הומונורמטיביות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת תחבירית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת תחבירית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

הומונורמטיביותאנגלית: Homonormativity) היא פריווילגיה חברתית של אידיאלים הטרונורמטיביים ונבנית על תרבות וזהות להט"ב.[1][2][3] הפריווילגיה מבוססת על ההנחה כי הנורמות וערכים של ההטרוסקסואליות צריכות להיות גם בקרב ההומואים. באופן סלקטיבי, הפריווילגיה נותנת חסינות לאנשים סיסג'נדרים הומוסקסואליים ואומרת כי הם ראויים להתקבל חברתית.[4]

מקור

השימוש הראשון במונח 'הומונורטיביות' הייתה על ידי ליסה דוגן (אנ') כאשר ביקרה ב-2003 על הדמוקרטיה העכשווית, השוויון והשיח הלהט"בי.[5] הביטוי הגיע מתוך המילה הטרונורמטיביות, שהופץ על ידי מייקל וורנר (אנ') ב-1991,[6] ומושגים המושרשים בתפיסתה של גייל רובין, "מערכת מין / מגדר",[7] ותפיסתה של אדריאן ריץ' על הטרוסקסואליות כפייתית.[8]

דוגן כתבה כי ”הומונורמטיביות היא פוליטיקה שאינה מתנגדת בהנחות ובמוסדות הטרונורמטיביות, אלא מקיימת אותן תוך שהיא מבטיחה אפשרות לתרבות הומוסבילית מפורקת המעוגנת בביות ובצריכה.”[5] קתרין קונל אמרה כי: ”[הומונורמטיביות] מדגישה את המשותף לנורמות של תרבות הטרוסקסואלית, כולל נישואים, מונוגמיה, רבייה ופריון”.[9][10] התאורטיקן הקווירי, דייוויד מ. הלפרין (אנ'), כתב כי: ”המפתח המרכזי של הפוליטיקה הגאה מפסיק להיות התנגדות לדיכוי הטרוסקסואלי והופך, במקום זאת, להתבוללות ... המשיכה לקבלה חברתית ושילוב בחברה כולה.”[1]

הלפרין אמר כי העיור, הג'נטריפיקציה וההשקעה מחדש (אנ') של אזורים מסוימים ברים והקמת כפרים גאים תרמו לשכיחותם ולפריווילגיות של נורמות הטרוסקסואליות מבוססות.[11] הלפרין קישר בין משבר האיידס בארצות הברית לבין הופעתה של אתרי היכרויות מקוונים כתורמות לעקירת אנשים להט"בים.[1] הוא מייחס את השינוי ברטוריקה הפוליטית, השיח והיחס משחרור להתבוללות כחיזוק נוסף של הומונורמטיביות בינארית.

תפיסתה של גייל רובין הייתה ”היררכיית מין” - הרואה בחברה ההטרונורמטיבית המערבית מסיימת פרקטיקות מיניות מ-"מין טוב" מבחינה מוסרית ל-"מין רע" - מתארת את צורות ההתנהגות ההומוסקסואלית המולדות קבלה מותנית.[12] בנוסף, היא כתבה כי: "זוגות הומוסקסואליים ולסביות יציבים, ארוכי-טווח מסתמכים על מכובדות [...] אם היא צמודה ומונוגמית, החברה מתחילה להכיר בכך שהיא כוללת את מכלול האינטראקציה האנושית.[4] רובין כתבה גם שדרך קטבי הקבילות והסטייה האלו, ניתן לראות זכות הומונורמטיבית של זוגות הומואים ארוכי טווח על גופם של חבריהם הטרנסג'נדרים, הלא-בינאריים והמופקרים בקבוצות אלו,[13] וכי: ”אנשים שהתנהגותם עומדת גבוה בהיררכיה הזו נחשבים עם בריאות נפשית מוסמכת, מכובדת וחוקית, ניידות חברתית ופיזית, תמיכה מוסדית והטבות מהותיות.”

אפליה

אפליה הומונורמטיבית מתקיימת בדומה להטרונורמטיביות. מוסדות חברתיים ומדיניות חברתיות מחזקים את ההנחה שאנשים הם הטרוסקסואלים וכי מגדרם הוא בינאריות טבעית.[14] עם זאת, רובין כתבה כי הומונורמטיביות מתפקדת כדי לעקור את האחיזה הבלעדית של ההטרוסקסואליות על התנהגות נורמטיבית, במקום להעדיף באופן סלקטיבי סיסג'נדר הומוסקסואל כמישהו שראוי להתקבל חברתית.[4]

טרנסג'נדרים

בין האנשים הלא-סיסג'נדרים, גרדס טוען כי הפונקציות ההומונורמטיביות מחליפות באופן סלקטיבי זהויות והתנהגויות למעשים ולאידיאלים בעלי תוקף.[15] רובין קובע כי שכפול הנורמות ההטרוסקסואליות - מונוגמיה, פריווילגיה לבנה, בינאריה מגדרית - תורמת לסטיגמה ולהדרה חברתית של צורות מיניות ומגדריות.[12] בשנות ה-90 של המאה ה-20, ראו טרנסג'נדרים את המונח "הומונורמטיבי" בהתייחס לאפליה בין קהילות שראו הטלת נורמות הומוסקסואליות ולסביות בדאגה לטרנסג'נדרים.[16] במהלך משבר האיידס בארצות הברית, אנשים טרנסג'נדרים לעיתים קרובות הוצאו מהצעדה לאומית לזכויות להט"ב (אנ'), שהתקיימו בבירת ארצות הברית, וושינגטון די. סי., ונמנעו מגישה ליוזמות הבריאות ולתוכניות שהוקמו כדי להילחם במשבר.[17]

הולי לואיס מצהירה כי לחץ מתמשך על אנשים שאינם נורמטיביים בשביל "להתאים להבנות מיניות מסורתיות ואופוזיציוניות של מגדר" הביא לכך שההומונורמטיביות מחלחלת להתנהגויותיה וזהותה של הקהילה הגאה,[18] תוך שהיא מחליפה את פוליטיקת העבר הרדיקלית של התנועה לשחרור הגייז עם מטרות של שוויון בנישואים ואימוץ. אלו נתפסים כשמרניים כאשר הם ממוסגרים נגד אקטיביזם להט"בי של סוף המאה ה-20.[9][19] ההומונורמטיביות נתפסת כמגבילה את הגיוון (אנ') ואת האותנטיות, כאשר תת-תרבויות קוויריות נהיות למסחריות ולמיינסטרים ולשיחות פוליטיות מובנות סביב ההתבוללות והנורמליזציה.[20][21]

פוליטיקה

המרצה לפוליטיקה ליחסים בין-לאומיים, פני גריפין, אמרה כי מבחינה פוליטית, ולא בביקורת הנאו-ליברלית, ערכים של מונוגמיה, רבייה לבין תפקידי מגדר ובינאריה מגדרית, ההומונורמטיביות כבר תומכת בערכים שנחשבים הטרוסקסיסטיים וגזעני מטבעה.[22] גריפין רואה בהומונורמטיבית שזורה במערכות עולם קפיטליסטיות, כאשר תרבות הצריכה והמטריאליזם מתפקדות בבסיסה.[23] דוגן טוענת כי ההומונורמטיביות משבצת את הקהילה הגאה להיררכיות של כשירות, וכי להט"בים המגיעים הכי קרוב לחיקוי סטנדרטים של זהות מגדרית נחשבים ראויים ביותר לקבל זכויות. בנוסף, היא גם כותבת שלהט"בים שנמצאים בתחתית ההיררכיה הזו (למשל ביסקסואלים, טרנסים, ג'נדרקווירים ואינטרסקס) נתפסים כמניעה למעמד זה של אנשים הומונורמטיביים לממש את זכויותיהם.[24][25][9][26]

במדיה

אנדרה קוולקנטה אומר שככל שההומוסקסואליות נסבלת מבחינה חברתית, ייצוגים של דמויות להט"ביות בקולנוע ובטלוויזיה באו לחזק את הביקורת על הסמכות הסיסג'נדרית, הלבנה והבינארית.[27] מפיק הקולנוע, התסריטאי והבמאי האמריקאי, ראיין מרפי, שיצר את הסדרה "הנורמלים החדשים" (אנ'), ספג ביקורת על תיאורו ההומונורמטיבי של התרבות הקווירית ונחשבו ”[כ]יותר מזיקים מאשר מבדרים.[28] ייצוגי תקשורת הומונורמטיביים נתפסים רק כמחקים את ההטרונורמטיביות, המחזקים קריקטורות הומוסקסואליות ו-"חסידים חביבים לנורמות חברתיות יקרות ואידאולוגיות דומיננטיות".[29][30] ייצוגים כאלה, כך נטען, משמיטים את המציאות הקווירית של להט"בים שאינם לבנים או סיסג'נדרים, ומתארים את חוויותיהם של זהויות משתנות ואוכפים היררכיה שלפיה אנשים צפויים להתאים את עצמם, ואם לא, נענשים.”[31]

בעוד שמחקרים מראים כי דמויות להט"ביות שמופיעות בתקשורת מקטינות את הדעות הקדומות בקרב הצופים,[32] בשירותי רשת, כבלים וסטרימינג רבים עדיין חסר מגוון או ייצוג חוצה "קהילה" בעת הצגת דמויות קוויריות.[33] דו"ח GLAAD מ-2015, המתאר את ייצוג התקשורת הלהט"בית, מצא כי גברים הומוסקסואליים (41%) עדיין מוצגים, באופן גורף, כדמויות קוויריות ראשוניות, למרות עלייה בייצוג במגוון זהויות מיניות ומגדריות. תוכן נוסף של להט"ב הופק במדיה ב-2018.[11] על פי דו"ח הטלוויזיה השנתי של GLAAD, בו מתעד ייצוג להט"בי בטלוויזיה, מספר הדמויות הקוויריות בתוכניות הטלוויזיה עלה ב-8.8%.[34] אנשים בעלי צבע קווירים ראו גם עלייה בזמן המסך; הם עלו על מספרם של אנשים קווירים לבנים בטלוויזיה בפעם הראשונה בתולדות הדו"ח. כ-1% מהאוכלוסייה היא אינטרסקס, ולכן הם מושמטים כמעט לחלוטין במדיה,[35] כאשר שיחות על זהות מגדרית בינארית מוציאים ומעקירים בעיקר את מי שלא נמצא באחד מצדדי המגדר הבינארי.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  4. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  5. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  9. ^ 1 2 3 Connell, Catherine. School's Out : Gay and Lesbian Teachers in the Classroom (1). Berkeley, US: University of California Press, 2014. ProQuest ebrary. Web. 15 March 2017.
  10. ^ Queer Twin Cities. Minneapolis, US: University of Minnesota Press, 2010. ProQuest ebrary. Web. 15 March 2017.
  11. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  12. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  13. ^ Rubin, Gayle. Thinking Sex: Notes for a Radical Theory of the Politics of Sexuality, in Vance, Carole. Pleasure and Danger: Exploring Female Sexuality (1993)
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  15. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ Stryker, Susan. 2008. "Transgender History, Homonormativity, and Disciplinarity". Radical History Review. (100): 145-157.
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  18. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  19. ^ Duggan, Lisa. "The New Homonormativity: The Sexual Politics of Neoliberalism." Materializing Democracy: Toward a Revitalized Cultural Politics. Ed. Dana D. Nelson and Russ Castronovo. N.p.: n.p., 2002. 175-94. Print. New Americanists.
  20. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  22. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  23. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  24. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  25. ^ Duggan, Lisa. The Twilight of Equality?: Neoliberalism, Cultural Politics, and the Attack On Democracy. Beacon Press, 2003.
  26. ^ Ferguson, Roderick A. "Race-ing Homonormativity: Citizenship, Sociology, and Gay Identity. (אורכב 10.11.2017 בארכיון Wayback Machine)" Black Queer Studies: A Critical Anthology. Ed. E. Patrick Johnson and Mae G. Henderson. N.p.: n.p., 2005. 52-67. Print.
  27. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  28. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  29. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  30. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  31. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  32. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  33. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  34. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  35. ^ Kerry, Stephen (2011), ‘Representation of intersex in news media: the case of Kathleen Worrall’, Journal of Gender Studies, 20 (3), 263-77.