ההרג
ההרג (באנגלית: The Killing) הוא סרט פילם נואר משנת 1956 בבימויו של סטנלי קובריק, המבוסס על רומן הפשע Clean Break מאת ליונל וייט.[1] הסרט נחשב לאחת מיצירות הפילם נואר החשובות ביותר של קובריק והיה לציון דרך בקריירה שלו, כשהוא מבסס את מעמדו כבמאי עם סגנון ייחודי ומורכב.

עלילה
העלילה מתמקדת בג'וני קליי (בגילומו של סטרלינג היידן), פושע ותיק המשתחרר מהכלא ומתכנן שוד מתוחכם במסלול מרוצים. קליי מגייס צוות פושעים בעלי רקע מגוון כדי לבצע את השוד הגדול במהלך מרוץ סוסים, כשהמטרה היא לגנוב סכום כסף משמעותי מתיק ההימורים. כל אחד מהחברים בצוות ממלא תפקיד מסוים בשוד, וכך העלילה מתפתחת לכדי דרמה מותחת ומסובכת, כאשר כל מהלך מובל על ידי תכנון מדוקדק של קליי.
עם זאת, כמו במקרים רבים בסרטי פילם נואר, התוכנית המושלמת לא יוצאת לפועל כפי שתוכננה. בעיות פנימיות, בגידות ומזל רע מובילים להתרסקות התוכנית, כשהסרט מסתיים במפלתם הבלתי נמנעת של הדמויות המעורבות.
צוות השחקנים
- סטרלינג היידן בתפקיד ג'וני קליי
- קולין גריי בתפקיד פיי
- ווינס אדוארדס בתפקיד ואל קניפי
- ג'יי. סי. פליפן בתפקיד מרווין אונדט
- מרי וינדזור בתפקיד שרי פיטווייל
ביקורות
הסרט לא היה הצלחה מסחרית בזמנו, אך זכה לשבחים ממבקרי קולנוע, במיוחד על עבודתו של סטנלי קובריק כבמאי ועל הסגנון הייחודי שלו בנרטיב המורכב והעריכה המבריקה. עם השנים, הסרט הפך לקלאסיקה ולדוגמה מצוינת לסרטי פילם נואר. באתר Rotten Tomatoes, הסרט קיבל ציון של 97% מצד המבקרים, שמעיד על אהדה רחבה. ובנוסף באתר Metacritic, הסרט זכה לציון של 89 מתוך 100.
הסרט זכה להערכה על הדיאלוג המושחז, הסגנון הוויזואלי המרתק והמתח שנבנה לאורך כל העלילה. אחד האלמנטים שהופכים את הסרט לייחודי הוא הדרך בה הוא משתמש בזמנים חופפים כדי לתאר את השוד מזוויות שונות, דבר שהשפיע רבות על סרטים מודרניים יותר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
סרטי סטנלי קובריק | ||
---|---|---|
סרטים באורך מלא | פחד ותשוקה (1953) • נשיקת הרוצח (1955) • ההרג (1956) • שבילי התהילה (1957) • ספרטקוס (1960) • לוליטה (1962) • דוקטור סטריינג'לאב (1964) • 2001: אודיסיאה בחלל (1968) • תפוז מכני (1971) • בארי לינדון (1975) • הניצוץ (1980) • מטאל ג'אקט (1987) • עיניים עצומות לרווחה (1999) | |
סרטים קצרים | יום הקרב (1951) • הכומר המעופף (1951) • יורדי הים (1953) |