הספר מסיביריה
| קובץ:Сибирский цирюльник.jpg | |
| חברה מפיצה | סנטרל פרטנרשיפ |
|---|---|
הספר מסיביריה (ברוסית: Сибирский цирюльник; שווק באנגלית במדינות המערב בשם The Barber Of Siberia) הוא סרט בהפקה משותפת של רוסיה, צרפת, איטליה וצ'כיה, הסרט בבימויו של ניקיטה מיכאלקוב משנת 1998 מתרחש בתקופת רוסיה הצארית שתחת שלטונו של קיסר רוסיה אלכסנדר השלישי ומככבים בו אולג מנשיקוב, ג'וליה אורמונד, ריצ'רד האריס, ולדימיר אילין, מרינה ניילובה, אלכסיי פטרנקו. ניקיטה מיכאלקוב עצמו גילם בסרט את הצאר אלכסנדר השלישי. מוטו הסרט היא "הוא רוסי. זה מסביר הרבה."
בשנת 2000 הוענק לסרט פרס המדינה של הפדרציה הרוסית.[1] ב-14 במרץ 2021 יופץ מחדש בבתי הקולנוע ברוסיה, במלאת 23 שנים לצאת הסרט לאקרנים לראשונה.
עלילה
לסרט שני קווי עלילה. הראשונה היא רוסיה, 1885, בתקופת שלטונו של הקיסר אלכסנדר השלישי. הממציא הזר של מכונת התספורת הסיבירית הייחודית, דאגלס מקראקן, מגיע לרוסיה. כתמיכה, הוא משתמש בהרפתקנית האמריקאית ג'יין קלאגן, שצריכה לעזור לפרויקט בשל קשריה עם גורמים רוסיים ובפרט, עם הגנרל ניקולאי קרלוביץ' רדלוב. אך הרוסי הראשון שנפגש עם ג'יין בטעות מתגלה כצוער של בית הספר הצבאי הקיסרי, אנדריי טולסטוי.
מערכת יחסים רומנטית מתפתחת בין אנדריי לג'יין, בדרכם אל הגנרל רדלוב, שהחליט להציע לג'יין להינשא לו. אל טולסטוי מסרב להשלים עם זה ומעשיו, שנגרמו מקנאה, מובילים אותו לעבודות פרך בסיביר ולפרידה מאהובתו...
קו העלילה השני הוא מחנה האימונים הצבאי בקיץ האמריקני, 1905. צוער, בוגר מחנה צבאי, שתולה את דיוקנו של המלחין האוסטרי וולפגנג אמדאוס מוצרט מעל מיטתו, מותקף על ידי סמל אחר שלא קיבל השכלה מעולה בשם או'לירי ומכונה "כלב סוער". סירובו להכפיש את שמו של המלחין הגדול מוביל לעימות בין הסמל לצוער. האחרון מתברר כבנם של אנדריי טולסטוי וג'יין.
שחקנים ודמויות
- אולג מנשיקוב – אנדריי אלכסייביץ' טולסטוי, יונקר האקדמיה הקיסרית / אנדרו מק'קרקן, צוער אמריקאי, בנם של אנדריי טולסטוי וג'יין
- ג'וליה אורמונד – ג'יין קלאגן-מק'קרקן
- ריצ'רד האריס – דגלאס מק'קרקן, ממציא
- אלכסיי פטרנקו – ניקולאי קרלובביץ' רדלוב, גנרל בצבא האימפריה הרוסית
- מרינה ניילובה – אמו של טולסטוי
- ולדימיר אילין – קפטן מוקין, מפקח היונקרים הבכיר
- דניאל אולבריכסקי – קופנובסקי
- אנה מיכאלקובה – דוניאשה
- מאראט בשארוב – פולייבסקי, יונקר
- ניקיטה טטארנקו – אליבקוב, יונקר
- גאורגי דרונוב – נזארוב, יונקר
- ארטיום מיכאלקוב – בוטורלין, יונקר
- אוונגרד לאונטייב – דודו של ניקולאי
- רוברט הארדי – פורסטן
- אליזבת ספריגס – פרפיולקינה
- ניקיטה מיכאלקוב – הקיסר אלכסנדר השלישי
- איזבל רנו – הקיסרית מריה פיודורובנה
- יבגני סטבלוב – הנסיך הגדול אלכסיי
- אינה נבאטובה – הנסיכה הגדולה אלכסנדרה
- פיליפ דיאצ'קוב – הנסיך הגדול מיכאיל
- ולדימיר זייצב – אדיוטאנט רדלוב
- ויקטור ורז'ביצקי – אדיוטאנט הנסיך הגדול
- לאוניד קוראבליוב – בוקין
- אלכסנדר לנקוב – מדען
- אלכסנדר אילין – סוחר
- יבגני דבורז'צקי – מחבל מהפכן
- גאנה סטרז'דובה – משרתת
- ולדימיר טושקו – פועל
- אלכסנדר מוחוב – קצין בכלא בוטירקה
- פייר אוסדה – גלר
- ולדימיר גוריושין – קוזמה
- סעיד נורו – נסיך אביסיני
- יבגני בוסלאייב – מושל
- אולגה אנוחינה – אשת המושל
- אלכסנדר יאקובלב – מקסימיץ'
- טטיאנה קוזנצובה – נערה
- מריה מקסאקובה – תלמידת מכון
- מק מקדונלד – או'לירי, סרג'נט (אנ') בצבא ארצות הברית ("כלב סוער")
הפקה
הסרט הופק בתקציב של 35 מיליון דולר כאשר חלק מהסרט צולם בסביבת הערים גורבטוב וקוסטרומה. מראה מחנה האימונים הצבאי בקיץ האמריקני צולם בצ'כיה, כמו גם בפורטוגל, בדרום חצי האי סטובאל. במיוחד לצורך צילומי הסרט, לבקשת מיכאלקוב כיבו לנשיא בוריס ילצין, את תאורת הפנים של כוכבי הקרמלין, שנראו מככר סמטת ואסילייבסקי במשך 10 שעות והונחו שבילים לסוסים דרך שער התחייה. לפני כן, תאורת הכוכבים כובתה פעם אחת בלבד: בתחילת מלחמת העולם השנייה.[2][3]
בשנת 2005 הודיעו אולפני T3 כי הם שוקדים על הכנת גרסת טלוויזיה לסרט המורכבת מחמישה פרקים בני שעה,[4] אולם בשנת 2014 נודע כי הארגזים עם סרטי הצילום נעלמו במהלך ההובלה מפריס לרומא.[5]
פסקול
המוזיקה נכתבה על ידי המלחין הרוסי אדוארד ארטמייב והוקלטה על ידי התזמורת הסימפונית לקולנוע (סולן - איליה פרונטוב, פלוגלהורן). סרגיי סקריפקה ניצח על חלק מרצועות המוזיקה ודמיטרי אטובמיאן ניצח על החלק השני מפיק התקליטים היה מישל סיידו הצרפתי. הקלטת הפסקול נערכה באולפן מטרופוליס (לונדון).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Указ Президента Российской Федерации от 9 июня 2000 года № 1085 «О присуждении Государственных премий Российской Федерации в области литературы и искусства 1999 года»
- ^ Кремлевские звезды погасили по указанию Ельцина
- ^ Девятов: кремлевские звезды гасили только из-за войны и Михалкова
- ^ Новости студии «ТриТэ» от 16.02.2005
- ^ Новости Лента.Ру 24 сентября 2014