמורים הביעו חשש שלא יצליחו להתכונן כנדרש באמצעות למידה מרחוק בלבד. הם הסבירו שקיים קושי לשמור על ריכוז ורציפות למידה בתנאים אלו. משרד החינוך נערך לאפשר קיום מרתונים להכנה לבגרויות בבתי הספר.[86]
משרד החינוך נערך לקנות מחשבים ניידים, כולל מודם וחבילת תקשורת לתלמידים שידם אינה משגת בבתי הספר. במגזר החרדי נערכו לרכוש אמצעי קצה מותאמים לתלמידי המגזר וכוללים טלפונים מותאמים.[197]
במוסדות להשכלה גבוהה, הוגדלו כמות השיעורים המקוונים. לדוגמה באוניברסיטת בן-גוריון, ב-7 במרץ היו חמישה קורסים מקוונים, ושבוע לאחר מכן למעלה מ-2,000.[47] חלקן נעזרו בהרצאות שצולמו מראש.[198] הסטודנטים סיעו למרצים שהתקשו טכנולוגית ונתנו להם שיעורים איך להשתמש בזום או בתוכנות ללמידה מרחוק אחרות. הלמידה מרחוק איפשרה המשך של קיום לימודים. לפי אחד המרצים, המרחק סייע במקרים מסוימים לשיפור האינטראקציה עם חלק מהסטודנטים. נכון למאי 2020, בחלק מהאוניברסיטאות, ומהמכללות המגפה יצרה הסטה בביקוש לתחומי הלימוד השונים, כמו כימיה, תחום המחקר הרפואי, פסיכולוגיה וכו', ואילו באחרים, לא היה שינוי משמעותי.[47] במהלך המגפה אושר לראשונה מסלול ספציפי לתואר אקדמי מלא בלימודים מקוונים — המבוססים על קורסים מוקלטים, ולא על שיעורי זום, וללא חובת הגעה לבחינות.[199]
ביקורת על הלמידה מרחוק
למרות הניסיון ארוך השנים שנצבר במערכת החינוך בכל הקשור לפעילות בשעת חירום, עולה הרושם כי המערכת לא הייתה מוכנה כראוי למצב הנוכחי: מורים לא קיבלו הכשרה מספקת, ההנחיות שניתנו היו בלתי-ברורות, וההורים, שהפכו לחלק מרכזי בתהליך ההוראה, לא נלקחו בחשבון במהלך ההיערכות למצב החדש.[130]
ביקורת שעלתה מצד הורים התייחסה לכך שבבתים רבים אין מחשב לכל ילד ואין אפשרות שכל הילדים ילמדו במקביל. כמו כן, הלמידה המקוונת לא מבוצעת באמצעות כלים ייעודיים שמתאימים במיוחד לכך, אלא לרוב באמצעות אלתור השימוש באפליקציות לועידת וידאו כגון זום והיא דורשת מעורבות רבה של ההורים, בייחוד אצל ילדים בגלאי בית ספר יסודי, ומיומנויות אוריינות דיגיטלית שלא תמיד קיימת אצל המורים והורים.[200][201] ב-19 באפריל הבהיר שר החינוך, רפי פרץ, כי מערך הלמידה מרחוק שפורסם על ידי משרדו אינו חובה. נאמר: ”אין כאן דבר שהוא חובה, כל מנהל ומורה יחליטו באיזה אופן הם נעזרים בכלים האלו.”[202]