דני רובינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דני רובינשטיין
דני רובינשטיין ב-2005
דני רובינשטיין ב-2005
דני רובינשטיין ב-2005
תחקירים בולטים פרשן לענייני ערבים וחבר מערכת "הארץ"

דני (דניאל) רובינשטיין (נולד ב-23 בדצמבר 1937) הוא עיתונאי וסופר ישראלי.

ביוגרפיה

רובינשטיין נולד בירושלים וגדל בשכונת נוה בצלאל, ליד נחלאות. קיבל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, היה חייל מילואים ביחידת סיור בירושלים בראשות יוסי לנגוצקי. יחידה זו הייתה הראשונה שחצתה את הקו הירוק אל תוך שטח הגדה המערבית, שהייתה אז חלק מירדן.

בשנת 2019 זכר בפרס יצחק שדה לספרות צבאית על ספרו זה אנחנו או הם - הקסטל וירושלים, אפריל 1948: 24 השעות שהכריעו את המלחמה

גר בירושלים, בשכונת בית הכרם.

קריירה עיתונאית

בשנים 1967 עד 1990 היה רובינשטיין הכתב לענייני ירושלים של העיתון "דבר"[1].

בשנים 1990 עד 2008 היה הפרשן לענייני ערבים בעיתון "הארץ" וחבר מערכת, וכתב טורים קבועים על פלסטינים ועל הסכסוך הישראלי-ערבי.

משנת 2008 כותב רובינשטיין טור שבועי על כלכלת הרשות הפלסטינית בעיתון "כלכליסט".

רובינשטיין מלמד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופרסם מספר ספרים.

בנובמבר 2007 דיווח רובינשטיין ככתב הארץ על מציאתם של 40 שעונים מתוך אוסף השעונים הגנוב של מוזיאון האסלאם.[2] באוקטובר 2010 חשף לצד העיתונאי אסף לוי בכלכליסט את זהותו של גנב השעונים, נעמן דילר.[3]

חבר הנהלת בצלם.

ספריו

רובינשטיין פרסם ספרים בעברית ובאנגלית. חלק מספריו ומאמריו תורגמו לערבית, גרמנית וצרפתית.

ספריו בעברית

ספריו באנגלית

  • Camp David 2000 ‏(2002)
  • The Mystery of Arafat ‏(1995)
  • The people of nowhere: the Palestinian vision of home ‏(1991)

ממאמריו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דני רובינשטיין בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים