הפיגועים בקופנהגן (1985)
| מקום | קופנהגן, דנמרק |
|---|---|
| הרוגים | 1 |
| פצועים | 29 |
| מבצע | חזבאללה חזבאללה |
|
(למפת קופנהגן רגילה)  <div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:44399.422132469%;"> | |
הפיגועים בקופנהגן היו פיגועי טרור פלסטיני שהתרחשו ב-22 ביולי 1985 ובמהלכם התפוצצו שתי פצצות בפיגוע שאירע בקופנהגן, בירת דנמרק. הפצצה הראשונה התפוצצה במשרדי נורת'ווסט איירליינס, והשנייה התפוצצה בסמוך לבית הכנסת הגדול של קופנהגן (אנ'). מספר פצצות אחרות לא הופעלו בסופו של דבר, כאשר פצצה אחת תוכננה לפוצץ את משרדי חברת התעופה הישראלית, "אל על", אך לבסוף הוחלט שלא להפעילה, ופצצה שנייה תוכננה להתפוצץ בחצר ארמון כריסטיאנסבורג, בו מתכנס הפרלמנט הדני.[1][2]
הפיגוע בוצע על ידי זוג הפלסטינים, אבו טאלב ומרטן אימנדי, אשר בגין מעשיהם הם נידונו למאסר עולם בשוודיה. שני שותפים נוספים נענשו אף הפעם: הראשון מביניהם קיבל שש שנות מאסר והשני שנת מאסר אחת.[3][4]
הפיגועים
הפצצה הראשונה התפוצצה במשרדי חברת התעופה האמריקאית, נורת'ווסט איירליינס ב-22 ביולי 1985, בשעה 10:20. באותם ימים הייתה החברה חברת תעופה האמריקאית היחידה עם משרדים בקופנהגן.[5] עשר דקות לאחר מכן, בשעה 10:31 התפוצה פצצה בבית הכנסת הגדול של קופנהגן (אנ'), שהוא בית הכנסת העתיק ביותר בסקנדינביה.[6][7] פצצה נוספת אותרה על ידי המשטרה הדנית בטרם הופעלה (ואותרה בניהאון). שישה זרים הובאו לחקירה קצרה על ידי המשטרה הדנית, חלק מהנחקרים הצליחו לעזוב את דנמרק בעזרת סירה לכיוון שוודיה. על פי דיווחים של כתבי חדשות נמצאה פצצה נוספת, הפעם זו הייתה בחצר של ארמון כריסטיאנסבורג, שם מתכנס הפרלמנט הדני.
אחריות
ארגון המזוהה עם המיליציה הלבנונית, חזבאללה התקשר למשרדי סוכנות הידיעות "AP" ולקח את האחריות על הפיגוע, אם כי מומחים רבים סברו כי חזבאללה היה "אופורטוניסטי" באירוע.[8]
אבו טאלב, אחד מהמחבלים שהיו מעורבים באירוע, היה גם חבר בארגון לשחרור פלסטין ובחזית העממית לשחרור פלסטין. בשנת 2000, במהלך המשפט שנערך בעקבות חטיפת טיסה 103 של פאן אמריקן, טען אבו טאלב, כי גיסתו נהרגה בישראל על ידי ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, אשר לדברי אבו טאלב ירה בה.[9] בנוסף לכך, טאלב נחשד בקיום קשרים עם המפקדה הכללית של החזית העממית לשחרור פלסטין, בהתחשב כי כל העצורים גם היו פלסטינים התחזק החשד כי הפיגוע תוכנן בעידודם של מספר תנועות פלסטיניות.[10]
חקירה ומשפט
פריצת הדרך בחקירה הגיעה רק ב-1988, אז נעצר מרטן אימנדי בברודביהאבן, לאחר שניסה להבריח שלושה אנשים דרך דנמרק. משטרת דנמרק לקחה את טביעת האצבע שלו, אשר הייתה תואמת לטביעת האצבע שמצאה המשטרה על המזוודה שתוכננה להתפוצץ בניהאון. בינתיים, גם המשטרה השוודית עצרה שלושה חשודים נוספים באופסלה. כל ארבעת החשודים הועמדו לדין בשוודיה.
אחד החשודים, מחמוד מוגרבי נשבר בסופו של דבר בחקירותו, והודה כי היה לו חלק בפיגועים, מוגרבי הצהיר כי הוא ניסה לפוצץ פצצה במשרדי חברת התעופה הישראלית, אל על אך כאשר שם לב שזיהו אותו הוא החליט לנטרל את הפצצה ולהשליכה למי הים הבלטי, באזור נמל ניהאון. למעשה, עדותו של מוגרבי הייתה העדות המרכזית במשפט של החבורה. אימנדי ואבו טאלב נידונו למאסר עולם בדצמבר 1989, מוחמד מוגרבי ואחיו מוסטפא נידונו לשש שנות מאסר ושנת מאסר בהתאמה בגין שיתוף הפעולה עם המפגעים.
קישורים חיצוניים
- אליהו זהבי, דוד קליין וסוכנויות הידיעות, הג'יהאד המוסלמי: "אנחנו הרמנו את קופנהאגן", חדשות, 23 ביולי 1985
- שפי גבאי, אינגה דויטשקרון, רפאל מן וסוכנויות הידיעות, הג'יוזאד האיסלאמי: נפוצץ גם את הבית-הלבן, מעריב, 23 ביולי 1985
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
