הספר הנשרף
הספר הנשרף הוא כינויו של ספר אבוד בן ארבעה חלקים שכתב רבי נחמן מברסלב ונשרף בהוראתו באביב שנת ה'תקס"ח (1808).
הספר הנשרף נחשב לספר קדוש וגבוה במיוחד בקרב חסידות ברסלב יחד עם "הספר הגנוז" שהיה ספר סודי אף יותר. לפי רבי נתן שטרנהרץ מברסלב תלמידו של רבי נחמן, הספר בתחילה נתכנה הספר השני, והספר הגנוז נקרא הספר השלישי. "הספר הראשון" הוא הספר ליקוטי מוהר"ן שנדפס בחיי הרבי, בשנת 1808.
רקע
בקרב החסידים מצויות מסורות על כתבי רבי נחמן שנשרפו או נגנזו בידיו או בהוראתו. רבי נחמן נהג לשרוף מדי פעם דברים שכתב לשימוש מאגי[1] או מיסטי,[2] וקיימת עדות שלו על שריפת חלק מספר המידות, באות "רפואה", שבו נכתבו תרופות לכל המחלות.[3] גם ביום פטירתו של רבי נחמן מיהר משמשו לשרוף את כל כתביו שנמצאו בידיו.[4]
כתיבת הספר ושריפתו
הספר הנשרף נכתב בשני עותקים: כתב ידו של רבי נחמן, שעליו יש עדות ראשונה משנת ה'תקס"ה (1805), וכתב יד (העתק) של תלמידו רבי נתן שטרנהרץ. חלק מההעתק של שטרנהרץ נכתב כבר בשנת ה'תקס"ו (1806) מתוך המקור,[5] וחלקו הושלם בתחילת ה'תקס"ח במשך כמה שעות כאשר הרבי מקריא לצורך ההכתבה. שני כתבי היד נשמרו בידי רבי נחמן.
בקיץ ה'תקס"ו (1806) הטיל הרבי שליחות סודית על שניים מחסידיו, רבי יודל מדאשיב ורבי שמואל אייזיק. בשליחות זו (שלא נודעה אף לתלמידו רבי נתן), שני החסידים הצטוו לקחת את העותק ולצאת למסע בו יקריאו ממנו חלקים בעיירות אוקראינה. מטרת המסע בעיני הרבי הייתה החשת הגאולה.[6] השליחות נכשלה, ובאותו קיץ נפטר בנו בן השנתיים של הרבי, והרבי קישר בין מותו לבין הפעילות סביב הספר.
בתקופת שהייתו של רבי נחמן בלבוב עם תלמידו-משמשו רבי שמעון מקרמנצ'וג בחורף ה'תקס"ח, התלבט הרבי אם לשרוף את הספר, שכן תלה בו את סיבת מותם של אשתו הראשונה ובניו. בשלב מסוים מסר הרבי למשמשו את המפתחות לארונות שבהם שכנו שני כתבי היד על מנת שישרוף אותם, והתלמיד מיהר מלבוב לברסלב וביצע את הוראתו.
תוכן הספר
המסורות בקרב החסידים
הספר היה מחולק לארבעה חלקים. לדברי רבי נחמן, תוכן הספר לא יכול להיות מובן לאדם הרגיל, ורק מי שהוא גם צדיק וגם חכם שמכיר את שבע החכמות יבין אותו. זאת בניגוד ל"ספר הגנוז" שאין מי שיבין אותו כלל, ורק המשיח העתידי יוכל לפרש אותו. לאחר השריפה אמר הרבי שהספר לא ישוחזר עוד.[7]
בספר חיי מוהר"ן מובאת מסורת שבספר הנשרף היה ביאור על מעלת מצוות הכנסת אורחים והצעת המיטה עבור האורח.[8]
בכתב יד של הרב אלתר טפליקר מ-1898 ובו "השמטות מחיי מוהר"ן" נכתב כי חלק מאות פ"ח בחלקו השני של ליקוטי מוהר"ן (וכך גם שיחה ק"פ בשיחות הר"ן) מקורו בספר הנשרף. כך גם כתב הרב אליעזר שלמה שיק בספרו "פעולת הצדיק".[9][10]
מסורת בשם הרב לוי יצחק בנדר הוסיפה פרט מהספר שכלל שבח בדבר מעלת ראש חודש וסעודת ראש חודש. בנוסף לפי מסורת זו, גם הדרשה באות פ"ג בחלק השני של ליקוטי מוהר"ן נלקחה מתוך הספר הנשרף.[11]
השערות החוקרים
ההיסטוריון שמעון דובנוב שיער שהספר הכיל דברים חריפים נגד גדולי תנועת החסידות, והיה גרסה ראשונית של ספר ליקוטי מוהר"ן שהודפס בשנת ה'תקס"ח (1808). לטענתו, הספר ליקוטי מוהר"ן הוא גרסה מרוככת ומרוסנת של הספר הנשרף.[12]
יוסף וייס יצא חוצץ כנגד עמדת דובנוב וטען על בסיס המקורות הברסלביים שליקוטי מוהר"ן התקיים כבר בכתב יד במקביל לספר הנשרף, ועל כן לא ייתכן שהוא גרסה מאוחרת שלו. וייס עצמו שיער שבספר הנשרף נכלל חומר מדעי-פילוסופי או מדעי פופולרי. החומר התבסס על הידע שרכש רבי נחמן בספרות המדעית העברית עד זמנו, שכלל גם חיבורים בפילוסופיה של ימי הביניים.[13]
צבי מרק
החוקר צבי מרק ביצע ניתוח מדוקדק ומקיף יותר של המסורות על הספר בספרות הברסלבית, והעלה כי הספר הכיל חזיונות והתגלויות שחווה רבי נחמן, מבלי שעברו עיבוד דרשני כפי שנעשה בספר ליקוטי מוהר"ן. החזיונות עלו על הכתב בדומה לספרי חזיונות שהיו מוכרים אז, כגון ספר החזיונות של רבי חיים ויטאל, או ספר מגיד מישרים המיוחס לרבי יוסף קארו.[9]
לפי מרק, יש כמה דרשות בחלקו השני של ליקוטי מוהר"ן, שהודפס שנתיים לאחר שריפת הספר הנשרף, הקשורות לחומרים מתוכו. מעיון בדרשות ומקבילותיהן, יחד עם מסורות נוספות בקרב החסידים, עולה שהספר הכיל חומרים חזיוניים-נבואיים של רבי נחמן שצונזרו מתוך דרשותיו שהתפרסמו. לטענתו, שריפת הספר הגיעה על רקע שאיפתו של רבי נחמן להימנע מהחיכוכים שנוצרו מספר שנים קודם לכן עם צדיקי החסידות כגון דודו רבי ברוך ממז'יבוז', הסבא משפולי, רבי מרדכי מנסכיז ורבי צבי אריה מאליק. המכנה המשותף בין כל המחלוקות הללו עם רבי נחמן היה גילויי חזיונותיו שהוא עומד במרכזם.[9]
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוסף וייס, הספר הנשרף, בתוך: מחקרים בחסידות ברסלב, ירושלים תשל"ה, עמ' 215–243
- אהוד אור-לי, פרשת הספר הנשרף, בתוך: טויטע חסידים: חברה והנהגה בראשית דרכה של חסידות ברסלב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוקטובר 2017, עמ' 35–39
קישורים חיצוניים
- צבי מרק, שרידי אש; 'ליקוטי מוהר"ן' ו'הספר הנשרף', בתוך: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל - כרך כג, חלק ב, ירושלים תשע"א
- חיים קרמר, הספר השרוף, באתר Breslov.org, 8 במאי 2022
הערות שוליים
- ^ חיי מוהר"ן רמב
- ^ ראו שיחות הר"ן רה
- ^ חיי מוהר"ן חלק א אות עד
- ^ ראו ימי מוהרנ"ת א סה; חיי מוהר"ן קסט; שיחות הר"ן רה; וכן הרצאה של ד"ר אלכסנדרה מנדלבום קופייב, שריפת כתבים באתר יוטיוב, בתוך סדרת הרצאות על סוד הספר בחסידות ברסלב
- ^ ימי מוהרנ"ת יא
- ^ אברהם חזן, אנשי מוהר"ן, אות כה, בתוך: כוכבי אור, ירושלים תשכ"א
- ^ חיי מוהר"ן קסט–קעז
- ^ חיי מוהר"ן, אות תקעד
- ^ 1 2 3 צבי מרק, שרידי אש; 'ליקוטי מוהר"ן' ו'הספר הנשרף', ירושלים תשע"א
- ^ אליעזר שלמה שיק, שו"ת ברסלב, תשובה לשאלה האם זה נכון שתורה פ"ג בליקוטי מוהר"ן תנינא היא חלק מ'הספר הנשרף'? ח' טבת ה'תשע"ד
- ^ חיים מנחם קרמר, באש ובמים, חלק ג, פרק טז, עמ' תקפ"ז
- ^ שמעון דובנוב, תולדות החסידות, כרך ב, עמ' 304–305
- ^ יוסף וייס, הספר הנשרף, עמ' 215–243
| חסידות ברסלב | ||
|---|---|---|
| אתרים | אומן • ברסלב • קבר רבי נחמן מברסלב | |
| רבנים | נחמן מברסלב • נתן מברסלב • נחמן מטולטשין • נחמן מטשערין • אברהם חזן • אברהם שטרנהרץ • אלתר טפליקר • ישראל קרדונר • ישראל דב אודסר • לוי יצחק בנדר • שמואל שפירא • גדליהו אהרן קניג • יחיאל מיכל דורפמן • אלעזר מרדכי קניג • יעקב מאיר שכטר • אליעזר ברלנד • אליעזר שלמה שיק • ישראל יצחק בזנסון • שלום ארוש • ארז משה דורון • ניסן דוד קיוואק • יצחק לעזער | |
| ספרות | ליקוטי מוהר"ן • הספר הנשרף • ספר המידות • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות • שיחות הר"ן • מגילת סתרים • ליקוטי עצות • ליקוטי תפילות • ליקוטי הלכות • עלים לתרופה • שבחי הר"ן • חיי מוהר"ן • ימי מוהרנ"ת • משיבת נפש • ספרים נוספים | |
| קהילות | קהילת ברסלב צפת • ישיבת שובו בנים • מוסדות חוט של חסד • נ נח נחמ נחמן מאומן • השול | |
| מנהגים | תיקון הכללי • התבודדות • הקיבוץ באומן • ניגוני ברסלב | |