המהומות בקזחסטן (2022)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המהומות בקזחסטן
Қанды қаңтар
עילה עליית מחירי הגז, סמכותנות המשטר, עוני
תוצאה ביצוע רפורמות מקיפות בכלכלת המדינה (כולל העלאת שכר המינימום והפנסיות) והגבלת סמכויות השלטון וזמן כהונת הנשיא. בעקיפין, היחלשות ההגמוניה הרוסית באזור לטובת סין.

מהומות 2022 בקזחסטן, הידועות גם בשם ינואר העקוב מדם (בקזחית: Қанды қаңтар)[1] היו סדרה של הפגנות המוניות שהחלו בקזחסטן ב-2 בינואר 2022 והסתיימו ב-11 בינואר 2022. ההפגנות החלו לאחר שב-1 בינואר 2022, ממשלת קזחסטן ביטלה את תקרת המחירים של הגז הנוזלי במדינה, והדבר הביא לעלייה חדה ופתאומית במחירו. ההפגנות החלו כמחאות לא אלימות בעיר יצרנית הנפט ז'נאאוזן (אנ') והתפשטו במהירות לערים אחרות במדינה, וביתר שאת בעיר הגדולה ביותר בקזחסטן, אלמטי, בה ההפגנות הפכו להתפרעויות אלימות, וניזונו מחוסר שביעות רצון גואה מהממשלה ועוני נרחב.[2] המהומות נמשכו כעשרה ימים, ובמהלכן, על פי גורמים קזחיים רשמיים, נהרגו 227 בני אדם, בהם 19 אנשי כוחות הביטחון, ולמעלה מ-9,900 נעצרו.

גורם מלבה נוסף למהומות היה חוסר שביעות רצון גובר מהממשלה ומהנשיא הקודם, נורסולטן נזרבייב, אשר שלט במדינה במשך 28 שנים וכיהן כיושב ראש מועצת הביטחון של קזחסטן (אנ') בזמן ההפגנות. נזרבייב נחשב בעיני רבים כמי שמאחורי הקלעים עדיין שולט בפועל במדינה, והזעם כלפיו נבע, בין היתר, בשל הפעלת יד חזקה כנגד מתנגדי השלטון וכנגד יריביו, סמכותנות יתר ונפוטיזם. בנוסף, נזרבייב ומשפחתו הם בעלי עושר רב, בעוד אזרחים רבים סבלו מעוני מחפיר.

רקע

בעקבות התפרקות ברית המועצות, מספר אנשים עשירים שהיו מקורבים לשלטון בברית המועצות בקזחסטן נהנו מהזדמנויות לצבירת עושר בתהליכי ההפרטה. הם קיבלו לידיהם משאבים ונכסים יקרי ערך.[2] נורסולטן נזרבייב התמנה לנשיא קזחסטן ושלט במדינה בין השנים 1990-2019. על פי משקיפים בינלאומיים, בשנים אלו, הבחירות התנהלו בצורה לא הגונה.[3][4]

בעשור הראשון של המאה העשרים, קזחסטן נהנתה משגשוג כלכלי גבוהה ביחס לשכנותיה במרכז אסיה בזכות הפקת נפט. כמו כן בשטחה של המדינה נמצאים 40% ממרבצי האורניום בעולם.[5] למרות השגשוג הכלכלי, אזרחי קזחסטן לא נהנו מתוצאותיו. שכר המינימום במדינה עומד על 100 דולר אמריקאי לחודש ואי השוויון הכלכלי עמוק.[2] ב-2012 הפורום הכלכלי העולמי, ציין ששחיתות היא הבעיה המרכזית בעשיית עסקים בקזחסטן.[6] ב-2108 חברת קרדיט סוויס דרגה את המדינה במקום 169 מתוך 174 בחלוקת העושר בין קבוצות שונות במדינה.[7] ב-2022, כ-55% מהעושר בקזחסטן הוחזק על ידי 162 אזרחים.[2][8]

השביתה בז'נאאוזן

ז'נאאוזן היא עיר בדרום מערב קזחסטן. ב-1964 הוקם ישוב עם פתיחת שדה נפט בשם נובי אוזן, במהלך השנים היישוב התפתח לעיר. העיר מתוארת כישוב שנבנה סביב שדה הנפט.[9] כבר ביוני 1989, התקיימו הפגנות של עובדי שדה הנפט בעיר, שאז הייתה חלק מברית המועצות, בעקבות מחסור במזון.[10] במאי 2011 הכריזו עובדי שדה הנפט על שביתה, שהוכרזה כלא חוקית על ידי בית משפט מקומי וכאלף איש פוטרו.[11] העובדים דרשו תנאי עבודה משופרים ואת הזכות להתאגדות. השביתה נמשכה חודשים והשובתים מחו, באופן קבוע, במרכז העיר. ב-16 בדצמבר 2011, יום העצמאות של קזחסטן, עובדי שדה הנפט אוזנמונאיגאס הסלימה המחאה בתביעה להשיג שכר ראוי ותנאי עבודה הוגנים.[12] השובתים התבקשו לעזוב את מרכז העיר לקראת אירועי יום העצמאות. בהתנגשויות בין מפגנים למשטרה 14 איש נהרגו ויותר ממאה נפצעו.[13]

ההפגנות

החל משנת 2019 החלה העלייה במחיר הגז ושיאה הגיעה שממשלת קזחסטן ביטלה את תקרת המחירים של הגז הנוזלי במדינה, והדבר הביא לעלייה חדה ופתאומית במחירו בינואר 2022. עליית המחירים הובילה לזעם בקרב האזרחים. ההפגנות החלו כמחאות לא אלימות בעיר יצרנית הנפט ז'נאאוזן והתפשטו במהירות לערים אחרות במדינה, וביתר שאת בעיר הגדולה ביותר בקזחסטן, אלמטי, בה ההפגנות הפכו להתפרעויות אלימות, וניזונו מחוסר שביעות רצון גואה מהממשלה, פערים כלכלים וחברתיים שהתרחבו בעקבות מגפת הקורונה ועוני נרחב.[14]

בתגובה לפרוץ המהומות, הנשיא קאסם-ג'ומארט טוקאייב הכריז על מצב חירום באזור מנגיסטאו ואלמטי, החל מ-5 בינואר 2022. באותו יום, פוזר הקבינט ונזרבייב הודח מתפקידו כיושב ראש מועצת הביטחון.[15] מצב החירום הורחב תוך זמן קצר לכל המדינה. בתגובה לבקשתו של טוקאייב, הסכים ארגון האמנה לביטחון קולקטיבי (CSTO) - ברית צבאית של רוסיה, ארמניה, בלארוס, קירגיזסטן, טג'יקיסטן וקזחסטן - להציב כוחות בקזחסטן.[16] הצבת הכוחות נעשתה כביכול למען שמירת השלום, אך בפועל תפקידה היה לסייע לממשלת קזחסטן בדיכוי המהומות.[17] ולדימיר פוטין תיאר את התערבות הברית כמאמץ מרוכז להגן על בעלות הברית האזוריות מפני מה שהוא תיאר כמהפכות צבע שנגרמו כתוצאה מהתערבות זרה בענייניהן הפנימיים.[18] חיילי CSTO נפרסו תחילה בבנייני ממשלה בעיר הבירה, נור-סולטן (אסטנה), ולאחר מכן נפרסו באזורים נוספים.[19]

כתוצאה מהמהומות, הנשיא טוקאייב הודיע על החזרת מכסות מחיר הגז למשך 6 חודשים.[20] ב-7 בינואר הודיע טוקאייב כי הסדר החוקתי "הוחזר ברובו בכל אזורי המדינה".[21] טוקאייב אף ציין כי הנחה את הצבא הקזחי להשתמש בכוח קטלני נגד מפגינים, ואישר פתיחה באש ללא אזהרה "לשם הריגה", כינה את המפגינים "שודדים ומחבלים" ואמר כי השימוש בכוח ימשיך "להרוס את ההפגנות".[22]

יחידות לחימה בטרור בחיפוש אחר מפגינים במגרש חניה באלמטי, 8 בינואר 2022

ב-10 בינואר הכריזה הממשלה הקזחית על יום אבל לאזרחים שנהרגו במהלך המהומות.[23] ב-11 בינואר הודיע טוקאייב כי הסדר הושב על כנו בקזחסטן, ותיאר את האירועים כניסיון הפיכה נגדו.[24] בנוסף הודיע שחיילי בעלות ברית ה-CSTO יחלו לסגת מהמדינה ב-13 בינואר, כאשר בפועל הכוחות הוצאו במלואם עד 20 בינואר.[25] בנאום שנשא בפני הפרלמנט ב-11 בינואר, הבטיח טוקאייב רפורמה, והכיר באי-שביעות רצון הציבור מאי-השוויון במדינה, ואף מתח ביקורת על נזרבייב ומקורביו בשל עושרם.[26] ב-11 בינואר חודשו הטיסות הבינלאומיות לבירת המדינה, נור-סולטן וממנה, מונה ראש ממשלה חדש ושבוע לאחר מכן פוטר שר ההגנה. ב-16 במרץ, נשא טוקאייב נאום שבו התווה תוכנית של רפורמות כלכליות ופוליטיות.[27]

חנות אלקטרוניקה לאחר שהושחתה על ידי בוזזים באלמטי, 10 בינואר 2022

השפעת המהומות

במהלך ההפגנות, כוחות משטרה פתחו באש על מפגינים ונערכו מעצרים נרחבים. כן הרשויות מקומיות דיווחו על הרס בתי עסק.[28] דיווחים שהגיעו מכלי תקשורת שונים בעולם, בהם סוכנות הידיעות הצרפתית AFP וסוכנות הידיעות הרוסית TASS, שידרו קרבות יריות מאזורים שונים, ובהם מרכז העיר אלמטי.[29] כוחות הביטחון הקזחיים דיווחו על הרוגים בקרב אנשיהם.[30] לפי הרשויות המקומיות, שני קציני ביטחון נמצאו ערופים.[31] עד 19 בינואר, מספר ההרוגים במהומות הגיע, לפי הדיווחים, ל-227.[32]

השפעות כלכליות

מכיוון שקזחסטן היא מקור ל-40% מהאורניום בעולם, מחירי האורניום עלו מאז פרוץ ההפגנות.[33] בנוסף, עקב הורדת האינטרנט במדינה, פעולות כריית מטבעות קריפטוגרפיים נפגעו, כאשר יכולת ההצפנה העולמית של מטבעות קריפטוגרפיים (ההאשרייט) ירדה ב-12%.[34] ערב ההפגנות, כ-18% מיכולת ההאשרייט העולמי לביטקוין הייתה בשטח קזחסטן.

המהומות אף גרמו לנזק כלכלי משמעותי לבעלי ההון בקזחסטן. לפי פורבס, במהלך ההפגנות והמהומות, הונם של ארבעה מיליארדרים מקומיים הצטמצם ב-3 מיליארד דולר. במקביל, בתו וחתנו של הנשיא לשעבר נורסולטן נזרבייב הפסידו 200 מיליון דולר.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המהומות בקזחסטן בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ 1 2 3 4 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  3. ^ Shaun Walker and Naubet Bisenov, Kazakhstan protests: Moscow-led alliance sends ‘peacekeeping forces’, the Guardian, ‏2022-01-05 (ב־English)
  4. ^ Kazakhstan: Freedom in the World 2022 Country Report, Freedom House (ב־English)
  5. ^ Akram Esanov, Economic Diversification: The Case for Kazakhstan, Revenue Watch Institute, 2012
  6. ^ Kalinova, Blanka. Thomsen, Stephen E., OECD investment policy reviews, OECD, 2012, עמ' 212, ISBN 978-92-64-12181-2
  7. ^ Global Wealth Report 2018
  8. ^ Angelo Richiello, The geopolitical power of Kazakhstan, Aspenia Online
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  11. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  12. ^ Clashes between police and sacked oil workers in Kazakhstan leave 10 dead, theguardian.com, ‏16/12/2021
  13. ^ Joanna Lillis, Kazakhstan: Violence in Zhanaozen Threatens Nazarbayev Legacy | Eurasianet, eurasianet.org, ‏Dec 21, 2011 (ב־English)
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  15. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  16. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  18. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  20. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  23. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  24. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  25. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  26. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  27. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  28. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  29. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  30. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  31. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  32. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  33. ^ ניל היום, פייננשל, המתכת היקרה שמזנקת בעקבות המהומות בקזחסטן, והקשר לכורים גרעיניים, באתר כלכליסט, 9 בינואר 2022
  34. ^ Diksha Madhok, Kazakhstan is huge for crypto mining. Political upheaval could jeopardize that | CNN Business, CNN, ‏2022-01-07 (ב־English)
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=המהומות_בקזחסטן_(2022)&oldid=786751"