המשבר החוקתי בפרו (2019–2020)
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. | |
המשבר החוקתי בפרו החל כאשר הנשיא מרטין ויסקרה פיזר את הקונגרס ב-30 בספטמבר 2019.[1][2] הקונגרס הגיב בכך שהצהיר כי נשיאותו של ויסקרה מושעית ומינה את סגנית הנשיא וראש הממשלה לשעבר מרצדס אראוס לנשיאה זמנית, מהלכים שנראו ברובם כבטלים.[3]
למחרת, ב-1 באוקטובר 2019, הודיעה הנשיאה הזמנית אראוס על התפטרותה, ואילו ויסקרה הנפיק צו לבחירות בזק שייערכו ב-26 בינואר 2020.[3]
רקע
נשיאות פרו וקונגרס פרו נמצאים בסכסוך מאז תחילת כהונתו של הנשיא לשעבר פדרו פבלו קוצ'ינסקי בשנת 2016. ב-15 בספטמבר 2017 העביר הקונגרס, בתמיכה רחבה, הצעת אי אמון כלפי ראש הממשלה והקבינט, מה שהוביל לרענון מוחלט של הרכב, הממשלה ולמינוי ראש ממשלה חדש.[4][5]
קוצ'ינסקי התפטר מתפקידו במרץ 2018. במקומו מונה סגן הנשיא, מרטין ויסקרה.[6]
ויסקרה פתח ביוזמות למניעת שחיתות, מאחר שהנושא עמד בראש סדר העדיפויות שלו,[7] הוא דחף למשאל עם חוקתי לאיסור מימון פרטי למערכות הפוליטיות, ניסה לאסור בחירות מחדש של מחוקקי עבר וליצור בית מחוקקים שני.[8] ארגון Transparency International הילל את המהלך: "זו הזדמנות חשובה מאוד, שאינה דומה להזדמנויות קודמות מכיוון שבחלקם הנשיא נראה מחויב באמת."[9]
בעוד שוויסקרה ביצע פעולות נגד שחיתות, המנהיגה הפוליטית קייקו פוחימורי נעצרה באוקטובר 2018 באשמת הלבנת הון ושחיתות הקשורות למבצע שטיפת הרכב.[10] תומכי פוחימורי ממפלגת הכוח העממי החזיקו ברוב המושבים בקונגרס של פרו והקשו על מאמציו של ויסקרה מאז שהיה סגן נשיא.[11] לאחר מעצרה של פוחימורי, הציג הקונגרס בהנהגת אנשי פוחימורי הצעת חוק לשינוי הצעות המשאל של ויסקרה.[12] הפרואנים הסכימו בסופו של דבר עם הצעותיו של ויסקרה במהלך משאל העם בדצמבר 2018.[13]
הצעת חוק אי אמון
בחוקת פרו, הרשות המבצעת יכולה לפזר את הקונגרס לאחר הצבעה שנייה של אי אמון.[5][7] ההצבעה הראשונה של אי האמון התרחשה בספטמבר 2017.[4] ויסקרה אשרר הליך חוקתי ב-29 במאי 2019 אשר יצור תנועה של אי אמון כלפי הקונגרס אם יסרבו לשתף פעולה עם פעולותיו המוצעות נגד השחיתות.[14]
ויסקרה דרש רפורמות ללוחמה שחיתות וקרא להצבעת אי אמון ב-27 בספטמבר 2019, וקבע כי "ברור שהדמוקרטיה של מדינתנו נמצאת בסכנה".[5] ויסקרה והוועדה הבין-אמריקאית לזכויות אדם מתחו ביקורת על הקונגרס על חסימת הצעה לבחירות כלליות בעוד שהיא אישרה במהירות מועמדויות לבית המשפט החוקתי בפרו מבלי לחקור את הרקע של המועמדים. ויסקרה ביקש לבצע רפורמה בתהליך המינוי לבית המשפט החוקתי ואישור או אי אישור הקונגרס להצעתו נתפס "כסימן של אמון בממשלו".
האירועים
מועמדויות לבית המשפט החוקתי
ב-30 בספטמבר 2019, הקונגרס מינה חבר חדש לבית הדין החוקתי של פרו - בן דודו של פדרו אולאצ'אה, נשיא הקונגרס - אשר ככל הנראה יכריע בסכסוכים בין הקונגרס לנשיאות, תוך התעלמות מהצעתו של ויסקרה לרפורמה.[7] על פי החשד, רבים ממועמדי בית המשפט החוקתי שנבחרו על ידי הקונגרס היו מעורבים בשחיתות.[15] לאחר שמינה את בן דודו של אולאצ'אה לבית המשפט, הצביע הקונגרס בעד הצעת אי-אמון. בקונגרס הוצעה בקשה לשחרורה של קייקו פוחימורי ממעצר במהלך אותו יום.
פיזור הקונגרס
על אף ההצבעה, ויסקרה הצהיר כי מינוי הקונגרס[7] ושלילת האמון בשני שרי הממשלה[16] היה המעשה השני של הצעת אי-אמון בממשלתו, ובכך העניק לו את הסמכות לפיזור הקונגרס.[17] פעולות אלה של הקונגרס, כמו גם חודשי ההתקדמות האיטית לקראת רפורמות נגד שחיתות, דחפו את ויסקרה לפזר את הגוף המחוקק ב-30 בספטמבר, כאשר ויסקרה הצהיר "העם הפרואני, עשינו כל מה שיכולנו".
הקונגרס מכריז על נשיאה זמנית
זמן קצר לאחר שוויסקרה הודיע על פיזור הקונגרס, הגוף המחוקק סירב להכיר במעשיו של הנשיא, הכריז על ויסקארה כמושעה מהנשיאות ומינה את סגנית הנשיא מרצדס אראוס כנשיאת פרו הזמנית.[7] למרות זאת, גורמים בממשל הפרואני הצהירו כי פעולות הקונגרס בטלות מאחר שהגוף נסגר רשמית בזמן ההכרזה על החלטות אלה. בליל 30 בספטמבר התכנסו פרואנים מחוץ לארמון הרשות המחוקקת כדי למחות נגד הקונגרס ולדרוש את הרחקת המחוקקים בעוד ראשי הצבא הפרואני נפגשו עם ויסקרה והודיעו שהם עדיין מכירים בו כנשיא פרו ומפקד הכוחות המזוינים.[18]
התפטרות אראוס
במהלך ערב 1 באוקטובר 2019 התפטרה מרצדס ארואס, שהוכרזה על ידי הקונגרס כנשיאה זמנית, מתפקידה.[3] ארואס התפטרה, בתקווה שהמהלך יקדם את קיום הבחירות הכלליות החדשות שהוצע על ידי ויסקרה ונדחה על ידי הקונגרס.[7] נשיא הקונגרס פדרו אולאצ'אה הושאר לרגע ללא מילים כאשר הודיעו לו על התפטרות אראוס במהלך ראיון.[19] באותה תקופה אף מוסד ממשלתי או ממשל זר לא הכירו בארואס כנשיאה.
קביעת בחירות חדשות
ויסקרה הוציא צו הקורא לבחירות הפרלמנטריות ב-26 בינואר 2020.[3] ארגון מדינות אמריקה פרסם הודעה בה נאמר כי בית המשפט החוקתי יכול לקבוע את חוקיות מעשיו של הנשיא ויסקרה ותמך בקריאתו לבחירות פרלמנטריות, באומרו "זהו צעד בונה כי בחירות נקראו בהתאם למסגרות הזמן החוקתיות ושההחלטה הסופית נופלת לפתחו של העם הפרואני".[19]
תגובות
כריסטין ארמריו מהסוכנות Associated Press כתבה, "פיזור הקונגרס סלל את [הדרך של] פרו למשבר החוקתי העמוק ביותר שלה מזה כמעט שלושה עשורים, ויכול להיות שהוא גם תחילתו של פרק סופי עגום לשושלת הפוליטית הבולטת ביותר במדינה. כאשר הושבת הפרלמנט לאחרונה בשנת 1992, ישב האיש החזק אלברטו פוג'ימורי בארמון הנשיאות וירה את היריות. 27 שנה קדימה, ועכשיו זו המפלגה בהובלת בתו הבכורה שבועטת".[20]
סקרי דעת קהל של מכון המחקר הפרואני IEP הראו כי 84% מהנשאלים תמכו בצעד של ויסקרה לפיזור הקונגרס.[16]
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא המשבר החוקתי בפרו בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.הערות שוליים
- ^
בלי נשיא, בלי קונגרס: מי בעצם שולט בפרו?, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2019
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ 1 2 3 4 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 3 4 5 6 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"